30,759
עריכות
←בתורת החסידות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אחידות) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
*'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם. | *'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם. | ||
* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". ''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}. | * '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". '''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}. | ||
*'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}. | *'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}. | ||
*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון].}}. | *'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון]. ספר המאמרים אידיש, 'יצא אדם לפעלו' אייר ה'תש"ה (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 315).}}. | ||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== | ||