תומכי תמימים מונטריאול: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "[[תומכי תמימים]]" - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים למדו לפני זה בישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]).

את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס.  

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל;  

כשבוע לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח);  

*בכל ליל ש”ק יחזרו שני תלמידים [[דא"ח]] בשני בתי כנסת חב”ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש”ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו.

*את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא”ח, ויספרו איזה סיפורים.

*כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא"ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה’ בדווקא.

*לקרב את [[אנ"ש]] אשר זרם ה”מים רבים” סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים.

*לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, “את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט”א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה”.

במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את ה[[משפיע]] הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.  

כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה "[[אחי תמימים]]", באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י.

הרבי הריי"צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו "רק" עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה עיתון '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה.  

בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה נעצרו מחשש השפה הגרמנית שירלגו לגרמניה אלה נשלחו למחנה עצורים בקנדה, אחרי שהרבי הריי"ץ פעל לשחררם ע"י הרב לויטין, בפסח תש"ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[פייגלשטוק]] שבזכות ההצלה התקרבו לחב"ד.

שנה לאחמ"כ בשנת [[תש"ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.

במקביל החל הרבי הריי"צ לדרוש מ[[אנ"ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב"ה כבר ישלם את שכרם.

 

ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד חנוכת הבית שהתקיימה ביום [[ט"ו כסלו]] [[תש"ד]], שלח הרבי הריי"צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש"ג]] - חתן אדמו"ר הריי"צ ומנהל פועל ישיבת '[[תומכי תמימים]]' שהגיע ל[[מונטריאול]].  

מכתב הרבי הריי"צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול:

"בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת"ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע"א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי"ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור" ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ז עמ' שפג).

בשנת [[תש"י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט"ו שבט [[תשי"ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את"ה]].

ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ"ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.

לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.

בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר במקום - 6355, (איפה שהיה ביתו של הרב מוצ'קין), שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.

*הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.

*הרב [[כתבי ר' אייזיק|אייזיק שווי]], ראש הישיבה.

 

*הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן ]], ראש הישיבה הנוכחי.

 

 

 

 

[[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]

 

==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==

 

 

*הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]].  

 

*הרב [[אהרון יעקב שווי]], רב ב[[קראון הייטס]].  

 

*הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].

 

 

 

 

*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], יו"ר צא"ח [[מונטריאול]].

 

 

 

 

 

 

 

*הרב [[דוד כץ]], מלמד כיתה א' בישיבה.

 

*הרב [[אהרון קליין]], מקראון הייטס.

 

*הרב [[זלמן יהודה דייטש]].

 

*הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

 

*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]]. מחשובי אנ"ש וממשפיעי הקהילה בצפת.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|מ]]