ארבעת הבנים: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ארבעת הבנים''' הוא [[מדרש]] המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע ב[[הגדה של פסח]]. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: '''חכם''', '''רשע''', '''תם''' ו'''שאינו יודע לשאול''', שעל פי המדרש דיברה ה[[תורה]] עליהם, ב[[מצווה]] לספר את [[סיפור יציאת מצרים]], וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם.

קטע זה מצוי ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא על שמות יג פסוק יד.}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|ירושלמי פסחים יד עב.}} עם שינויים. תוכן הדברים בא לבאר את ארבעת הפרשיות בתורה בהם הוזכרו הבנים והציווי לספר להם את סיפור יציאת מצרים. בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. חז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים:

* '''חכם''' - {{הדגשה|כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"|דברים ו, כ}}{{הערה|במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה ה' אלוקינו '''אותנו'''", ובכך הוא מבדיל את עצמו מהבן הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל. בנוסחים אחרים של ההגדה השאלה תוקנה בהתאם לפסוק.}}, הפירוט המופיע בשאלה מראה על חכמתו בתורה של הבן השואל.

*'''רשע''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם|שמות יב,כו}}, כאן הבן משייך את העבודה רק ''לכם'' ולא ''לו'', ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר" והבן השואל הוא רשע.

* '''תם''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת|שמות יג, יד}}, שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה.

* '''שאינו יודע לשאול''' - {{הדגשה|וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר|שמות יג, ח}}, כאן אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל, לכן הפסוק משויך לזה שאינו יודע לשאול.

לפי המדרש המופיע במכילתא ובהגדה, התורה מצווה על התייחסות שונה לכל אחד מן הבנים בהתאם לשאלתו:

*הבן '''החכם''' נענה בהלכות הפסח, ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".

*לבן '''הרשע''' עונים תשובה שמטרתה להקהות את שיניו ולומר לו "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ''לי'' ולא ''לו'', כי "אילו היה שם לא היה נגאל".

בתלמוד הירושלמי מתהפכות התשובות של החכם והתם: החכם נענה בתשובה הכללית כי "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", והתם מקבל את כל הלכות הפסח, כדי "שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת".

*על פי ה[[קבלה]] ארבעת הבנים מקבילים לארבע מה[[ספירות]] המקבילות לארבעת רגלי [[כסא הכבוד]]: '''חסד''', '''גבורה''', '''תפארת''' ו'''מלכות''' בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות.

*בנוגע לעבודה, כפי שמבאר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בהגש"פ במקומו.}}, מיוסד על סידור האריז"ל{{הערה|בא יג, יד.}}, שהסמיכות של הרשע אל החכם היא כדי שהחכם ישפיע על הרשע. כלומר, אין די בכך שהאב מתעסק עם הבן הרשע כמו שמתעסק עם כל שאר הבנים, אלא יש צורך שיהיה לרשע גם חבר, שיוכל להשפיע עליו ולהאירו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/11200010582 שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ח].}}.