4,513
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים ל[[קייב]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי [[ימח שמו]]]] | |||
'''גזירות ת"ח ות"ט''' (נקראות גם בשם '''פרעות חמיילנצקי''') היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ב[[יהודי]] [[אוקראינה]] כחלק מהתקוממות כללית של ה[[קוזאקים]] על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות שרובן של הפרעות התרכזו בין [[חג הפורים]] של שנת [[ת"ח]] ל[[חודש אב]] [[ת"ט]], נמשכו הפוגרומים גם לאחר מכן, ועד שנת [[תי"ז]] עדיין אירעו מידי מספר חודשים פוגרומים ומעשי ביזה בקהילות היהודיות ברחבי [[אוקראינה]] ו[[פולין]]. | |||
במהלך הפרעות מאות אלפי יהודים יהודים נרצחו במיתות משונות או מתו במגיפות, ואחרים שהצליחו להימלט, נותרו ללא פרנסה וללא רכוש. אלו שנתפסו אולצו להמיר את דתם, או שנמכרו לעבדים. | |||
==הרקע לפרעות== | ==הרקע לפרעות== | ||
שורה 11: | שורה 12: | ||
==מהלך ההתרחשויות== | ==מהלך ההתרחשויות== | ||
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא | בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצאר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת. | ||
לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים. | לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים. | ||
שורה 22: | שורה 23: | ||
בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה. | בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה. | ||
==התייחסות רבותינו נשיאינו== | ==התייחסות רבותינו נשיאינו== | ||
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}. | ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}. | ||
ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון. | ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון. | ||
ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר. | ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26651&st=&pgnum=7 כך נהרגו מאה אלף יהודים אנשים נשים וטף על קידוש ה' - גזירות ת"ח ות"ט]''', שיחות לנוער תמוז תשמ"א | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] |
עריכות