פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

תקנת לימוד הרמב"ם (עריכה)

גרסה מ־23:12, 12 ביוני 2024

הוסרו 1,877 בתים ,  12 יוני
←‏קישורים חיצוניים
{{עריכה}}
{{תקנות הרבי|}}
[[תמונהקובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכהסוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "[[משנה תורה לרמב"ם|יד החזקה]]" שחיבר . [[הרמב"םהרבי]], אותה ייסד [[הרבי]] את התקנה ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד"מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה. הרמב"ם הוא היחיד שמביא את '''כל''' דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים כיום. ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולים:* שלשה פרקים ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).* פרק ליום - סיום המקיף את כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).* לימוד ה[[ספר המצוות לרמב"םתורה שבעל פה]] (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו)גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.
==השתלשלות התקנה==
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת ה[[ש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]].
 
הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו [[התלמידים השלוחים]] את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו כיצדיכולים הם לקדם משהו בענין. לקראת י' שבט, יום קבלת הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.
 
החלוקה נערכה לפי ה"הלכות" ונטלו בה חלק השלוחים, הרבנים, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיר. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקי, ייטלו את המשימה על שכמם. היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורני. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אוריין.
 
השליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] נרתם לעזור לעניין, והתמימים יצאו לשטח: לכולל האברכים שתחת הנהלת השליח ר' [[שלום איידלמן]] בתי הרבנים, בתי-הכנסת ולכל מקום שידם הגיעה כדי לזכות מה שיותר יהודים בהשתתפות במבצע. גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של הרבי באירופה ואפריקה, הוזמן ליטול חלק במבצע. ואכן, בתוך שבועיים ימים הושלמה משימת החלוקה.
 
אחדות מרשימה נוצרה בין כל הגורמים בעולם התורה במרוקו. רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרן מונסונגו נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על-ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמה. הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-לימוד ברמב"ם בכל מוצאי שבת.
 
מסלול הלימוד היה מי' שבט עד י"א ניסן, ודו"ח נשלח אל [[הרבי]] (ראוי להזכיר שב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] החלה [[שנת הפ"ג]] לרבי, ומניין ההלכות בכל היד החזקה הוא כידוע - פ"ג). כל ה"הלכות" חולקו למעט "הלכות שלוחין ושותפין" אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל'קאָך' מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, ר' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור.
 
ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי.
 
[[קובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]]
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]
==התייחסות הרבי לתקנת הרמב"ם==ב[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250pxהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[רב|רבניםוישב]] ו, [[אדמו"ר|אדמו"ריםכ' כסלו]] ב[[סיום הרמבתשד"םמ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[תשעי"בט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[משה יהודה לייב לנדאהרבי]], הרב וואזנר (נואם), ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[יהושע רוקח|האדמוחלוקת הש"רס]] מבלימוד ספר [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלזמשנה תורה]], ?, ?, לה[[נחום בער ברייאר|האדמורמב"ר מבויאןם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]]ב[[יישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"א ניסןד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]] , בה התגורר [[תשדהרמב"מם]]מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ערך סיום על עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"םב[[י"ד ניסן]]. הוא לא ציין דבר את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר למבצע שזה עתה הסתיים בעם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[מרוקושלמה מטוסוב]], אך התמימים בקזבלנקה הבינו שמשהו קורה כאןהשליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. אחד עשר יום לאחר מכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדותחודש אדר]] [[אחרוןא' קבלו התמימים מכתב כללי-שלפרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-פסח]] העלה חן מצד הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח"ם. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):
בהתוועדות [[י"כשם שבנוגע ללימוד השא ניסן]] [[תשד"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויוםמ]], הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[ערך הרבי סיום על הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי , אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום ביומולאחר מכן, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם , אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "סיוםבסמיכות" על ליום הולדתו של הרמב"ם. בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[קובץ:לוח הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח מורה המורה שיעור יומי ברמב(שהתחיל בכ"םז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]]ומפרט הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי: את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.
בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"בנוגע ללימוד השפתח-דבר"ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנה, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד השלמורה שיעור לרמב"ס כולום כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את השinfo/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשע"ס כולוד (27.04.2014)}}.
וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות :* '''שלשה פרקים ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא.  אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדר, כמובן ''' - ללמוד בעצמו את סיום כל ספר [[הרמב"ם]] במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, על ידי זה שמצטרף ביחד עם עוד כמה וכמה מישראל"משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).  עתה נכנס הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל אחד ילמד את * '''פרק ליום''' - סיום כל ספר "משנה תורה": תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים)."וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין * '''לימוד הש"ס ללימוד הרמב"ם:  ידוע הכלל שהרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זה. ומזה מובן, שלימוד [[הרמבספר המצוות לרמב"ם]] צריך להיות על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי [[הרמב"ם]] שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו ''' (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של דבר דיוק זה אינו נכוןשלשה פרקים, מכיון שהרמב"ם הסתמך על מ"ש בהלכות שלפנ"זוהוא מסתיים במקביל אליו). מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך על מה שכתב במסכת שלפני מסלול זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש"ס יהיה על הסדר.  ונמצא, שאם יחלקו את [[הרמב"ם]] בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי [[הרמב"ם]] שבטעות יסודם, מכיון שעדיין לא למד את דברי [[הרמב"ם]] בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר [[הרמב"ם]] ושלל טעות זו.  ולכן, העצה היעוצה היא - שכל אחד ילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ועל הסדר דווקא, שאז יהיה הלימוד כדבעימיועד לנשים וילדים.
וכאמור עיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - לחלק את י"א ניסן תשפ"ב] (עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג.}}, שכאשר הלימוד באופן כזה שמידי יום ביומו ילמד סכום מסוים של הלכות, כך שיוכל לסיים את הספר כולו לקראת יום הולדתו הוא ב'תנועה' של הרמבקבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "םואף על גב דמשכח, הבעל"טואף על גב דלא ידע מאי קאמר. שנאמר גרסה נפשי לתאווה").
דברים ברוח זו אמר הרבי גם בלדעת הרב [[יחידותיוסף ישעיה ברוין]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו ענין.  או אז נכנסה תקנת לימוד [[הרמב"ם]] לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[httphttps://old2.ihasktherav.chabad.infocom/#!g=28701-rambam-3-perakim-or-1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם-perek/ אתר 'שאל את הרב'] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשע"ד (27.04.2014)}}, ומאז ועד היום ממומשת התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראל.  יהודי מרוקו קבלו הודעה רשמית מהתמימים על התקנה הכלל עולמית במנשר שהפיצו התלמידים השלוחים:  "בשבח והודי' לא-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת [[הרמב"ם]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר [[הרבי]] אודותה בה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו).  "ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי על הרמב"ם, דהיינו שיחלקו את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזה, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ"ב).  "ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימוד, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישלים".  "וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא".
==זמן הלימוד==
ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.
 
כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.
==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==
[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
[[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
[[קובץ:הרמב"ם השלם של הרב וולפא.jpeg |
שמאל|ממוזער|250px| " מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא" ]]
 
בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.
בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.  * רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[אשכול]] ([[שי למורא]]).
* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]
* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת [[מפעל משנה תורה]], בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.
* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.
*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].
כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.
החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו"כ כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.
החל משנת [[תשע"ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.
החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הי"דהחזקה.
==סיום הרמב"ם=={{ערך מורחב|ערך=ב[[סיום הרמב"ם]]}}[[תמונה:סיום רמבם.jpg|left|thumb|250px|מעמד סיום הארבעים ([[הרמב"ם]] באולם ג'[[אהלי תורהתמוז]]' שב) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את כל ביאורי [[קראון הייטסכ"ק אדמו"ר שליט"א]]]]בתום מחזורי לימוד הבקיצור על [[רמב"םמשנה תורה]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קבל ועדה.
===מקורות מנהג הסיום=תועלת הלימוד==א. מנהג ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערה|1= שבת פרשת לך לך תנשהרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "א אם הוא זקוק למופת - התוועדויות ע' 267: שילמד רמב"בתורה שבכתבם, ומזה מובן גם בנוגע לתושבע"פ, משנה תורה".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד [[הרמבשהרי רמב"ם]] ש"מקבץ ל[[תורה שבעל פה]] כולה" על ידי רבים מישראלהוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|1=שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יושבועון כפר חב"ד סרמ"ו סכ"ו)"1939 עמוד 25.}}.
ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר הלימוד שלהם הוא פרק אחד ליום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש{{הערה|1= תנש"א שם ע' 268: "שם בנוגע לסיום מסכת - איתא בגמרא "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא לרבנן", היינו, שה"יומא טבא" (שמחה) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא ("צורבא מדרבנן דשלים מסכתי'"), אלא גם לשאר התלמידים ("רבנן" סתם) שלא למדו וסיימו מסכת זו, שגם אצלם נעשה "יומא טבא" (שמחה) [הערה: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתענים], ולא רק שמשתתפים בשמחה של רב אחר, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם ("יומא טבא לרבנן"), כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה: ועפ"ז יומתק מאמרו של אביי "כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן" - שאביי (ולא (רק) ה"צורבא מרבנן דשלים מסכתי'") עושה "יומא טבא לרבנן"].  ומהטעמים לזה - כיון שכולם עוסקים בלימוד אחד, הן אלה שלומדים מסכתא זו, והן אלה שלומדים שאר מסכתות, שמתאחדים כולם ביחד - כמודגש בחלוקת הש"ס שחשיב כאילו כל אחד מהלומדים (שלמד מסכתא אחת) למד כל הש"ס.  ומזה מובן במכל שכן וק"ו בנוגע לעניננו - שכיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, =ארגונים לעידוד לימוד שוה ממש (ולא רק שכל אחד למד מסכת אחרת, אלא שמתאחדים בהחלוקה דכל הש"ס), והחילוק שביניהם אינו אלא במשך זמן הלימוד (בשנה אחת, או בשלש שנים), הרי בודאי וכו'". }} הרי בודאי שגם אלה שמסיימים הלימוד בשלש שנים משתתפים בשמחה לגמרה של תורה על ידי הלומדים בשנה אחת{{הערה|1=תנש"א שם ע' ‎267-8‏: "(כהמנהג הפשוט אצל רוב לומדי הרמב"ם), כמו בתורה שבכתב, שגם מי שמשלים את התורה בשלש שנים משתתף בשמחה לגמרה של תורה (שמחת תורה) על פי המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת (נוסף על השמחה לגמרה של תורה כשיסיימו הלימוד שלהם בשלש שנים)".}} ג. [הנ"ל הוא] על אחת כמה וכמה לאלה שלומדים ספר המצוות להרמב"ם כפי שנחלק באופן מקביל ללומדי משנה תורה להרמב"ם ג' פרקים ליום, שהסיום שלהם הוא באותו זמן שמסיימים הלימוד דג' פרקים ליום{{הערה|1היומי== תנש"א שם ע' 268 - הערה 13.}}. ד. יתירה מזה - השמחה לגמרה של משנה תורה שייכת גם לאלה שלעת-עתה אינם משתתפים בלימוד שיעור יומי ברמב"ם, דכיון שלימוד משנה תורה בכל שנה נתפשט בתפוצות ישראל, הרי הסיום הוא שמחה דכלל ישראל{{הערה|1=תנש"א שם עלצד ' 268: "וכמו בשמחת-תורה שע"פ מנהג ישראל משתתפים בה כל ישראל ממש (גם אלה שלעת-עתה אינם עוסקים בלימוד התורה), מצד השייכות דכל ישראל לכל התורה כולה - "מורשה קהלת יעקב"".}}. ===מטה חגיגות הרמב"ם===בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון היומי' של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[זמרוני ציק]]. מטה זה, כשאר מוסדות חסידי חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]]. לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום. בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודשהתקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי. בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]ולפרסם ולעודד את הלימוד.
===מטה הרמב"ם היומי===
בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.
המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.
כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק. ==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי==לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימודוהרב [[נחום גולדשמיד]].
===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===
[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]
בשנת [[תשע"ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.
===שיננא===
{{ערך מורחב|ערך=[[שיננא]]}}ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[תש"פ]] על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי, במטרה לעודד את לימוד הרמב"ם לפי תקנת הרבי בקרב ציבור זה.
לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.
בין רבני המכון נמנים:
*הרב [[חיים שמרלר]] - ראש ישיבות רב וראש ישיבה ב[[חסידות צאנז]]*הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ד [[היכל הוראה]], ומחבר שו"ת 'היכל הוראה', ובנו של הרה"ג רבי [[משה בראנדוספר]] ז"ל - חבר הבד"ץ [[עדה החרדית]]
*הרב [[זושא הורביץ]] - אב"ד קהילות החסידים ב[[אלעד]]
*הרב בן ציון כהן - רב העיר אור יהודה
*הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'
 ==מחזורי הלימוד=====מסלול ג' פרקים ליום==={{טורים|*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה*מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו*מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח*מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט*מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א*מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב*מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג*מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ד (ציון עשור לייסוד התקנה)*מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו*מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז*מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט*מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס*מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב*מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג*מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, וציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה*מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה*מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז*מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח*מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע*מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א*מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג*מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו*מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז*מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח*מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט*מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א*מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב*מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה}} ===מסלול פרק אחד ליום==={{טורים|*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז*מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ*מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב*מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)*מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח*מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א*מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו*מחזור ה-9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)*מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב*מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ה*מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח*מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ*מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' באייר תשפ"ג (שנת הקהל)*מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו}} ===מחזורים מיוחדים===*מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ"ב, תשס"ה, תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א.*מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה, תשס"ט, ותשפ"ג (כל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"ז. ==סיום הרמב"ם=={{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}[[קובץ:סיום רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה. לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב"ם בטבריה. מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[יוסף צבי צירקוסמנחם נחום גרליצקי]] - ראש כולל ערב ללימודי . ==לקריאה נוספת==*'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1866 עמוד 42 {{*}} '''הרמב"ם לא מתפעל ממופתים''', גליון 1959 עמוד 34*'''אחד משלוש''', מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6.*'''היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב"ם היומי''', שניאור זלמן לווין, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1311 ע' 28–31.
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 ליקוט הוראות מהרבי אודות סיום המרב"ם] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/113143 היו ימים: סיום המחזור הראשון ברמב"ם על קברו בטבריה] {{col}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=ctt_he השיעור היומי ברמב"ם] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1872 שיחת הרבי אודות עריכת סיומים] {{וידאו}} {{אינפו}}
* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל], [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian] * הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14*הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.01info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.*[https://chabad.2014)info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם {{אינפו}}]
*'''[http://shturem.net/uploadfile/Rambam5777.pdf קובץ סיום הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לקראת סיום מחזור הלימוד ברמב"ם, כ' תשרי תשע"ז
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67185_he_3.pdf תקנת הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54365 חזק ונתחזק!]''' חוברת בהוצאת [[מכון חזק]] אודות לימוד הרמב"ם וחשיבותו {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/סיום_הרמב%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D22ם.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת [[איגוד התלמידים השלוחיםב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] {{PDF}}*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99רמבם_יומי.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב"ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב"ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}* [https://hageula.com/news/press/25679.htm להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 44] באתר {{הגאולה|}}. 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:לימוד התורה]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]
תמים של הרבי
2,970

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/356333...690408"