אדיר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ביאור הלשון== | ==ביאור הלשון== | ||
בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר | בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר במרום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק{{הערה|ביצה טו, ב.}}, וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי. | ||
לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*המצרים{{הערה|"צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.}}, שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כ'''אדרת''' שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'{{הערה|אור התורה תהלים שמא.}}. | *המצרים{{הערה|"צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.}}, שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כ'''אדרת''' שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'{{הערה|אור התורה תהלים שמא.}}. | ||
*מלך{{הערה|"והלבנון באדיר יפול" (ישעיה י, לד), על פי גיטין נו, ב.}}. | *מלך{{הערה|"והלבנון באדיר יפול" (ישעיה י, לד), על פי גיטין נו, ב.}}. | ||
==בפיוט ובנגינה== | |||
בפיוטים רבים משמש הכינוי 'אדיר' עבור הקב"ה, והוא מופיע רבות בפתיחה של פיוטים המסודרים לפי אקרוסטיכון של [[אותיות האל"ף בי"ת]]. | |||
גם במסורת הנגינה החב"דית ישנם מספר ניגונים כאלו, בהם [[ניגון אדיר הוא]] העוסק ב[[אחדות השם]], הפיוט '[[מי אדיר (ניגון)|מי אדיר]]' שנוהגים לנגן תחת ה[[חופה]] לפני התחלת הסידור קידושין, והפיוט ל[[שמחת תורה]] '[[ניגון מפי אל]]' המתחיל במילים 'אין אדיר כה' ואין ברוך כבן עמרם'. | |||
פיוטים ידועים נוספים הנפוצים בקהילות ישראל: 'אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב' וכן 'אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה . . כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה' שנהוג לשורר בסוף סדר פסח. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||