שינויים

[[תמונהקובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכהסוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "[[משנה תורה לרמב"ם|יד החזקה]]" שחיבר . [[הרמב"םהרבי]], אותה ייסד [[הרבי]] את התקנה ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד"מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה. הרמב"ם הוא היחיד שמביא את '''כל''' דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים כיום. ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולים:* שלשה פרקים ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).* פרק ליום - סיום המקיף את כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים(1017 ימים).* לימוד ה[[ספר המצוות לרמב"םתורה שבעל פה]] (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו)גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.

ב[[התוועדות קובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי|התוועדותעם ספר הרמב"ם ברכבו]] שבת פרשת [[וישבקובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב]], נים ו[[כ' כסלואדמו"ר]] ים ב[[תשדסיום הרמב"מם]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[יתשע"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליוב]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר . נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[הרבימשה יהודה לייב לנדא]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת ה, הרב וואזנר (נואם), [[שיהושע רוקח|האדמו"סר]] בלימוד ספר מ[[משנה תורהחסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]] לה, האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[רמבנחום בער ברייאר|האדמו"םר מבויאן]]]].

הדברים משום מה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא ירדו לפועל באופן מיידייושמה מידית, אבל אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[התלמידים השלוחיםי"ד ניסן]] . את שיחת "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות הור'נחשונים[[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' לקיים את הוראת קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. הם ישבו וחשבו כיצדיכולים הם לקדם משהו בענין. לקראת י' שבט, יום קבלת הנשיאות, הגו התמימים רעיוןהמכתב פותח במילים: לקחת את החיבור "משנה תורההמכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח" ולחלק אותו בין הציבור התורני.

החלוקה נערכה לפי הבהתוועדות [[י"הלכותא ניסן]] [[תשד" ונטלו בה חלק השלוחיםמ]], הרבניםערך הרבי סיום על הרמב"ם, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיראך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקיאחד עשר יום לאחר מכן, ייטלו בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את המשימה היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על שכמםפי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורנידברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אורייןהרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

השליח הרב בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[יהודה לייב רסקיןוועד להפצת שיחות]] נרתם לעזור לעניין, והתמימים יצאו לשטחערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: לכולל האברכים שתחת הנהלת השליח ר' הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[שלום איידלמןניסן]] בתי הרבנים, בתי-הכנסת ולכל מקום שידם הגיעה כדי לזכות מה שיותר יהודים בהשתתפות במבצעהתשע"ד (27. גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של הרבי באירופה ואפריקה, הוזמן ליטול חלק במבצע04. ואכן, בתוך שבועיים ימים הושלמה משימת החלוקה2014)}}.

אחדות מרשימה נוצרה בין ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל הגורמים בעולם התורה במרוקוספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים). רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרן מונסונגו נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על* '''פרק ליום''' -ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמהסיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים). הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-* '''לימוד ברמב[[ספר המצוות לרמב"ם ]]''' (במסלול זה נלמדות בכל מוצאי שבתיום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

מסלול הלימוד היה מי' שבט עד יעיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו"א ניסן, ודוש חכ"ח נשלח אל [[הרבי]] (ראוי להזכיר שב[ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - י"א ניסן]] [[תשדתשפ"מב]] החלה [[שנת הפ"(עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג]] לרבי.}}, ומניין ההלכות בכל היד החזקה שכאשר הלימוד הוא כידוע - פב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ג)ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. כל השנאמר גרסה נפשי לתאווה"הלכות" חולקו למעט "הלכות שלוחין ושותפין" אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל'קאָך' מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, ר' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור).

בלדעת הרב [[חודש אדריוסף ישעיה ברוין]] א, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[https://asktherav.com/28701-rambam-3-perakim-or-1-perek/ אתר 'שאל את הרב' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי}}.

==התייחסות לגבי זמן הלימוד אומר הרבי לתקנת הרמב"ם==[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|[[רב|רבנים]] ו[[אדמושיחת ש"ר|אדמופ וארא תשמ"רים]] בט אות ו' - [[סיום הרמב"םמוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, [[תשע"ב]]. נראים יושבים ואף-על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקהפי-בעלז]]כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, ?שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, ?כמו, [[נחום בער ברייאר|האדמושיעור היומי ברמב"ר מבויאן]]]]ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]]ם, [[הרבי]] ערך סיום על [[הרמב"ם]]. הוא לא ציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים ב[[מרוקו]]ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, אך התמימים בקזבלנקה הבינו שמשהו קורה כאן. אחד עשר יום לאחר מכןהרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרוןיש ללמוד את אותו ענין על-שלכל-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"םפנים בספר חדש זה. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ם: יש להשתדל ללמוד חלק מסוים בכל יום ויוםאת השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמבכמו הקטר חלבים ואיברים ש"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומומשתדלין להקטיר הכל ביום, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמבחביבה מצוה בשעתה"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז ואם לא הספיק ביום - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם. [[קובץ:לוח הרמבםמצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח מורה שיעור יומי ברמב"ם]]ומפרט הרבי:

"בנוגע כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד השהרמב"ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנהם, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד הש"ס כולו. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את השתשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ס כולום של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.

וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב==מהדורות רמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר שיצאו בקשר לתקנה==[[הרמבקובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"םהשלם" שבהוצאת [[מכון חזק]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד ]][[הרמבקובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]] בסמיכות ליום הולדתו של [[קובץ:הרמב"םהשלם של הרב וולפא.jpeg | שמאל|ממוזער|250px| " מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא" ]] השתא.

אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדרבהקשר עם התקנה, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר [[הרמביצאו כמה הוצאות של רמב"ם]] במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, על ידי זה שמצטרף ביחד עם עוד כמה וכמה מישראל"חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

עתה נכנס בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]* רמב"ם בכרך אחד ילמד את כל ספר בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב": ם, בהוצאת [[מכון חזק]].

כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין לימוד השחיינו"ס ללימוד הרמבנדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ם: ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.

ידוע הכלל שהרמבהחל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זההמבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. ומזה מובן, שלימוד [[הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם]] צריך להיות עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי [[הרמב"ם]] שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמבבשו"ם הסתמך על מע ונושאי כליו ואדמו"ש בהלכות שלפנ"זר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד השפרק. המהדורה נקרא הרמב"ס יהיה על הסדרם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

ונמצא, שאם יחלקו את החל משנת [[הרמבתשע"ם]] בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי [[הרמב"םה]] שבטעות יסודם, מכיון שעדיין לא למד את דברי החל [[הרמב"םועד תלמידי התמימים]] בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר [[הרמבלהוציא לאור חלק מהרמב"ם]] ושלל טעות זובמסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

ולכןהחל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', העצה היעוצה היא - שכל אחד ילמד בעצמו המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הרמבהי"ם, ועל הסדר דווקא, שאז יהיה הלימוד כדבעיד החזקה.

וכאמור - לחלק ב[[סיום הרמב"ם]] הארבעים ([[ג' תמוז]]) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את הלימוד באופן כזה שמידי יום ביומו ילמד סכום מסוים של הלכות, כך שיוכל לסיים ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את הספר כולו לקראת יום הולדתו של הרמבכל ביאורי [[כ"ם, הבעלק אדמו"טר שליט"א]] בקיצור על [[משנה תורה]].

דברים ברוח זו ==תועלת הלימוד==הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו ענין}}.

או אז נכנסה תקנת ==ארגונים לעידוד לימוד [[הרמב"ם]] לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1היומי=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמבלצד 'מטה הרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשעהיומי' של חסידי חב"ד (27.04.2014)}}, ומאז ועד היום ממומשת הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראלבקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

יהודי מרוקו קבלו הודעה רשמית מהתמימים ===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על התקנה הכלל עולמית במנשר שהפיצו התלמידים השלוחים: -ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"בשבח והודי' לא-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[הרמב"םנפתלי רוט]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר והרב [[הרביישראל הלפרין]] אודותה בה. תקופה מסוימת היה גם הרב [[התוועדות עם הרבי|התוועדותזמרוני ציק]] ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו)חבר במטה.

"ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי על הרמב"ם, דהיינו שיחלקו כיום מנהל את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזה, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ"ב)המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד]].

===הרמב"ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימודם היומי - חמ"ד של תורה===[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]בשנת [[תשע"ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישליםובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.

"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"םהארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסויםשיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא"בנק פרסומים, ועוד.

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת שבמשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואףלומדים במסגרת הארגון קרוב ל-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן100, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא000 לומדים מבני הציונות הדתית, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זהרובם בני שכבת הגיל הצעיר.

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:*'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היוםהכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.*'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצותכשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצותאמונה, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחרהלכה ועוד.*'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, כמו הקטר חלבים ואיברים שהמנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.*'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"משתדלין להקטיר הכל ביוםם היומי, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירההכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה=שיננא===[[קובץ:משנה תורה חזק.png{{ערך מורחב|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת ערך=[[מכון חזק]]שיננא]]}}ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"םתש" שבהוצאת [[מכון חזק]פ]]]בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימודעל ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד מסומנים בהקדמהליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, בחלוקת המצוות ובסדר התפילותוחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

בין רבני המכון נמנים:* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת הרב [[אשכולחיים שמרלר]] (- רב וראש ישיבה ב[[שי למוראחסידות צאנז]]).* רמבהרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ם השלם בהוצאת ד [[חזקהיכל הוראה]], עם מורה שיעור, מקורות לפסקי הרמבומחבר שו"םת 'היכל הוראה', ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמבובנו של הרה"ם.* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת ג רבי [[מפעל משנה תורהמשה בראנדוספר]].* רמבז"ם עם ביאור בהוצאת [[מפעל משנה תורה]].* רמבל - חבר הבד"ם עם ביאור בהוצאת מכון ץ [[הרמב"םעדה החרדית]] השלם.* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראלזושא הורביץ]], בהוצאת המכון שלו.* רמב- אב"ם עם תרגום לד קהילות החסידים ב[[אנגליתאלעד]] בהוצאת מאזנים.*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור הרב ציון כהן - להקלת הלימוד להולכים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].רב העיר אור יהודהכמו כן מודפס [[הרמב*הרב דוד קדוש - ר"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אמ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה' עם תרגום לאנגלית.

החל משנת ==מחזורי הלימוד=====מסלול ג' פרקים ליום==={{טורים|*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה*מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו*מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח*מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט*מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א*מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב*מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג*מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ד (ציון עשור לייסוד התקנה)*מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו*מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז*מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט*מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס*מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב*מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג*מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, וציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה*מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה*מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז*מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח*מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע*מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א*מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג*מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד הוקם מכון הרמב- כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו*מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז*מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ם המבואר והוא מוציא לאור רמבז – ו' בתשרי תשע"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמבח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמוח - כ' אלול תשע"ח*מחזור ה-38: כ מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשוא באלול תשע"ע ונושאי כליו ואדמוח – ד' מנחם-אב תשע"ט*מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק. המהדורה נקרא הרמבא' ליום)*מחזור ה-40: י"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[ח בתמוז תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.– ג' בתמוז תשפ"א*מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב*מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה}}

החל משנת [[===מסלול פרק אחד ליום==={{טורים|*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז*מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ*מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב*מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)*מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח*מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א*מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו*מחזור ה-9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)*מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב*מחזור ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ם במסלול פרק ב כסלו תשע"ה*מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח*מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ*מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' עם תרגום וביאור באנגלית.באייר תשפ"ג (שנת הקהל)*מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו}}

החל משנת [[===מחזורים מיוחדים===*מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ"ב, תשס"ה, תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א.*מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה, תשס"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את ותשפ"ג (כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הישנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"דז.

[[תמונהקובץ:סיום רמבם.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קבל קהל ועדה.

===מקורות מנהג הסיום===א. מנהג לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערה|1= שבת פרשת לך לך תנש"א - התוועדויות ע' 267: "בתורה שבכתבמכל החוגים, ומזה מובן גם בנוגע לתושבע"פשנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, משנה תורה".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד [[ציון הרמב"ם]] ש"מקבץ ל[[תורה שבעל פה]] כולה" על ידי רבים מישראל{{הערה|1=שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו)"בטבריה.}}

ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד שלהם הוא פרק אחד ליום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש{{הערה|1= תנש"א שם ע' 268: "שם בנוגע לסיום מסכת - איתא בגמרא "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא לרבנן", היינו, שה"יומא טבא" על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (שמחה83 פעמים בכל מחזור) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא ("צורבא מדרבנן דשלים מסכתי. הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים'")כהשתתפות בסיומים אלו, אלא גם לשאר התלמידים ("רבנן" סתם) שלא למדו וסיימו מסכת זו, שגם אצלם נעשה "יומא טבא" (שמחה) וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[הערה: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתעניםמנחם נחום גרליצקי], ולא רק שמשתתפים בשמחה של רב אחר, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם ("יומא טבא לרבנן"), כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה: ועפ"ז יומתק מאמרו של אביי "כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן" - שאביי (ולא (רק) ה"צורבא מרבנן דשלים מסכתי'") עושה "יומא טבא לרבנן"].

ומהטעמים לזה - כיון שכולם עוסקים בלימוד אחד, הן אלה שלומדים מסכתא זו, והן אלה שלומדים שאר מסכתות, שמתאחדים כולם ביחד - כמודגש בחלוקת הש"ס שחשיב כאילו כל אחד מהלומדים (שלמד מסכתא אחת) למד כל הש"ס. ==לקריאה נוספת== ומזה מובן במכל שכן וק"ו בנוגע לעניננו - שכיון שכולם לומדים ומסיימים *'''משנה תורה להרמב"ם''', לימוד שוה ממש (ולא רק שכל אחד למד מסכת אחרת, אלא שמתאחדים בהחלוקה דכל הש"ס), והחילוק שביניהם אינו אלא במשך זמן הלימוד (בשנה אחת, או בשלש שנים), הרי בודאי וכובמדור 'חיי רבי'שבועון כפר חב". ד גליון 1866 עמוד 42 {{*}} הרי בודאי שגם אלה שמסיימים הלימוד בשלש שנים משתתפים בשמחה לגמרה של תורה על ידי הלומדים בשנה אחת{{הערה|1=תנש"א שם ע' ‎267-8‏: "(כהמנהג הפשוט אצל רוב לומדי ''הרמב"ם), כמו בתורה שבכתבלא מתפעל ממופתים''', שגם מי שמשלים את התורה בשלש שנים משתתף בשמחה לגמרה של תורה (שמחת תורה) על פי המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת (נוסף על השמחה לגמרה של תורה כשיסיימו הלימוד שלהם בשלש שנים)".}}גליון 1959 עמוד 34 ג. [הנ"ל הוא] על אחת כמה וכמה לאלה שלומדים ספר המצוות להרמב"ם כפי שנחלק באופן מקביל ללומדי משנה תורה להרמב"ם ג*'''אחד משלוש''' פרקים ליום, שהסיום שלהם הוא באותו זמן שמסיימים הלימוד דגמוסף שבועון בית משיח ' פרקים ליום{{הערה|1= תנש"א שם עבמחנה צבאות השם' 268 - הערה 13.}}עמוד 6. ד. יתירה מזה - השמחה לגמרה של משנה תורה שייכת גם לאלה שלעת-עתה אינם משתתפים בלימוד שיעור יומי ברמב"ם, דכיון שלימוד משנה תורה בכל שנה נתפשט בתפוצות ישראל, הרי הסיום הוא שמחה דכלל ישראל{{הערה|1=תנש"א שם ע*''' 268: "וכמו בשמחת-תורה שע"פ מנהג ישראל משתתפים בה כל ישראל ממש (גם אלה שלעת-עתה אינם עוסקים בלימוד התורה), מצד השייכות דכל ישראל לכל התורה כולה - "מורשה קהלת יעקב"".}}. ===מטה חגיגות הרמב"ם===בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של היום בו החל בפעם הראשונה לימוד [[הרמב"ם]] היומי''', נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[זמרוני ציק]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]]. לאחר סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום. בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי. בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. ===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"םשניאור זלמן לווין, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד. המטה פועל תחת גיליון [[צעירי אגודת חב"ד בית משיח (ישראלשבועון)|צעירי אגודת חב"דבית משיח]] ב[[ארץ ישראל]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה. כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעקמס' 1311 ע' 28–31.

* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל], [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian] * הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14*הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.01info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.*[https://chabad.2014)info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם {{אינפו}}]

*'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/סיום_הרמב%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D22ם.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת [[איגוד התלמידים השלוחיםב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] {{PDF}}*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99רמבם_יומי.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב"ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב"ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}* [https://hageula.com/news/press/25679.htm להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 44] באתר {{הגאולה|}}.