התרגיל המסריח: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
==התרגיל==
==התרגיל==


בשנת [[תש"נ]] בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז מר [[יצחק שמיר]] להצעת ג'יימס בייקר, מזכיר המדינה של ארצות הברית, למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט מר [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר על ידי הצבעת אי אמון של 61 ח"כים ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשותו. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר בי"ח אדר, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל באותו זמן, [[חיים הרצוג]], הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.
בשנת [[תש"נ]] בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז מר [[יצחק שמיר]] להצעת ג'יימס בייקר, מזכיר המדינה של [[ארצות הברית]], למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט מר [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר על ידי הצבעת אי אמון של 61 ח"כים ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשותו. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר בי"ח אדר, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל באותו זמן, [[חיים הרצוג]], הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.


לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של הרבי ב[[בחירות תשמ"ט]] שנה לפני כן) שבראש [[מועצת גדולי התורה]] שלה עמדו האדמו"רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם (מתוכם גם הרב [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב"ד) יצביעו וישלימו ל-61, וכתמורה הובטח למפלגת אגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון.
לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של הרבי ב[[בחירות תשמ"ט]] שנה לפני כן) שבראש [[מועצת גדולי התורה]] שלה עמדו האדמו"רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם (מתוכם גם הרב [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב"ד) יצביעו וישלימו ל-61, וכתמורה הובטח למפלגת אגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון.


בליל ט"ז ניסן הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרים מההצבעה, הייתה הסכמה ועידוד למהלך זה גם מטעם מועצת גדולי התורה של מפלגת [[דגל התורה]] והרבנים העומדים בראשה.
בליל [[ט"ז ניסן]] הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרים מההצבעה, הייתה הסכמה ועידוד למהלך זה גם מטעם מועצת גדולי התורה של מפלגת [[דגל התורה]] והרבנים העומדים בראשה.{{מקור}}


==דעתו של הרבי==
==דעתו של הרבי==
בגלל סירובו של מר יצחק שמיר לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת שמעון פרס לקיים אותו העניקו כמה ארגון הגג ועוד כמה עסקנים את התמיכה לפרס בלי אישור הרבי.
בגלל סירובו של מר [[יצחק שמיר]] לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת [[שמעון פרס]] לקיים אותו העניקו כמה ארגון הגג ועוד כמה עסקנים את התמיכה ל[[שמעון פרס|פרס]] בלי אישור הרבי.


ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש"נ]], כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס להציג את הממשלה החדשה לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], ביחד עם [[שלימות התורה]], ששלימויות אלו תלויות זו בזו.
ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש"נ]], כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס להציג את הממשלה החדשה לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], ביחד עם שלימות התורה, ששלימויות אלו תלויות זו בזו.


על השאלה האם כוונת הדברים היא שהרצוי הוא ששמיר יכהן כראש הממשלה השיב הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה, ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה משיח צדקנו, אך במשך הרגעים עד שיבוא משיח צריך שתהיה השיטה כפי שהייתה שיטתו של שמיר שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל ולפעול בזה בדרכי שלום, כשמבהיר שדווקא התנגדות למסירת אף שעל תוביל לשלום במדינה וסביבה{{הערה|עפ"י [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/661503/ סרט הוידאו מהמעמד]}}.
על השאלה האם כוונת הדברים היא שהרצוי הוא ש[[יצחק שמיר|שמיר]] יכהן כראש הממשלה השיב [[הרבי]] שאינו מתערב בפוליטיקה, ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה [[משיח]] צדקנו, אך במשך הרגעים עד שיבוא [[משיח]] צריך שתהיה השיטה כפי שהייתה שיטתו של [[יצחק שמיר|שמיר]] שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל ולפעול בזה בדרכי שלום, כשמבהיר שדווקא התנגדות למסירת אף שעל תוביל לשלום במדינה וסביבה{{הערה|עפ"י [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/661503/ סרט הוידאו מהמעמד]}}.


כאשר הופצו דברים אלו של הרבי החליטו שנים מחברי הכנסת של אגודת ישראל ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]] לא להצביע עבור שמעון פרס. הרב מזרחי סיפר לימים{{הערה|בראיון לשבועון בית משיח שי"ל לקראת י"א ניסן תש"ס - גל' 274. כמה מהפרטים לקמן עפ"י אותו ראיון.}} כי הרבי לא הורה לו כלל מה לעשות ואלא שפעל לפי מה שידע שזה תואם עם עמדתו של הרבי. מאידך הוא כן קיבל בשעת מעשה חיזוקים ומסרים שונים של עידוד וכן עמד בקשר עם המזכירות הרבי במשך כל אותם הימים שתוכנם להמשיך להתחזק. בערב [[חג הפסח]], דקה לפני [[הדלקת נרות]] של [[יום טוב]], טילפן אליו המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ומסר לו בשם הרבי (תוכן): "זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה". כששאל מר שמעון פרס, דרך גורם שלישי (מר ג'רי וינטראוב) בענין נענה על ידי הרבי: "כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו - איני עונהו על דבר זה"{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. לאחר מכן כשנסע הרב מזרחי לחגוג את [[חג השבועות]] תש"נ במחיצת הרבי, לאחר שכבר הוקמה מחדש ממשלת הימין, עבר במעמד [[חלוקת דולרים]] לפני הרבי, והרבי חייך אליו חיוך רחב כמוה לא ראה מעולם. באותו ביקור כתב הוא פתק לרבי שבחג השבועות בשנה שעברה בירכו הרבי מבלי שאמר דבר: "שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה (והרים את שתי ידיו, חייך חיוך רחב והמשיך:) בכל המלחמות ומלחמות היהודים"{{הערה|שבשעתו לא הצליח הרב מזרחי להבין למה ירמזון הדברים אך כעבור מספר חודשים התבררה הכוונה}}. במענה הדגיש הרבי בה ציטט הוא את הברכה מהשנה שעברה, וכתב: "והם בתקפם, כפשוט". תשובה נוספת שכתב הרבי לרב מזרחי בעניין הייתה: "כיון שהדברים משתנים מיום ליום - '''ה' יעזרהו''' אזכיר על הציון וזכות הרבים מסייעתו".
כאשר הופצו דברים אלו של [[הרבי]] החליטו שניים מחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]] ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' אברהם ורדיגר לא להצביע עבור [[שמעון פרס]]. [[אליעזר מזרחי]] סיפר לימים{{הערה|בראיון לשבועון בית משיח שי"ל לקראת י"א ניסן תש"ס - גל' 274. כמה מהפרטים לקמן עפ"י אותו ראיון.}} כי [[הרבי]] לא הורה לו כלל מה לעשות ואלא שפעל לפי מה שידע שזה תואם עם עמדתו של [[הרבי]]. מאידך הוא כן קיבל בשעת מעשה חיזוקים ומסרים שונים של עידוד וכן עמד בקשר עם [[המזכירות]] [[הרבי]] במשך כל אותם הימים שתוכנם להמשיך להתחזק. בערב [[חג הפסח]], דקה לפני הדלקת נרות של [[יום טוב]], טילפן אליו המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ומסר לו בשם [[הרבי]] (תוכן): {{ציטוטון|זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.}} כששאל מר [[שמעון פרס]], דרך גורם שלישי (מר ג'רי וינטראוב) בענין נענה על ידי [[הרבי]]: {{ציטוטון|כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו - איני עונהו על דבר זה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. לאחר מכן כשנסע [[אליעזר מזרחי|הרב מזרחי]] לחגוג את [[חג השבועות]] [[תש"נ]] במחיצת [[הרבי]], לאחר שכבר הוקמה מחדש ממשלת הימין, עבר במעמד [[חלוקת דולרים]] לפני [[הרבי]], ו[[הרבי]] חייך אליו חיוך רחב כמוהו לא ראה מעולם. באותו ביקור כתב הוא פתק ל[[הרבי|רבי]] שב[[חג השבועות]] בשנה שעברה בירכו [[הרבי]] מבלי שאמר דבר: {{ציטוטון|שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה (והרים את שתי ידיו, חייך חיוך רחב והמשיך:) בכל המלחמות ומלחמות היהודים}}{{הערה|שבשעתו לא הצליח הרב מזרחי להבין למה ירמזון הדברים אך כעבור מספר חודשים התבררה הכוונה}}. במענה הדגיש [[הרבי]] בה ציטט הוא את הברכה מהשנה שעברה, וכתב: "והם בתקפם, כפשוט". תשובה נוספת שכתב הרבי [[אליעזר מזרחי|לרב מזרחי]] בעניין הייתה: "כיון שהדברים משתנים מיום ליום - '''ה' יעזרהו''' [[אזכיר על הציון]] וזכות הרבים מסייעתו".


בשלהי חודש ניסן אישר הרבי לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע לארץ הקודש בשליחות הרבי לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]], ליישר את ההדורים עם חברי [[מועצת גדולי התורה]] ולשכנע אותם ש[[אגודת ישראל]] תצטרף לממשלה הצרה. כל עת השליחות עמד הרב גוטניק בקשר הדוק עם מזכירות הרבי כשהרבי מעביר לו מסרים והוראות בכתב ובעל פה.
בשלהי חודש ניסן אישר [[הרבי]] לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע ל[[ארץ הקודש]] בשליחות [[הרבי]] לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]], ליישר את ההדורים עם חברי [[מועצת גדולי התורה]] ולשכנע אותם ש[[אגודת ישראל]] תצטרף לממשלה הצרה. כל עת השליחות עמד הרב [[יוסף יצחק גוטניק|גוטניק]] בקשר הדוק עם מזכירות [[הרבי]] כש[[הרבי]] מעביר לו מסרים והוראות בכתב ובעל פה.


==ההשלכות החב"דיות של התרגיל==
==ההשלכות החב"דיות של התרגיל==
שורה 36: שורה 36:
במענה לרב [[אריה לייב קפלן]] יו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], שדרכו נגרמה ההטעייה כאילו דעתו הנוכחית של הרבי אינה מתנגדת לממשל פרס (במענה לדיווח - ע"י המזכיר הרב [[בנימין קליין]]- שקיבל הזמנה מועד סיום הש"ס, הדף היומי, של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נאום ראשי ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה) כתב הרבי: {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}.  
במענה לרב [[אריה לייב קפלן]] יו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], שדרכו נגרמה ההטעייה כאילו דעתו הנוכחית של הרבי אינה מתנגדת לממשל פרס (במענה לדיווח - ע"י המזכיר הרב [[בנימין קליין]]- שקיבל הזמנה מועד סיום הש"ס, הדף היומי, של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נאום ראשי ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה) כתב הרבי: {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}.  


===אסיפת חירום של רבני ועסקני חב"ד===
===אסיפת חירום של רבני ועסקני [[חב"ד]]===
[[קובץ:החלטות.png|ממוזער|החלטות אסיפת החירום שנערכה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] כפי שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:החלטות.png|ממוזער|החלטות אסיפת החירום שנערכה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] כפי שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]]]
בעקבות הוראה ברורה ומפורטת שקיבל בית הדין מהרבי על דרכי הפעולה שצריכים לנקוט כשמוזכרים בה אף השמות שצריכים להוקיע{{הערה|על פי מכתבו של הרב ירוסלבסקי לרב טוביה בלוי מי' סיון תש"נ}} נערך בכ"ד ניסן ב[[כפר חב"ד]] כינוס חירום לחסידים ומנהלי המוסדות בראשות הרבנים. תוכן החלטות הכינוס כפי שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גל' 426 ע' 39}} היו:
בעקבות הוראה ברורה ומפורטת שקיבל בית הדין מהרבי על דרכי הפעולה שצריכים לנקוט כשמוזכרים בה אף השמות שצריכים להוקיע{{הערה|על פי מכתבו של הרב ירוסלבסקי לרב טוביה בלוי מי' סיון תש"נ}} נערך בכ"ד ניסן ב[[כפר חב"ד]] כינוס חירום לחסידים ומנהלי המוסדות בראשות הרבנים. תוכן החלטות הכינוס כפי שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גל' 426 ע' 39}} היו:
שורה 50: שורה 50:
לצד זאת פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] מכתב החתום בידי מזכיר הבית דין, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], ותוכנו הודעה והבהרה ("בצורה הברורה ביותר") לכל עסקני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] על ההחלטה מהכינוס שאין שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שלא ברשות הבית דין שם מבטחו על קרן הצבי{{הערה|נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 426 ע' 38}}.
לצד זאת פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] מכתב החתום בידי מזכיר הבית דין, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], ותוכנו הודעה והבהרה ("בצורה הברורה ביותר") לכל עסקני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] על ההחלטה מהכינוס שאין שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שלא ברשות הבית דין שם מבטחו על קרן הצבי{{הערה|נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 426 ע' 38}}.


במענה לרב ירוסלבסקי ששיגר לרבי דו"ח מאסיפת החירום ובו נכתב שהדו"ח הוא "דו"ח כללי". סימן הרבי בעיגול את המילה "כללי", וכתב: {{ציטוטון|בטח ישלחו דו"ח מפורט וכל המפרט הרי זה משובח. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה רה}}.   
במענה לרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]] ששיגר לרבי דו"ח מאסיפת החירום ובו נכתב שהדו"ח הוא "דו"ח כללי". סימן הרבי בעיגול את המילה "כללי", וכתב: {{ציטוטון|בטח ישלחו דו"ח מפורט וכל המפרט הרי זה משובח. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה רה}}.   


בכ"ט ניסן כתב הרבי במענה לאחד מחברי [[מועצת גדולי התורה]] שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעתו: {{ציטוטון|'''לטלפן בשמי''' זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת '''חירום''' דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו '''לפרסמה''', וחזקה שליח עושה שליחותו"}}{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/my-drive ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב] ע' 147}}.
בכ"ט ניסן כתב הרבי במענה לאחד מחברי [[מועצת גדולי התורה]] שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעתו: {{ציטוטון|'''לטלפן בשמי''' זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת '''חירום''' דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו '''לפרסמה''', וחזקה שליח עושה שליחותו"}}{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/my-drive ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב] ע' 147}}.
שורה 56: שורה 56:
בר"ח אב אמר הרבי באוזני המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בהקשר למכתבו של הרב ירוסלבסקי אודות צרות שעשו לו בעקבות מעורבותו בהחלפת העסקנים{{הערה|בתרגום מ[[אידיש]]}}: {{ציטוטון|מה יש לו להיבהל מהם? הרי הייתה אסיפה של מאות או אלפים מישראל והם קיבלו החלטות שקיבלו אישור מכאן. אז מה יש לו להיבהל מהם?!}}.   
בר"ח אב אמר הרבי באוזני המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בהקשר למכתבו של הרב ירוסלבסקי אודות צרות שעשו לו בעקבות מעורבותו בהחלפת העסקנים{{הערה|בתרגום מ[[אידיש]]}}: {{ציטוטון|מה יש לו להיבהל מהם? הרי הייתה אסיפה של מאות או אלפים מישראל והם קיבלו החלטות שקיבלו אישור מכאן. אז מה יש לו להיבהל מהם?!}}.   


האירוע השפיע באופן משמעותי על מפת העסקנות החב"דית בארץ הקודש כשמאז עבר מרכז כובד העסקנות לידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לה הצטרפו חברים חדשים בברכת הרבי{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ מענות רפט ורצ}}. בעקבות האירוע בוטלה בידי הבית דין גם משרת [[דובר חב"ד]] שהייתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]]{{הערה|עפ"י [[:קובץ:מכתב אין דובר-1-.jpg| מכתב הבית דין לר' יוסף יצחק אהרונוב]]}}.  
האירוע השפיע באופן משמעותי על מפת העסקנות החב"דית בארץ הקודש כשמאז עבר מרכז כובד העסקנות לידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לה הצטרפו חברים חדשים בברכת הרבי{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ מענות רפט ורצ}}. בעקבות האירוע בוטלה בידי הבית דין גם משרת [[דובר חב"ד]] שהייתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]]{{הערה|עפ"י [[:קובץ:מכתב אין דובר-1-.jpg| מכתב הבית דין לר' יוסף יצחק אהרונוב]]}} והאחריות על הפרסום התקשורתי של הוראות הרבי וענייני חב"ד הוטלה על מרכז צעירי אגודת חב"ד.
 
כמו כן העניק המהלך עצמאות ניהולית ותקציבית לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שסונפו עד אז תחת ארגון הגג.


בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] ענה הרבי ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] שהכניסו את ההחלטות בקשר לאגודת חסידי חב"ד, ועד רבני חב"ד באה"ק, ייצוג המוסדות, והענינים הכספיים {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 152}}.
בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] ענה הרבי ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] שהכניסו את ההחלטות בקשר לאגודת חסידי חב"ד, ועד רבני חב"ד באה"ק, ייצוג המוסדות, והענינים הכספיים {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 152}}.
4,800

עריכות