מרדכי שלום יוסף פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
|תמונה=[[קובץ:מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|250px|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]
|תמונה=מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG
|כינוי=האדמו"ר מסדיגורא
|כינוי=האדמו"ר מ[[סדיגורא]]
|תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]]
|תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]]
|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]]
|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]]
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא
}}
}}
הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' היה [[אדמו"ר]] מ[[סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] ונפטר ביום [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]] בחלקת [[רוז'ין]].
הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]) היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד]].


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (ראשון מימין)]]
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (ראשון מימין)]]


הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. נשא לאישה את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']].
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']].


בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.
בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.


בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].
בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].


דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).
דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).


ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]].
ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]].


לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות.
לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות.


==הקשר עם חב"ד==
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]
[[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]


הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]].
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]].


הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]].
הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמו"רים ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]].


כשהרב [[יגאל פיזם]], שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו חיידר טוב{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".}}"{{הערה|מפי הרב [[יגאל פיזם]] בראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליו 10.}}.
כשהרב [[יגאל פיזם]], שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו [[חיידר]] טוב{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".}}"{{הערה|מפי הרב [[יגאל פיזם]] בראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליו 10.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 49: שורה 49:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|פרידמן מרדכי שלום יוסף]]
{{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום יוסף}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]
4,889

עריכות