10,808
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כיתה חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה ב[[עיירה]] החסידית ([[זלמן קליימן]])]] | [[קובץ:כיתה חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה ב[[עיירה]] החסידית ([[זלמן קליימן]])]] | ||
'''מלמד תינוקות''' הוא אדם המלמד ומחנך ילדי ישראל ב[[חיידר]] עד גיל ה[[בר מצווה]]. בזמנינו הלימוד נעשה במסגרת [[חיידר|תלמוד תורה]]. | '''מלמד תינוקות''' (או מלמד דַּרְדַּקֵּי) הוא אדם המלמד ומחנך ילדי ישראל ב[[חיידר]] עד גיל ה[[בר מצווה]]. בזמנינו הלימוד נעשה במסגרת [[חיידר|תלמוד תורה]]. | ||
לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי [[קריאת שמע]]: "ולמדתם אותם את בניכם". | לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי [[קריאת שמע]]: "ולמדתם אותם את בניכם". | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==הוראות רבותינו נשיאינו== | ==הוראות רבותינו נשיאינו== | ||
{{ערך מורחב|ערך[[אותיות האל"ף בי"ת#לימוד קריאת האותיות|לימוד קריאת האותיות]]}} | |||
רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | ||
ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו. | ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלמדים|*]] | [[קטגוריה:מלמדים|*]] | ||