מצווה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

מצווה (עריכה)

גרסה מ־18:03, 1 ביולי 2024

נוספו 7,215 בתים , 1 יולי

←‏קישורים חיצוניים

חזותיקוד ויקי

להתראות

30,786

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מצווה הינו כל אחד מתוך ה[[תרי"ג מצוות]] (613) אשר ציווה אותנו השם לעשות או שלא לעשות מכונה מצווה מלשון ציווי,
+{{בעבודה מתמשכת}}
+מצווה היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].
-על עשיית מצווה מברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו...
+==היסטוריה==
+{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}{{ערך מורחב|מתן תורה}}
+עוד בראשית ה[[בריאה]], אחרי [[בריאת אדם וחווה|בריאתו]] של [[אדם הראשון]], הונח ב[[גן עדן]] והוזהר על ידי [[הקב"ה]]: {{ציטוטון|וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ {{מונחון|מוֹת תָּמוּת|תתחייב מיתה (רמב"ן)}}}}{{הערה|[[בראשית]], ב', ט"ז-י"ז.}}. ציווי זה כלל [[מצוות עשה]] לאכול מכל עצי הגן, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לאכול מ[[עץ הדעת]]. אך הנחש הכשיל אותו ואת אשתו [[חוה]] ב[[חטא עץ הדעת]], ובאי-קיום מצוות ה' היה זה ה[[חטא]] הראשון בהיסטוריה האנושית.
-חכמי ישראל הוסיפו עוד שבע מצוות שמברכים עליהם וביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] קריאת [[מגילה]].
+אחרי ה[[מבול]] בו נמחה [[כדור הארץ]] על יושביו עקב חטאיהם היו [[נח]] ובניו היחידים על פני הארץ ומהם התיישב העולם מחדש. ביצאם מ[[תיבת נח|התיבה]] הצטוו בשבע מצוות השייכות לכלל בני האדם ובהם תלוי קיום העולם{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] נו, א.}}. [[הרמב"ם]] סובר כי בשש מהן כבר הצטווה אדם הראשון{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות מלכים ט, א. ראו גם [[רש"י]] [[מסכת סנהדרין]] נז, א דיבור המתחיל למישרי}}.
+[[אברהם אבינו]] הצטוה [[ברית מילה|למול]] את עצמו, וכן את בניו. [[ישמעאל]] נימול בגיל 13 ו[[יצחק]] נימול ביום השמיני. על אברהם נאמר: {{ציטוטון|עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי}}{{הערה|בראשית כו, ה.}}. מזה למדו [[חז"ל]] שאברהם (ולאחר מכן יצחק ו[[יעקב]]) קיימו את כל ה[[תרי"ג מצוות]] מרצונם, אף שעדיין לא [[מתן תורה|ניתנה התורה]]{{הערה|[[יומא]] כח, א. [[מדרש רבה|ויקרא רבה]] ב, י. [[רש"י]] על הפסוק.}}.
+המצווה הראשונה שהצטוו [[עם ישראל]] באמצעות [[משה רבינו]] היתה מצות [[קידוש החודש]]. לאחר מכן ביציאתם מ[[מצרים]] הצטוו על הקרבת [[קרבן פסח]] ובדרכם ל[[הר סיני]] על ה[[שבת]], ומצוות נוספות. לאחר מכן בשעת [[גיור|התגיירותם]] והפיכתם הסופית לעם הצטוו ב[[תרי"ג מצוות]], כולל התחייבות מחודשת באלו שהצטוו כבר - בשעת מעמד [[מתן תורה]] על [[הר סיני]]. עשרה מהמצוות נאמרו אז על ידי הקב"ה בקולות וברקים והם [[עשרת הדיברות]]. גם בני נח הצטוו אז מחדש ב[[שבע מצוות בני נח|שבע המצוות]] שלהם. בני ישראל קיבלו עליהם את המצוות, באומרם: {{ציטוטון|כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' [[נעשה ונשמע|נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע]]}}.{{הערה|[[שמות]] כד,ז.}}
+בהיותם ב[[מדבר סיני|מדבר]] היו כמה מצוות שקיומם נועד להיות חד-פעמי, לדוגמא: אי העליה להר קודם מתן תורה ו[[קרבנות הנשיאים]].
+==מנין המצוות==
+{{ערך מורחב|תרי"ג מצוות}}{{ערך מורחב|מצוות דרבנן}}
+מקובל במסורת ישראל שהמצוות מתחלקות למספר תרי"ג (613), וכל השאר הם ענף ממצוות אלו. ונחלקו ה[[ראשונים]] בחלוקה המדוייקת. ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"א קע, ב.}} הובא, שרמ"ח (248) [[מצוות עשה]] הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, ושס"ה (365) [[מצוות לא תעשה]] כנגד שס"ה הגידים שבאדם.
+[[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] [[קריאת מגילה]].
+==ברכת המצוות==
+על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".
+==המטרה בקיום המצוות==
 ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו.
-==המטרה בקיום המצוות==
 נתאווה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך, [[דירה בתחתונים]], דהיינו שעל ידי שלוקחים דברים גשמיים ומגושמים (כמו [[תפילין]] מעור של בהמה) ועושים איתם ובהם את רצון [[הקב"ה]] על ידי כך ממשיכים בעולם הזה את [[שכינה|שכינתו]] וקדושתו של [[הקב"ה]] וכך מבררים את העולם מטומאתו וגמשמיותו, עד הסיום והתכלית כשהעולם יבורר לגמרי בבוא ה[[גאולה]] שאז יתבטל ה[[רע]] וישאר ה[[טוב]].
+כמו כן נאמר שהמצוות הן כביכול [[רמ"ח איברין דמלכא|איברי המלך]], הקדוש ברוך הוא, במשמעות שעל ידם ממשיכים [[אלוקות]]{{מקור}}.
 ==לעתיד לבוא==
-{{פסקה חסרה}}
+{{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}}
+נחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד האם [[לעתיד לבוא]] יתבטל קיומם של המצוות{{הערה|למוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב.}}, ובקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת [[רבי יוחנן]] הסובר כי מצוות בטילות לעתיד. עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי של [[נצחיות התורה]], והן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.
+[[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה{{הערה|ראו בהרחבה בקונטרס "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=35 הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם]", [[תשרי]] [[תשנ"ב]], ובמקומות שצוינו שם.}}.
 ==ראו גם==
 *[[תרי"ג מצוות]]
 *[[מצוות דרבנן]]
+*[[עשרת המבצעים]]
+*[[תורה]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב איסר שפרינגער, '''הכשר מצווה''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=97&CategoryID=200&SubjectID=10 תורה, מצוות וההבדל ביניהן]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
+*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=43&CategoryID=200 דקדוקי המצוות]''', באתר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2076379 מצוות: כיצד?]''', באתר {{בית חבד}}
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5807372/jewish/Commandments-Mitzvah.htm מצווה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
 {{מצוות}}
@@ שורה 23: / שורה 55: @@
 [[קטגוריה:מצוות]]
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
-[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]