שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[תמונהאגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}[[קובץ:770 כפסמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]][[קובץ:770 כפח.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|300px250px|בית אגודת חסידי חב"ד בכפר ב[[כפר חב"ד]]]][[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"דב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]'''אגודת חסידי חב”ד בארץ חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' נוסדה ע”י כ”ק (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[אדמו”ר הריי”צשלום דובער לוין]] נ”ע בחודש תמוז שנת ה’, [[תשתולדות חב"אד בארץ הקודש]], עמוד רפו. וכך כותב באגרת אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י”ט י"ט [[תמוז ה’תש”א]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב”ד באה”ק ת”ו[[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ”ש ותל’ התמימים וישיבת צ”צ ותורת [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת ]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא”ח [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

בהמשך האגרת ממנה כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע ==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים: ; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] ווהרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] להיות חברי ועד המייסד מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב”ד חב"ד בכל עיר, מושבה וקיבוץ באה”קרחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.

*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב [[זיסלין]]===ארגון הגג===*יולפי הוראות אדמו"ר אגוהריי"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]*יוצ, אגודת חסידי חב"ר אגוד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].*בשנת [[תש"נ]] מינה [[הרבי]] לתפקיד יו"ר אגוד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"ח את הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. מאז פטירת הרב מיידנצ'יק תפקיד ה'יושב ראש' נמצא בהליכים משפטיים מורכביםדיים.

עם הקמת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[צעירי אגודת אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד באהעירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"קצ]] ע”י באגרת מי"ט [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”אמנחם אב]] בשנת תשי”א כמחלקה לצעירים תחת אגו”ח, מוצאים אנו בסדרת ה[['אגרות קודש'תש"ד]], כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של אגו”ח וצאגו”חאל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי צאגו”ח, והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ”ש, ושאר צרכי אנ”ש והנהגתם נשארת בידי אגו”ח. ח"ח אגרת ב'תסה}}:

==מעמדה של "בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב”ד ==חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

בתשובה למזכיר בי”ד רבני חב”ד על מכתבו מזאת חנוכה ה’תנש”א כתב כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א:==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==תוקף והנהגת וענין אנ”ש שי’ באה”ק בידי אגו”ח באה”ק הוא בידי אגו”ח באה”ק ובראשם (בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד) רבני אנ”ש שי’ [להעיר שאת התיבות “בידי אגו”ח באה”ק” כפל כ”ק אד”ש מה”מ בכתי”ק (ואפשר שהכוונה להדגישם)כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

א. בעניני פניםבאסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי’ לו אוטונומי’ שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי’ מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברו, אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג”כ בקישור ישר עם כאןועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי’ בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של חברי מועצת אגודת חב”ד, היינו שאגודת חב”ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה”ק אשר חותם עליהם. חסידי חב"ד:*הרב [[שאול דובער זיסלין]]*הרב [[שלמה יוסף זווין]]*הרב [[יעקב לנדא]]*הרב [[גרשון חן]]*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]*הרב [[אליעזר קרסיק]]*הרב [[נחום גולדשמיד]]*הרב [[פנחס אלטהויז]]*הרב [[משה גוראריה]]*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]*הרב [[שמריה גוראריה]]*הרב [[אפרים וולף]]*הרב [[משה סגל]]*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]*הרב [[אברהם דרייזין]]

==מחלקות אגו”ח =המנהלים===כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

ייסוד צעירי המינויים ופעילות אגודת חב”ד חסידי חב"ד על-ידי כ”ק אד”ש מה”מ הי’ במתכונת של מחלקה לצעירים תחת אגו”חשלושה אלו, כפי שכותב באגרת קודש מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ”ש והקרובים לרוח חב”דזכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זועמוד 214-215}}.

בט’ אלול באותה שנה ביקש ==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי שאגו”ח יפקחו על עבודת צאגו”ח: פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש==בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי מנהלי אגודת חסידי חב”ד בפ”עחב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכן איגוד נשי חב”דוכדי ליישם זאת בפועל, שבטח יתארגנו ג”כ לחטיבה בפ”עמנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

יחד עם ייסודה של המחלקה לצעירים צאגו”חלאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, ביקש הרבי לייסד גם באגו”ח מחלקה לנשים. וכך כותב מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי באגרת מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי צריך הי’ לארגן באגו”ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתיםכפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}: לארגן את נשי חסידי חב”ד ואת כל אלה אשר רוח חב”ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.

יותר משנה אח”כ לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי לארגון הרב [[נשי ובנות חב”דאליעזר קרסיק]] (כ”ח תמוז ה’תשי”ב)יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש: ארגון נשי ובנות חב”ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב”ד באוטונומי’ מיוחדת משלו"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

מחלקת החינוך באגו”ח=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], בניהולו של כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:*הרב [[אליעזר קרסיק]]*הרב [[אברהם דרייזין]]*הרב [[פנחס אלטהויז]]*הרב [[משה גוראריה]]*הרב [[נחום גולדשמיד]]*הרב [[שמר'ל גוראריה]]*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]*הרב [[משה דובער גנזבורג]]*הרב [[יצחק גנזבורג]]*הרב [[זושא פויזנרישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ”ש באה”ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר’ זושא במוסדות החינוך[[חייל בשירות הרבי]], ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרקעמודים 123-124}}.

במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץשלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"שבת חינוךדיים נוספים וקהילות חב" אחת בשנהד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}. ===אגו"ח והמוסדות===בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]] באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}. ==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך: #ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}. == פעולות אגודת חסידי חב"ד == מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש. אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש. במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]*הקמת [[נשי חב"ד]]*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת*הקמת ושיפוץ מקוואות*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]*מערכות למען [[שלימות הארץ]]*גיוס תורמים לטובת מוסדות*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד ==הקמת כפר חב"ד=={{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}. ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}. בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי. בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת מחנכים מייעציםעזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}. בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד. ==הקמת שיכון חב"ד בלוד== לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידיםבפאתי העיר [[לוד]]. במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח. בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד. ==רשת אהלי יוסף יצחק==בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה. ==הקמת מקוואות==אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה. הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}. == מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו. === [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}. צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}} כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.  ===[[נשי ובנות חב"ד]]===במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}. הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

בשנת תשסלאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם “מחנכים מייעצים”, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ”ש בבעיות חינוכיות של בנים " שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאיםחב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

הלשכה הקימה קו פתוח לאנ”ש - באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, וזאת ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה===[[איגוד המשפיעים]]===בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישייםהקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוךזכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

כמו כן ישנן מספר נשים המעניקות יעוץ למעוניינות בכךעל הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

בשנת תשס"ד נפתח הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[770 כפר חב"ד|בבית אגו”חמרדכי מנשה לאופר]] ‘כולל יום שישי’ המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

הכולל נפתח ע”פ הוראת כאשר הרבי מליל ט”ו תמוז תשמ”ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישינסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת===מטה משיח===[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]][[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], הכוללת לימוד בשיחה עיונית (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על הרמב”ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבועמנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

==חברי אגו”ח=ועדת החינוך החב"די= =='''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===חברי האגודה[[יד לילד המיוחד]]===מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

כידוע אגו”ח נוסדה עבור כל ===מחלקת מחנכים מייעצים===בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב”ד בפרטהפונים, וכשמה כן היא: לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.===כולל יום שישי===בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב”ד חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי- אגודה שבה חברים כל חסידי חב”דבתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. ולא רק חסידי חב”דבמהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב”דהכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, כפי שאומר הרבי הריי”צ במכתבו לועד המייסד של אגו”ח מתאריך י”ט תמוז תש”א (אג”ק שלו ח”ה ע’ תיט): לחבר באגודת חסידי חב”ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזעושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי’ למראה עיניו הק’ ===[[מכון הרבי - אוצרו של כ”ק אד”ש מה”מ): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב א”י המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי’ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה משיח]]===הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של האגודהתורת הרבי, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודהבאמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

וכך גם כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עח): כיון שאגו”ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חב”ד יהי’ באחסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון -כח מכל אחד ואחד מהמוסדותלפעול בין [[אנ"ש]], ועל כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי מה שכתבו על דבר התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת אגו”ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסדהארגון. [[תמונה פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:שלמה_מיידנצ'יק.jpg|left|thumb|150px|הרב *הגברת הלימוד ב[[שלמה מיידנצ'יקתורת החסידות]] - יווההליכה בדרכיה *הכשרת פעילים חב"ר אגודיים להפצת היהדות והמעיינות *איתור מקורות פרנסה *סיוע לנזקקים *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה *הוצאה לאור *פעילות חסד *הפקות תוכן *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה *התוועדויות ארציות ומקומיות *אגודת הידידים ורוממתנו *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית *בשנת [[תשפ"חג]]החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

או באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז===מחלקת ניהול===[[קובץ: אגו”ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב”ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו”ח יהי’ בא-כח מכל אחד מהמוסדותחב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.[[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר'''מבנה הארגון כיום'''[[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת מזכיר: הרב ראובן קופצ'יק. חברי הנהלה: הרב זושא פויזנרלמנהלים, הרב דוד אבא זלמנובמסיירת במוסדות, הרב שמואל חפרואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, הרב שמואל גרייזמאן, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב יצחק גולדברג, הרב יעקב ליברמן, הרב נחמן מיידנצמכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א'יק, הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב שלמה רסקין, הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב יהושוע יוזביץ, הרב מרדכי גורדצקי, הרב נתן וולף, הרב חיים אשכנזייו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

==אסיפות אגו”ח=חסדי שלמה ומשה= =='''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

חשיבות רבה מייחס הרבי לאסיפות הנהלת אגו”ח, וכך כותב באגרת להנהלת אגו”ח מיום יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ”ד סיון, ח’ תמוז, שני מכתבים מט”ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו”ד וי”ג תמוז. ולפלא שאין הפ”כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץהחל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

באגרת אחרת להנהלת אגו”ח מתאריך כ”ג מנ”א ה’תשט”ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות=== בול חב"ד ==={{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}[[קובץ: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו”ח מראה סימן בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול חב"ד]] '''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של חיים ופעולה ביוזמה ישראל במחווה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי’ שלש שני חזקה בהנהגה כזוכבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].

באמצע אגרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באג”ק חכ”ה ע’ קנא, כותב לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר: על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו. . קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה }}) - נענו לבקשתו של כל יו"ר אגודת חב”ד וצעירי אגודת חב”ד וכו’ . חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

מענינת ביותר הוספת כ”ק אד”ש מה”מ בשולי מכתבו לאגו”ח מיום כ”ד סיון ה’תיש”א:כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבהבראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

==תפקידה בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של אגודת חסידי חב”ד== [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

==חברי אגודת חסידי חב"ד =ייצוג=האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, פיקוח ונטילת יוזמה=== ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

באגרת לועד הפועל של אגו”ח באה”ק מיום ט’ אלול ה’תשי”א, מגדיר כ”ק אד”ש מה”מ בבירור את תפקידה של אגו”ח (אג”ק ח”ד עמ’ תס): מתפקידי אגו”ח: (א) לייצג את אנ”ש בענינים שונים [. .], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ”ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד [. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באהקת”ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה”למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

באגרות אחרות באים שוב הדברים בפירוט יותר, כשאודות ייצוג === תש"א-תש"נ ===הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות מוצאים אנו באגרות-. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש ח”ה ע’ רסא את הדברים דלהלן]] חלק ד' ע' תסא): בכל הענינים השייכים למו”מ כלפי חוץכדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, וכמו עם מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו’הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, הנה זה מוטל ביחוד על [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב”ד. אלא שבענינים המתאימים, יש לצרף ג”כ אחד מב”כ הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו”ח וצאגו”חחב"ד]] וכו').

כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב”ד בקול וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ע”י אגו”ח הוא מעניני’ העיקרייםואחד מהמוסדות, ואכן לאחר שנוסדה אגו”ח מחדש בשנת ה’תש”נועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, עמדו הרבנים על כך שייצוגה של חב”ד בכנסת וכו’ יהי’ רק ע”י אגו”חהרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

===הקמת או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חדשים ומטה לעניני משיח=== חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

כידוע חפץ בהקמתם יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של מוסדות ובתי חב”ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב”ד או לפתוח אגודהאדמו"ר הריי"צ* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, יפנה קודם לאגו”חהנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א’ מ”ח תשט”ז חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (חכ”א ע’ שידלא ידוע אם המועצה היתה פעילה) על הצעתם להקים ישיבת חב”ד בעירם: **הרב [[שאול דובער זיסלין]]**הרב [[שלמה יוסף זווין]]**הרב [[יעקב לנדא]]**הרב [[גרשון חן]]**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]**הרב [[אליעזר קרסיק]]**הרב [[נחום גולדשמיד]]**הרב [[פנחס אלטהויז]]**הרב [[משה גוראריה]]**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]**הרב [[שמריה גוראריה]]**הרב [[אפרים וולף]]**הרב [[משה סגל]]**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]**הרב [[אברהם דרייזין]].

בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת * לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב: **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר**הרב [[אברהם דרייזין]]**הרב [[פנחס אלטהויז]]**הרב [[משה גוראריה]]**הרב [[נחום גולדשמיד]]**הרב [[שמר'ל גוראריה]]**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]**הרב [[משה דובער גנזבורג]]**הרב [[יצחק גנזבורג]]**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חב”ד אשר באה”ק ת”ו חסידי חב"ד (רח’ פיארברג 22, תל וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביבוחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד) ולברר עמהם המצב באשר הוא שם.* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.

דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמים, גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה של אגו”ח === תש"נ-תשס"ב ===בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש, קיבלו רבים מענות קודש מכ”ק אד”ש מה”מ בענין אגו”ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכללאת הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: לר’ איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים (בשנת ה’תשמ”ט): הקמת אגודות שייך לאגו”ח באה”ק, ולרבנים פוסקי דינים, "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.

לר’ ניסן-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת (בשנת ה’תנש”א): להתעניין אצל אגו”ח”. או בנוסח אחר: “בנוגע לאפרת שייך לאגו”ח באה”ק וכן לע”להרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.

לר’ אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת חברי אגו"ח בהרכב החדש:*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית חב”ד שם: הדין מי"א) ע”ד פתיחת תמוז תש"נ]}}.* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית חב”ד: בהתייעצות באגו”ח דאה”קרבקה כפר חב"ד]].* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]]. * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה”צ[[צפת]].

על פתיחת גנון חב”ד בערד (בשנת ה’תנש”א)[[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http: בעצת אגו”ח באה”ק אזכיר עה”צ//old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

על=== תשס"ב-דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים תשס"ד ===בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (חודש שבט ה’תש”נבאופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים: בטח בהסכמת אגו”ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה”צ* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת ה’תש”נ)כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות לכ”ק אד”ש מה”מאגו"ח): הרי זה ענין כללי בכל ארה”ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב”ד הכללית בארה”ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה”צ|מנחם מענדל בליניצקי]].

לר’ === לאחר שנת [[משה ניסלביץתשס"ד]] =======מבקשים דיון הוגן====[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]]’ מ, איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[נחלת הר דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"דהרב [[ראובן קופצ'יק]] בנוגע לפעילות עם ילדי העולים , מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (חודש חשון ה’תשנ”באגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http: יעשה שטורעם באגו”ח באה”ק//old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

על הצעת בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[דוד נחשוןנחמן מיידנצ'יק]] להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ”ז שייך לאגו”ח וועד רבני אנ”ש שבאה”ק אזכיר עה”צכיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית חב”ד בעכו רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על-כך לכ”ק אד”ש מה”ממינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, ונתקבל על-כך המענה במוצש”ק פ’ תצוה ה’תשמ”ט: כמובן - שייך לאגו”ח הכלליתהזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ולא שכל מחלקה הו”ל.. ספר?! אזכיר עה”צועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=שמירה על הנקודה הכללית דפעולות חב”ד ==5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו”ח היא - האחריות הכללית על פעולות חב”ד שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים====הליכים ודיונים====מכאן ואילך, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד)נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http: נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש”מבטיחים” להם שרוחניות הענינים תהי’ ביד הרשת)//old2.ih.chabad.info/index. ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ”ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו php?url=article_he&id=69261 סקירה על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ”להמצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. וכמה עלוב דורנו זהלאחר שנים של דיונים משפטיים, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ”ל בת קיימאהסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, שגם בזה איני מאמין וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותהתוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני חב”ד יארליק של מפלגה איזה שתהי’ וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih. chabad. ובא אני בזה גם לאגו”ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו”ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב”ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה”ק נשיאינו, ועאכו”כ שלא יעשו ענינים הפכים מזהinfo/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

===ביקורת על המוסדות=הפשרה שלא יושמה== ==במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו”ח לפקח על המוסדות ע”י מבקרים, ומפרט את תפקידםפי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad. וכך כותב באגרותinfo/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-קודש ח”ה ע’ קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתםידי הבוררים), להראותם ספרי החשבונות וכו’וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], אבל אין ביד המבקר ליתן פקודותהרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסדוכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

דמטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. מובן מעצמו שהן אגו”ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסדלפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלליישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, אבל כל הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה אינו אלא בתור הצעה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

ה[[קובץ:Aguch5773. כתוצאה מכל הנ”לjpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]הצעת הפשרה התקבלה, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (אך ורק בתור הצעה כנ”לראה תמונה) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד, אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

כאשר המבקרים הפסיקו את עבודתםבפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, התאונן האסיפה השניה לא יושמה על כך הרבי באגרת מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג (אג”ק ח”ז ע’ רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחודאף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, שכוונתי בזה שיבקרו וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות”ח בעד הביאור בזהבעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

מבקר מיוחד מינה כ”ק אד”ש מה”מ על עבודת אגו”ח עצמה====אסיפת מחטף====ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו”ח מיום כ”ג טבת ה’תשי”ביום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, והסביר בה בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו”ח: במענה הפשרה שנקבעה על מכ’ מד’ טבתידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, בו מערערים נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על התמנות הר’ . . למבקר בעניני אגו”ח . . כתבתי ברורצירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע”ז) ואין בידו להחליט או לשנות דברהלא הם: ר' [[אריאל למברג]], אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאןר' [[נפתלי ליפסקר]], ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו”ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], אבל - לא וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי’ לפעול בזה, ובכ”ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ”ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו’"ר. וכמ”ש הרמב”ם בהל’ דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א”א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו”ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ”ל קשור בענין של עשי’ ופעולות ממשיות, (ע”פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר’ . . לא יניח לנמנם ולישון כו’. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו}}.

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם===קשר עם אישי ציבור ורבנים=== סכנת פירוק}}.

כפי הנראה====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====בשנת [[תשע"ח]], כחלק מענין ייצוג המוסדות ואנ”ש במשרדים וכו’, הורה הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבורלארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו”ח מתאריך א’ ניסן ה’תשט”זשלח [https: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע”ל//chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], הרי ע”ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז”ר שי’ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, מר סירקוס שי’ מר יצחק קורן שי’חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, ואם יציעו לשלוח עוד למיאם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות”ח מראש על הטרחה בכל כיצד זהמנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרותבאתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות -קודש ח”ה ע’ שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו”ח לבקר את “הרב אבוחצירא ע”פ בקשתי להבעת כבוד”מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

כ”ק אד”ש מה”מ ביקש לקבל מאגו”ח ידיעות מפורטות ומתאימות ====ועדת איתור====לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על הנעשה באה”ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב”ד-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, וכך כותב הרבי להנהלת אגו”ח בתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד (אג”ק ח”ט ע’ קכוכשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ז)ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: במענה אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על שאלתם שהגיעתניטופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, מה עליהם לעשות בקשר ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם הכנסי’ של אגודת ישראלהעסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

א) הנה כיון שכו”כ ענינים דאה”ק ת”ו שאגו”ח עוברת עליהם בשתיקה גמורהבתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, אף כאלו שנוגעים בתחומהפנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, הרי עאכו”כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. . ויה”ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה”ק ת”ו מאגודת חב”דבתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

ב) בהמשך להנ”ל, אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב”ד, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב”ד באה”ק ת”ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל ===דיוני תשפ"ד===בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של עתה באתי, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועד, כיון שזה נוגע בפרט לי”ב תמוז הבע”ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב”ד (כי אפי’ י”ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותו), ולכן יש לנצלו בכרם חב”ד ביחוד, ע”י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודם, ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ”נ חב”ד. והוא נוסף על השאלה העיקרית, שמוכרח לשמור על צורתם דבתכ”נ אלו ולפתחם, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם על בתי מתפללי בית הכנסת, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן עם הידיעה כללית צריך להיות ג”כ ידיעה במהות אנשים הנ”ל. ואחכה לידיעות מפורטות, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו”ח האפשריות בבתכ”נ אלו, בקשר עם הנ”לאגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

דבר נוסף אותו אנו למדים מאגרת זו עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - התפקיד לשמור שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על צורתם של בתי כנסת חב”ד ולפתחםהפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו”חאו רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

באגרת אחרת מאותה שנה כותב כ”ק אד”ש מה”מ (ח”ח ע’ קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות נוגע למוסדות חב”ד ועבודת חב”דמיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|

בהמשך האגרת שהובאה לעיל ====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה. שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (כ”א סיון תשי”דשהנו מקורב לאהרונוב) מעורר כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם. הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה. מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770. ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי הנהלת אגו”ח בענין אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח. בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף שתחת אחריותםלהבראתה והקים וועדת איתור לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי. לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים: שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב: נבהלתי בהתקבל ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפריןר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמוןר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבער' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"חר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח שלושה נייטרלים (בלוי):ר' חיים לוריא, לודר' אלי קטע העתון שלוסברג, איש עסקיםר' עמי פייקובסקי, ירושלים שלשה של המפרק:ר' מתי טוכפלד, עיתונאיד"ר גיל שחר, לודפרופ' שלמה קאליש שלושה של הרב יורקוביץ:ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחדר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנערהרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של מכתב מר הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר. ועוד יותר ממה שאגו”ח ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כנראהכאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], שלא הגיבו ע”ז כללהרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, לא רק במכתביוהתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך. נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין -עת אלא אפילו גם עוד לא בפני’ אל הנ”ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ”ל והביטויים אשר בועלה לאתר. נהניתי עכ”פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ”ל ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב חריף . ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו. ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד נמשיך ונעדכן. }}

באגרת אחרת מתאריך י”ג תשרי תשט”ו (אג”ק ח”י ע’ יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב”ד בעיתונות[https: נהניתי מקטע דהמודיע והקול, //chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו נדפסו במרוכז מוסדות חב”ד, אף שפלא שלא נזכרה ג”כ אגודת נשי ובנות חב”ד, שבאיזה אופן שתהי’ עבודתן הרי בודאי הדפסה עד”ז במכ”ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובההוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו”ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה”ק בנוגע לחב”ד====בחירת 15 מועמדים====בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הואנערך דיון בבית המשפט, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב”ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגילכאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

בהזדמנויות נוספות מדגיש הרבי *ר' [[משתמש:חיים נהר|חיים לוריא]] - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת בחב"דפדיה בה כינויו: [[משתמש:חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הצורך בסידור משרות רבנות לאנ”שהכותבים ביד רמה, כמו באגרותוניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}}*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.*ר' [[מתי טוכפלד]] -קודש ח”י ע’ קד: כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

בכלל צריך הי’ לעשות רשימה בתוככי אנ”ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה”ק ת”ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי’ צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש '''אנשי המפרק''' (פראקטיקא) במשך זמן שידאגו שהעמותה לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענעןתבוא לפירוק שוב) כל ענין וענין בעוד מועד. :

ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו”ח כדי לקבל הלוואה'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, או עזרה כספית להכנסת כלהנכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבנין מקוה בשיטת אדמו”ר הרש”במנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], או אפי’ לקניית פאות לנשיםמנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

לדוגמא באגרת מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': לפי דעתי נכון ג”כ*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת [[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]]. *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בכפר {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} *ר' [[דוד קורץ]] -אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתהאגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].

או באגרת אחרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באגרות-קודש ח”י ע’ קד: זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשיםביום ראשון, ובטח יודיעוני גם עד”ז מהנעשה בפועלד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

בהזדמנויות רבות במהלך השניםבסוף אייר המפרק ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, הורה הרבי לאגו”ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה”ק, ובדגש שייבנו כשיטת אדמו”ר נ”ע, לדוגמא במכתב שלפנינו המיועד לאגו”ח מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג: ב) בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה א) יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע”י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ”ל שיהי’ התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו”ח, כי כן הי’ המדובר עם הרב ברזל שי’ שהציע לפני את כל ענין זהוהשופטת הסכימה.

ג) נוסף ע”ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה”ח דאברוסקין שי’ מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם==לקריאה נוספת==*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]*שלומי חסקי, והתקון דורש סכום [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של ק”ן לא”י לפ”עחב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], וא”כ לדעתי גם זה נכון. וע”פ הנ”ל שיהי’ כדרישת תקנת כ”ק אדמו”ר פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (מוהרש”בתיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד) נ”ע. * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב גורליק מכפ”ח מתאריך ו’ טבת ה’תשט”ו== קישורים חיצוניים ===== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===* [http: מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) //www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]* [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא”כ כשעובר משך זמןhttp://m.chabad. ומ”ש אודות דוחק המצב כו’ וכו’ הנה האומנם אי אפשר הי’ להשיג הלואות בקופות גמ”ח של אנ”ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב”ד שע”י כת”ר שליט”א אצל הוו”ח כו’ הר”ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה”ק ת”ו)“co. il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

===השגת כתי”ק מרבותינו נשיאינופעילות === * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

באגרת שלפנינו מתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד=== שונות ===* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, כמו גם באגרות נוספותמטרותיה, מעורר הרבי תפקידה ופעילותה {{PDF}}]* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את הנהלת אגו”ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות (אג”ק ח”ט ע’ קכוחברי אגו"ח] {{אינפו}}* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא -ז): הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}