שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏תולדות חיים: תיקון קישור
אין תקציר עריכה
מ (←‏תולדות חיים: תיקון קישור)
 
(21 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' נולד בשנת [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].
[[קובץ:Slonim, Schneur.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור סלונים]]
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]].


הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]].
==תולדות חיים==
נולד בחודש אדר [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].


בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}.


ב[[חורף]] [[תרמ"ו]] ב"[[מסע יאלטא]]", לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של [[אדמו"ר הריי"צ]].
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות.
 
ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].


==בארץ ישראל==
==בארץ ישראל==
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.
נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].


לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
==משפחתו==
* בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]]
* בנו, מנחם מענדל שמואל סלונים
* בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית


בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.  
==קישורים חיצוניים==
*דב לבנון, '[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/273808177354.html נכדו של הרש"ב]', מתוך [[שבועון בית משיח]].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105254 "זיכרון להולכים"] באתר [[COL]].


נפטר ב[[י"א אלול תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלונים, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|סלונים שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלונים שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סלונים שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|סלונים שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]
3,634

עריכות