עבודת התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|250px|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]]
[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]]
[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]]
'''עבודת התפילה''' היא מושג מרכזי ב[[תנועת החסידות]] בכלל וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, המציין את החשיבות המיוחדת של ה[[תפילה]] ב[[עבודת ה']], ואת התפילה לפי הדרכות [[תורת החסידות]]: הכנה ממושכת לתפילה ו[[התבוננות]] לפניה, וכן שימת לב לפירוש כל מילה בתפילה, במתינות ובחיות, וכן השפעתה של התפילה על תיקון ה[[מידות]] וזיכוך ה[[נפש הבהמית]].
'''עבודת התפילה''' היא מושג מרכזי ב[[תנועת החסידות]] בכלל וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, המציין את החשיבות המיוחדת של ה[[תפילה]] ב[[עבודת ה']], ואת התפילה לפי הדרכות [[תורת החסידות]]: הכנה ממושכת לתפילה ו[[התבוננות]] לפניה, וכן שימת לב ל[[פירוש המילות בתפילה|פירוש כל מילה בתפילה]], במתינות ובחיות, וכן השפעתה של התפילה על תיקון ה[[מידות]] וזיכוך ה[[נפש הבהמית]].


==חשיבותה==
==חשיבותה==
ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.
ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.


ה[[בעש"ט]] הסביר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/98.htm כתר שם טוב אות צח.]‎‎}} שמטרת ה[[תפילה]] היא להגיע להכרה שה' נמצא גם בכל סוגי הצער שהמתפלל עובר (כפי שהשריון של 'קמצא' (ראה אודותיו בערך [[צב]]) נוצר מעצמו) ולכן שתי הדעות בגמ'{{הערה|ברכות לב, סע"א. וע"ז – ע"ז ז, ב.}} בסדר הקדימה - האם יש לסדר את שבחיו של ה[[קב"ה]] לפני התפילה או אחרי התפילה אינם חולקות, משום שמשתיהן ניתן להגיע להכרה הנ"ל, אף כשלא מסדרים את שבחיו של הקב"ה ניתן להתפלל מתוך [[אמונה]] פשוטה.
ה[[בעש"ט]] הגדיר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/98.htm כתר שם טוב אות צח]‎‎ [בהוצאת קה"ת, תשפ"א - ע' יג, ג-ד].}} את מטרת ה[[תפילה]] כהכרה ומודעות בטוב הנפעל מלמעלה גם בזמני צער העוברים על  המתפלל, (כפי שהשריון של 'קמצא' (ראה אודותיו בערך [[צב]]) נוצר מעצמו), בדרך זו הוא הסביר את המחלוקת בגמרא{{הערה|ברכות לב, סע"א. וע"ז – ע"ז ז, ב.}} בסדר הקדימה בתפילת שמונה עשרה - האם יש לסדר את שבחיו של ה[[קב"ה]] לפני התפילה או אחרי התפילה, להסבר הבעש"ט הדעות אינן חולקות אחת לשניה, משום שמשתיהן ניתן להגיע להכרה בטוב בעתות צער, אף כשלא מסדרים את שבחיו של הקב"ה ניתן להתפלל מתוך [[אמונה]] פשוטה.
אך [[אדמוה"ז]] חידש שהדרך להגיע ל[[אהבה]] ו[[יראה]] לה' היא דוקא ע"י [[התבוננות]] באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|תניא פרק ג'.}} - לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה, וזו הדרך הרצויה בעבודת התפילה{{הערה|וראה גם בעלון נפלאות מס' 284 עמ' 11 ואילך בביאור מאמר ה[[בעש"ט]] וחידושו של [[אדה"ז]] ב[[התבוננות]] דוקא שחודרת ב[[פנימיות]].}}.  
 
[[אדמוה"ז]] חידש שהדרך להגיע ל[[אהבה]] ו[[יראה]] לה' היא דוקא על ידי [[התבוננות]] באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|תניא פרק ג'.}} - לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה, וזו הדרך הרצויה בעבודת התפילה{{הערה|וראה גם בעלון נפלאות מס' 284 עמ' 11 ואילך בביאור מאמר ה[[בעש"ט]] וחידושו של [[אדה"ז]] ב[[התבוננות]] דוקא שחודרת ב[[פנימיות]].}}.
 
באמצעות התפילה פועלים [[יחוד]] ודבקות עם הקב"ה{{הערה|נתבאר בתורה אור עט, ג (עפ"י משניות כלים פ"ג מ"ה), בת עין ד"ה "זאת חקת התורה", ופרי צדיק מאמר קדושת השבת ב (עפ"י משניות סוטה פ"ג מ"ד ) ועוד.}}, בתורת החסידות ביארו את שורש המילה תפילה והקבילו אותה למונח התלמודי '[[התופל כלי חרס]]'.


מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.
שורה 23: שורה 27:
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.


בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות.  
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים ב[[פירוש מילות התפילה]], על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות.  


נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. הרבי הורה שבדורנו יש להתפלל מתוך שירה{{הערה|[[דבר מלכות בשלח]].}}. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהלים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.}}.  
נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. הרבי הורה שבדורנו יש להתפלל מתוך שירה{{הערה|[[דבר מלכות בשלח]].}}. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהלים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.}}.  


בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.
בחב"ד עבודת התפילה הודגשה דווקא באריכות הזמן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.


בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}}
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}}
שורה 40: שורה 44:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 מאות כתבות תוכן בנושא 'עבודת התפילה' במשנת חסידות חב"ד ליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3366909 למה כדאי להאריך בתפילה?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3366909 למה כדאי להאריך בתפילה?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
שורה 58: שורה 63:
* [[קונטרס התפילה]]
* [[קונטרס התפילה]]


{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
משתמש אלמוני