משתמש:תמים של הרבי/יאיר אנסבכר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(43 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' יאיר אנסבכר הוא דתי לאומי, ידיד חב"ד. התפרסם בזכות מלחמתו עם המחבלים ב[[מלחמת חרבות ברזל]].
{{קשר חב"די}}
[[קובץ:יאיר אנסבכר.png|שמאל|ממוזער|יאיר אנסבכר]]
ר' '''יאיר אנסבכר''' הוא חיל צה"ל דתי לאומי, ידיד חב"ד. התפרסם בזכות שנלחם עם המחבלים ב[[מלחמת חרבות ברזל]]. גר כיום במעלה אדומים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת תשמ"ג בירושלים ובה גדל  לאביו אביעד.
נולד בשנת [[תשמ"ג]] בירושלים ובה גדל  לאביו אביעד.


הוא התחנך במערכת החינוך היסודית ממלכתי - דתי, ובישיבה התיכונית [[נתיב מאיר]].
התחנך במערכת החינוך היסודית ממלכתי - דתי, ובישיבה התיכונית נתיב מאיר.
לאחר מכן למד במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ושירת ביחידת מגלן שם פעל כלוחם ב[[צה"ל]] וכמפקד חוליה מבצעית וכמומחה לאמצעי לחימה.


במשך השנים השתתף בעשרות מבצעים צבאיים במהלך ה[[אינתיפדה]] השניה, וכמו כן השתתף ב[[מלחמת לבנון השניה]] כלוחם בחטיבת מילואים מובחרת.
למד במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ושירת ביחידת מגלן שם פעל כלוחם ב[[צה"ל]] וכמפקד חוליה מבצעית וכמומחה לאמצעי לחימה.
 
במשך השנים השתתף בעשרות מבצעים צבאיים במהלך האינתיפדה השניה, וכמו כן השתתף ב[[מלחמת לבנון השניה]] כלוחם בחטיבת מילואים מובחרת.
לאחר המלחמה התחתן, ולבני הזוג נולדו חמש ילדים והוא גר במעלה אדומים.
לאחר המלחמה התחתן, ולבני הזוג נולדו חמש ילדים והוא גר במעלה אדומים.
במהלך השנים עשה תואר ראשון בחינוך, ובעקבות כך הוביל פרוייקטים חינוכיים בעיר מגוריו.
במהלך השנים עשה תואר ראשון בחינוך, ובעקבות כך הוביל פרוייקטים חינוכיים בעיר מגוריו.
הוא משמש כפרויקטור ביחידת מטכ"ל בצה"ל, וכיועץ לכמה גופים במערכת הביטחון  ביניהם פיקוד צפון ומפקדת העומק, משטרת ישראל ומטה ההסברה הלאומי במשרד [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]].


==הקשר עם חב"ד==
הוא משמש כפרויקטור ביחידת מטכ"ל בצה"ל, וכיועץ לכמה גופים במערכת הביטחון  ביניהם פיקוד צפון ומפקדת העומק, משטרת ישראל ומטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה.
את ההיכרות הראשונית שלו עם חב"ד עשה בטיול גדול שערך אחרי צבא.
 
הוא הגיע לבית חב"ד ניו זילנד , והיה שם בטיול יחד עם חברו.
==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:יאיר אנסבכר ב770.jpg|שמאל|ממוזער|יאיר אנסבכר עם אביו בחזית [[770 מרכז חב"ד העולמי]] (על המדים שלו יש פא'צ משיח)]] היכרות הראשונית שלו עם חב"ד הייתה בטיול גדול שערך אחרי צבא.
הוא הגיע לבית חב"ד ניו זילנד, והיה שם בטיול יחד עם חברו.
יום אחד הלך ברחוב וראה שלט ובו כתוב "בית חב"ד", הוא לא ידע מה זה בית חב"ד ונכנס. הוא פגש שם את השלוחים במקום ומאז נשאר במקום כדי ללמוד חסידות וגמרא.
יום אחד הלך ברחוב וראה שלט ובו כתוב "בית חב"ד", הוא לא ידע מה זה בית חב"ד ונכנס. הוא פגש שם את השלוחים במקום ומאז נשאר במקום כדי ללמוד חסידות וגמרא.


במלחמת חרבות ברזל, הוקפץ יחד עם חבריו להלחם במחבלים בשמחת תורה, ויום לאחר מכן לא הצליח להתפלל וכתב לרבי והרבי ענה לו שגם עם ליהודי אין כח הוא צריך לשים את רגשותיו בצד ולהתפלל.
במלחמת חרבות ברזל, הוקפץ יחד עם חבריו להלחם במחבלים בשמחת תורה, ויום לאחר מכן לא הצליח להתפלל וכתב לרבי. הרבי ענה לו שגם אם ליהודי אין כח הוא צריך לשים את רגשותיו בצד ולהתפלל.
 
התפרסם במדיות החב"דיות וגם הגיע לכינוס השלוחים וסיפר את הנס שהיה לו, וגם התראיין ל[[עיתון בית משיח]] {{הערה|גיליון מס' 1381, פרשת נח תשפ"ד}}


יאיר כיום מקושר מאוד לרבי וגיסו הוא הרב אהרן כהן.
התפרסם במדיות החב"דיות בזכות לחימתו במלחמת חרבות ברזל, והתראיין ל[[עיתון בית משיח]]{{הערה|גיליון מס' 1381, פרשת נח תשפ"ד.}} ו[[לעיתון כפר חב"ד]], וגם הגיע לכינוס השלוחים וסיפר את הנס שהיה לו, קיבל תשובה מהרבי אחרי המלחמה, דולר מהרבי בראיון לכפר חב"ד{{הערה|קיבל את הדולר מהרב רפאל לימי מאה"ש ברלנד, ובנוכחות הרב [[מנחם כהן]] עורך בשבועון כפ"ח}}, נאם ב[[כינוס השלוחים]] וב[[בתי חב"ד]] רבים.


מקושר מאוד לרבי וגיסו הוא הרב אהרן כהן.


סבא רבא שלו הרב דוד אנסבכר היה בעל מפעל למוצרי עור בגרמניה, וזכה לארח את אדמו"ר הרש"ב בעת שהותו בנאות דשא.
סבא רבא שלו הרב דוד אנסבכר, היה בעל מפעל למוצרי עור בגרמניה, וזכה לארח את אדמו"ר הרש"ב בעת שהותו בנאות דשא.


סבו הרב מרדכי אנסבכר ניצול שואה ומנהלו של מוזיאון [[יד ושם]], היה מתכתב עם הרבי והרבי השיב לו במכתבים .
סבו הרב מרדכי אנסבכר ניצול [[שואה]] ומנהלו של מוזיאון [[יד ושם]] היה מתכתב עם הרבי, והרבי השיב לו במכתבים.


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בישראל]]
4,800

עריכות