סופר סת"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

'''סופר סת"ם''' הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזות]] (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.

מידת ה[[יראת שמים]] של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה{{הערה|הפרי–מגדים כותב, שסופר סת”ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר מ[[שוחט]] שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.}}.

רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה.

לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.

 

[[אדמו"ר המהר"ש]] היה סופר סת"ם בקי ואומן{{הערה|בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.}}, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}.

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה". בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". [[שם הוי']], לפי ה[[קבלה]], יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.

במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם – הגשמיים והרוחניים – היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת”ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא–שמים.

כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים כתב קבלה לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.

*הרב [[ישעיה מטלין]] - מגיה הסת"ם של [[הרבי]].

*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - מגיה הסת"ם של הרבי.

*[https://chabad.info/magazine/276559/ תחקיר 'בית משיח': מזוזות במחיר מציאה או מזוזות פסולות?]