אהרן חזן: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ב[[ט"ז שבט]] שנת [[תרע"ב]], ב[[קרסנוסטב]] שב[[וואהלין]] לאביו הרב מרדכי חזן, מצאצאי הבעל-שם-טוב, שכיהן כרב ה[[עיירה]].

רוב שנות ילדותו עברו עליו לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית והוא חווה את רדיפותיה על בשרו, עוד בטרם נאלץ להתמודד עם חינוך ילדיו.

במשך כמה שנים ישב בבית ולמד [[תורה]] עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כל כך על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר.

מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו מרת נחמה לאה, בתו של הרב זוסיא פרידמן שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מ[[המגיד ממעזריטש]] ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. [[הרבי הריי"צ]] שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נפטר מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת תרצ"ז, קברו באודסה.

בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' אלי ליפסקר שמו, ובקשו לייסד "[[חיידר]]" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה חדרים במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' משה נתן גורליק, איש חב"ד; ר' [[זלמן לייב אסטולין]], '[[מצוייני צה"ל|מצוין מלחמה]]', לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטקסטיל; ר' אשר זעליג לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג ה[[שבועות]] ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' חיים בנימין ברוד את התפקיד על עצמו.

ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מאין מגיע שכרם.

ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]].

בשנת תש"ו עבר לגור ליד מוסקבה, ושם היה מהעומדים בראש המערכה על קיום היהדות. בהמשך קבע את מקום מגוריו בבולשבו, בבית בנה מקוה טהרה, וכן תנור מצות לפסח. ובשבועות שלפני פסח היה אופה בלילות אלפי ק"ג מצות ליהודים במוסקבה. בביתו נערכו תפילות בציבור בשבתות וחגים, שם נערכו התוועדויות חסידיות. [[קובץ:16166266262.jpeg|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפאס לצד ר' אהרן חזן]]

[[קובץ:המאבק והנצחון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]

[[ באלול תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים [[יד לאחים|פעילים]], רמ"ת, [[חדרי תורה אור]].

כאשר החלה העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה.

ספרו "נגד הזרם" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי. בשנת [[תשס"ח]], כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור את הספר בגירסה חדשה ומורחבת בשם "המאבק והניצחון" - בו תיאר את מאבקו האישי בשלטונות הסובייטים. הוציא ספר על התורה בשם ניצוצי אהרן.

 

 

 

==קישורים חיצוניים==

*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40034 ה'חדרים' של חזן נגד המימסד ● פרקים מתוך הספר המאבק והנצחון]''' {{אינפו|}}

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39956 כתבה על תולדות חייו, 'בקהילה'] {{אינפו|}}

 

 

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]