3,930
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מפנה|יוסף דוב סולובייצ'יק|ראש ישיבת 'ישיבה-אוניברסיטי' שחי ב[[ארצות הברית]] במאה האחרונה|יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)}} | ||
[[קובץ:יוסף בער 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית הלוי]] | [[קובץ:יוסף בער 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית הלוי]] | ||
רבי '''יוסף דוב סולובייצ'יק''' היה ראש ישיבה בוולוז'ין ואב"ד סלוצק ו[[בריסק]]. חיבר את שו"ת בית הלוי | רבי '''יוסף דוב סולובייצ'יק''' ([[תק"פ]] – [[ד' באייר]] [[תרנ"ב]]) היה ראש ישיבה בוולוז'ין ואב"ד סלוצק ו[[בריסק]]. חיבר את שו"ת בית הלוי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי יוסף דב סולובייצ'יק נולד בניסוויזש בשנת [[תק"פ]]. אביו, רבי יצחק זאב, שהיה תלמיד חכם ועסקן ציבורי, היה בנה של רלקה, בתו של רבי חיים מוולוז'ין, מתלמידי [[הגר"א]] ומייסד ישיבת וולוז'ין. אמו הייתה רבקה בת רבי משה כהנא שפירא. | רבי יוסף דב סולובייצ'יק נולד בניסוויזש בשנת [[תק"פ]]. אביו, רבי יצחק זאב, שהיה תלמיד חכם ועסקן ציבורי, היה בנה של רלקה, בתו של רבי חיים מוולוז'ין, מתלמידי [[הגר"א]] ומייסד ישיבת וולוז'ין. אמו הייתה רבקה בת רבי משה כהנא שפירא. | ||
בילדותו למד רבי יוסף דב ב[[תלמוד תורה]] המקומי של ניסוויזש. בגיל 10 נסע לוולוז'ין, שם למד אצל [[מלמד]] פרטי, עד הגיעו לגיל 13. עם הכנסו למצוות נתקבל כתלמיד בישיבת וולוז'ין, שם למד עד חתונתו. | בילדותו למד רבי יוסף דב ב[[תלמוד תורה]] המקומי של ניסוויזש. בגיל 10 נסע לוולוז'ין, שם למד אצל [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי, עד הגיעו לגיל 13. עם הכנסו למצוות נתקבל כתלמיד בישיבת וולוז'ין, שם למד עד חתונתו. | ||
אשתו הראשונה הייתה מבוברויסק, אך עקב נסיבות מסוימות, הוא נאלץ להתגרש ממנה לאחר כשנה, כשכבר הייתה להם בת אחת. לאחר תקופה נישא בשנית למרת צירל, בתו של ר' יצחק עפרון מוולוז'ין, ונכדתו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה גם בן דודו - רבי איצ'לה' מוולוז'ין. | אשתו הראשונה הייתה מבוברויסק, אך עקב נסיבות מסוימות, הוא נאלץ להתגרש ממנה לאחר כשנה, כשכבר הייתה להם בת אחת. לאחר תקופה נישא בשנית למרת צירל, בתו של ר' יצחק עפרון מוולוז'ין, ונכדתו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה גם בן דודו - רבי איצ'לה' מוולוז'ין. | ||
בשנת [[תרי"ג]] הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוז'ין - הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב". בשנת [[תרכ"ג]] פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי". בתחילת שנת [[תרכ"ה]], לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - הגאון רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בהיותו בסלוצק נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם מי שנודע לימים כגאון רבי חיים מבריסק. | בשנת [[תרי"ג]] הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוז'ין - הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב". בשנת [[תרכ"ג]] פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי". בתחילת שנת [[תרכ"ה]], לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - הגאון רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בהיותו בסלוצק נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם מי שנודע לימים כגאון רבי חיים מבריסק. ב[[פסח]] שנת [[תרל"ה]], החליט להסתלק מרבנות סלוצק, עקב מסע רדיפות שהתנהל נגדו על ידי חלק מעשירי העיר, שהנהגתו התקיפה בעניינים ציבוריים לא נשאה חן בעיניהם. הוא עקר לוורשה שבפולין, והתגורר שם כארבע שנים. | ||
בשנת [[תרל"ט]], הוכתר לרבה של העיר בריסק, תחת רבה הקודם - הגאון רבי יהושע לייב דיסקין, שעלה | בשנת [[תרל"ט]], הוכתר לרבה של העיר בריסק, תחת רבה הקודם - הגאון רבי יהושע לייב דיסקין, שעלה ל[[ארץ ישראל]]. בבריסק הוא שימש ברבנות עד יום מותו. בשנת [[תרמ"ח]] חלה רבי יוסף דב בכיב קיבה וסבל כאבים עזים במשך כמה שנים. בשנת [[תרנ"א]] הורע מצבו והא נאלץ לעבור ניתוח. אנקדוטה מסופרת בקשר לכך: רבי יוסף דב ביקש שלא ירדימו אותו לצורך הניתוח. הרופאים סירבו בתחילה לקבל את הרעיון, אך כאשר הבטיח להם שלא יזוז במשך הניתוח, הסכימו לקשרו למיטה ולנתחו ללא פעולת אלחוש. במשך כל הניתוח הוא לא השמיע הגה ולא ניסה להזיז אף אבר מאבריו! | ||
סגירת ישיבת וולוז'ין על ידי ממשלת [[רוסיה]] השפיעה עליו לרעה, וביום ד' ב[[אייר]] [[תרנ"ב]] נפטר. ההלויה התקיימה בו ביום, ובמהלכה הוכתר בנו רבי חיים לרבה של בריסק. | סגירת ישיבת וולוז'ין על ידי ממשלת [[רוסיה]] השפיעה עליו לרעה, וביום ד' ב[[אייר]] [[תרנ"ב]] נפטר. ההלויה התקיימה בו ביום, ובמהלכה הוכתר בנו רבי חיים לרבה של בריסק. | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
כאשר אמר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הגיב הרש"ב: אכן, זה הוא סדר השתלשלות המדריגות מלמטה למעלה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/15&search=סולובייצ'יק ספר השיחות תרפ"ד עמ' 57].}}. | כאשר אמר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הגיב הרש"ב: אכן, זה הוא סדר השתלשלות המדריגות מלמטה למעלה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/15&search=סולובייצ'יק ספר השיחות תרפ"ד עמ' 57].}}. | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
| שורה 37: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]] | |||