איסר זרחי: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''איסר זרחי''' (מפורסם בכינוי: '''איסר החזן''') היה חזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. התגורר ביישובים שהקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל שם זה היה נקרא "יישובניק". היה ירא אלוקים ולמדן.
ר' '''איסר זרחי''' (מפורסם בכינוי: '''איסר דער חזן''') היה חזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. התגורר ביישובים שהקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל שם זה היה נקרא "יישובניק". היה ירא אלוקים ולמדן.


==אודותיו==
==אודותיו==
ר' ישראל איסר זרחי נולד בליובאוויטש לאביו ר' אליה{{הערה|יוסף זרחי, 'תולדות משפחת זרחי', בתוך: '''אהלי ליובאוויטש''', כרך ב, עמ'' 167.}}.
ר' איסר זרחי נולד בליובאוויטש לאביו ר' אליה{{הערה|יוסף זרחי, 'תולדות משפחת זרחי', בתוך: '''אהלי ליובאוויטש''', כרך ב, עמ'' 167.}}.


[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אודותיו שהיה לו "ראש ברזל", הוא יכל ללמוד שמונה שעות ברציפות. סדר הנהגתו ביישוב הייתה, שמייד אחרי [[תפילת ערבית]] היה נשכב לישון, ובשעה שתיים אחר חצות היה קם ולומד עד הבוקר.
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אודותיו שהיה לו "ראש ברזל", הוא יכל ללמוד שמונה שעות ברציפות. סדר הנהגתו ביישוב הייתה, שמייד אחרי [[תפילת ערבית]] היה נשכב לישון, ובשעה שתיים אחר חצות היה קם ולומד עד הבוקר.
שורה 8: שורה 8:
[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר אותו כ"למדן", כפי הפירוש בזה מ[[אדמו"ר הזקן]], כמו שם התואר "גנב", שאין זה מי שיודע לגנוב אלא מי שגונב בפועל. כך ר' איסר היה "למדן" שלומד בפועל.
[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר אותו כ"למדן", כפי הפירוש בזה מ[[אדמו"ר הזקן]], כמו שם התואר "גנב", שאין זה מי שיודע לגנוב אלא מי שגונב בפועל. כך ר' איסר היה "למדן" שלומד בפועל.


ר' איסר היה החזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ימים הנוראים]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת [[סדר עבודה|סדר העבודה]] ב[[יום הכיפורים]]. כשפתח באמירת ה"עבודה" קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
ר' איסר היה חזן קבוע בליובאוויטש במשך ה[[ימים הנוראים]], עד לפטירת [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת [[סדר עבודה|סדר העבודה]] ב[[יום הכיפורים]]. כשפתח באמירת ה"עבודה" קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".


על פי זה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג ביום הכיפורים [[תש"ד]] ואילך שבנוסח העבודה לא יאמרו כמנהג העולם "אתה כוננת" בחדר מחתא אלא לצעוק "אתה"! להפסיק קמעא, ואחר כך להמשיך ולומר כוננת וכו'.
על פי זה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג ביום הכיפורים [[תש"ד]] ואילך שבנוסח העבודה לא יאמרו כמנהג העולם "אתה כוננת" בחדר מחתא אלא לצעוק "אתה"! להפסיק קמעא, ואחר כך להמשיך ולומר כוננת וכו'.