אריה ארליך: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,794 בתים ,  24 יוני
סדר, מחיקת כפילויות
מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(סדר, מחיקת כפילויות)
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:וובר2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה ארליך ב[[התוועדות]] [[י"ט ]] ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית כנסת חב"ד במאה שערים]], [[תשע"א]]]]
[[קובץ:וובר2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה ארליך ב[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית כנסת חב"ד במאה שערים]], [[תשע"א]]]]
ר' '''פנחס אריה לייב ארליך-וובר''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המשמש כסגן עורך עיתון 'משפחה'.
ר' '''פנחס אריה לייב ארליך-וובר''' מוכר בשם 'אריה ארליך', (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המשמש כעורך מגזין השבועון החרדי 'משפחה'.
[[קובץ:א ארליך.jpg|ממוזער|אריה ארליך בעבודתו כעיתונאי (תשפ"ג)]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשכונת בתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תשמ"ז]] לאביו ר' [[עידו יצחק ארליך-וובר]] ולאמו רבקה דליה. וגדל בצל ה[[משפיע]] החסידי ר' [[משה וובר]] שהיה רבו של אביו הרב עידו יצחק וובר.
נולד בשכונת בתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תשמ"ז]] לאביו הרב [[עידו וובר]]. את שנות ילדותו בילה בצל ה[[משפיע]] החסידי הנודע ר' [[משה וובר]] שהיה רבו המובהק של אביו הרב [[עידו וובר]].


בצעירותו למד בישיבת 'נזר התורה' ובישיבות חב"ד, אז החל את דרכו הספרותית בשליחת מאמרים וטורים אנונימיים ל[[שבועון כפר חב"ד]].
בצעירותו למד בישיבת 'נזר התורה' ובישיבת חב"ד ב[[בני ברק]], אז החל את דרכו הספרותית בכתיבת מאמרים וטורים ל[[שבועון כפר חב"ד]] תחת שמות עט שונים.


לאחר נישואיו עם רעייתו אפרת בתו של החסיד ר' דניאל כהן מצפת, קבע את מגוריו ב[[ביתר עילית]], והחל בעבודה עיתונאית כעורך באתר 'בחדרי חרדים', ובהמשך החל לשדר תכנית שבועית ברדיו 'קול חי' יחד עם עמיתו שמעון ברייטקופף, צורף לצוות עיתון 'משפחה', וכשלוש שנים לאחר מכן מונה כסגן עורך בעיתון.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אפרת בתו של ר' דניאל כהן מ[[צפת]], קבע את מגוריו ב[[ביתר עילית]], נמנה עם מתפללי בית כנסת חב"ד אוהב ישראל בביתר עלית. משמש כמגיד שיעור בבתי כנסת שונים בביתר עילית, וכבעל קורא בבית הכנסת בו מתפלל.


במקביל לעבודתו כסופר ועיתונאי, משמש כמגיד שיעור בביתר עילית, וכבעל קורא בבית הכנסת בו מתפלל.
=== עיתונות ===
לאחר החתונה, החל בעבודה עיתונאית כעורך באתר החרדי 'בחדרי חרדים', ובהמשך החל לשדר תכנית שבועית ברדיו 'קול חי' יחד עם עמיתו ר' שמעון ברייטקופף.


בשנת [[תשע"ו]] הוציא את הספר "עבדי משה", המתאר את חייו של המשפיע ר' [[משה וובר]], במחיצתו גדל.
בשנת [[תשס"ט]] צורף לצוות עיתון 'משפחה', וכשלוש שנים לאחר מכן מונה כסגן עורך בעיתון. בשנת [[תש"פ]] מונה ארליך לכהן כעורך המגזין של עיתון משפחה.  


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמושליט"א]]
בשנת [[תשפ"ג]] בסיום ראיון שערך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מר אהרון ברק, הצליח להשפיע עליו [[הנחת תפילין|להניח תפילין]], על אף עמדותיו, דבר שעורר ענין ציבורי רחב מאוד והתפרסם בכלי התקשורת בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/143296 מרגש: העיתונאי החב"די הניח תפילין לשופט בדימוס] {{COL}} {{*}} [https://chabad.info/video/888552/ מאחורי הראיון הסוער שהסתיים בהנחת התפילין מרגשת] {{אינפו}}}}.
 
===ספריו===
בשנת [[תשע"ו]] הוציא לאור את הספר "עבדי משה", המתאר את חייו של המשפיע הרב [[משה וובר]], במחיצתו גדל.
 
בשנת [[תשע"ז]] הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' [[יוסי אליטוב]] והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "[[ברגע האמת]]" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של [[הרבי]] בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך במהירות לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|79193|news|קבוצות וואטסאפ? ארור האיש שהמציא זאת|מאת יוסי כהן|כ"ט באדר תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/141410 כל מה שלא ידעתם על איש התקשורת אריה ארליך]''' {{COL}} תשרי תשפ"ג
 
*'''[https://chabad.info/video/888552/ כתבה אודות ההנחת תפילין לאהרון ברק]''' {{אינפו}}  
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ארליך, אריה}}
{{מיון רגיל:ארליך, אריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:סופרים]]
359

עריכות