שינויים

[[תמונהקובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכהסוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "יד החזקה" ל[[רמבמשנה תורה לרמב"ם]], אותו ייסד . [[הרבי]] באחרון ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח ]] בשנת [[תשמתשד"דמ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה ה[[תורה שבעל פה]], שהרמב"ם הוא היחיד שמביא גם את כל דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים אשר אינם מקויימים כיום.==מסלולי הלימוד==התקנה קיימת בשלשה מסלולים:*שלשה פרקים ליום - סיום כל היד החזקה תוך כאחד עשרה חודש. (339 ימים)*פרק ליום - סיום כל היד החזקה תוך כשנתיים ועשרה חודשים.(1017 ימים)*לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]] (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים והוא מסתיים במקביל אליו)

ב[[התוועדותקובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]] שבת פרשת [[וישב]], קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כ' כסלורב]] נים ו[[תשדאדמו"מר]], אשר הייתה למעשה המשך לים ב[[התוועדותסיום הרמב"ם]] , [[יתשע"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליוב]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר . נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[הרבימשה יהודה לייב לנדא]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת ה, הרב וואזנר (נואם), [[שיהושע רוקח|האדמו"סר]] בלימוד ספר מ[[משנה תורהחסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]] לה, האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[רמבנחום בער ברייאר|האדמו"םר מבויאן]]]].

הדברים משום מה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא ירדו לפועל באופן מיידייושמה מידית, אבל אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו התמימים שלמדו את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבתהשיחה הזו, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים חילקו את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט, ]] יום [[קבלת הנשיאותשל הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, הגו ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים רעיוןמכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: לקחת את החיבור "משנה תורההמכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח" ולחלק אותו בין הציבור התורני.

החלוקה נערכה לפי הבהתוועדות [[י"הלכותא ניסן]] [[תשד" ונטלו בה חלק השלוחיםמ]], הרבניםערך הרבי סיום על הרמב"ם, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיראך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקיאחד עשר יום לאחר מכן, ייטלו בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את המשימה היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על שכמםפי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורנידברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אורייןהרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

השליח הרב בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[יהודה לייב רסקיןוועד להפצת שיחות]] נרתם לעזור לעניין, והתמימים יצאו לשטחערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: לכולל האברכים שתחת הנהלת השליח ר' הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[שלום איידלמןניסן]] בתי הרבנים, בתי-הכנסת ולכל מקום שידם הגיעה כדי לזכות מה שיותר יהודים בהשתתפות במבצעהתשע"ד (27. גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של הרבי באירופה ואפריקה, הוזמן ליטול חלק במבצע04. ואכן, בתוך שבועיים ימים הושלמה משימת החלוקה2014)}}.

אחדות מרשימה נוצרה בין ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל הגורמים בעולם התורה במרוקוספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים). רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרון מונסונגו נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על* '''פרק ליום''' -ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמהסיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים). הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-* '''לימוד ברמב[[ספר המצוות לרמב"ם ]]''' (במסלול זה נלמדות בכל מוצאי שבתיום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

מסלול הלימוד היה מי' שבט עד יעיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו"א ניסן, ודוש חכ"ח נשלח אל [[הרבי]] (ראוי להזכיר שב[ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - י"א ניסן]] [[תשדתשפ"מב]] החלה [[שנת הפ"(עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג]] לרבי.}}, ומניין ההלכות בכל היד החזקה שכאשר הלימוד הוא כידוע - פב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ג)ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. כל השנאמר גרסה נפשי לתאווה"הלכות" חולקו למעט "הלכות שלוחין ושותפין" אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל'קאָך' מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, ר' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור).

בלדעת הרב [[חודש אדריוסף ישעיה ברוין]] א, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[https://asktherav.com/28701-rambam-3-perakim-or-1-perek/ אתר 'שאל את הרב' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי}}.

==התייחסות לגבי זמן הלימוד אומר הרבי לתקנת הרמב"ם==[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|[[רב|רבנים]] ו[[אדמושיחת ש"ר|אדמופ וארא תשמ"רים]] בט אות ו' - [[סיום הרמב"םמוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, [[תשע"ב]]. נראים יושבים ואף-על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקהפי-בעלז]], ?כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, ?שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]]כמו, [[הרבי]] ערך סיום על [[הרמבשיעור היומי ברמב"ם]]. הוא לא ציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים ב[[מרוקו]], אך התמימים בקזבלנקה הבינו אז עפעס טוט זיך דא. אחד עשר יום לאחר מכןועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, ב[[התוועדות]] [[אחרוןיש ללמוד את אותו ענין על-שלכל-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"םפנים בספר חדש זה. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ם: יש להשתדל ללמוד חלק מסוים בכל יום ויוםאת השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמבכמו הקטר חלבים ואיברים ש"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומומשתדלין להקטיר הכל ביום, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמבחביבה מצוה בשעתה"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז ואם לא הספיק ביום - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם. [[קובץ:לוח הרמבםמצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח מורה שיעור יומי ברמב"ם]]ומפרט הרבי:

"בנוגע כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד השהרמב"ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנהם, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד הש"ס כולו. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את השתשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ס כולום של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.

וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב==מהדורות רמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר שיצאו בקשר לתקנה==[[הרמבקובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"םהשלם" שבהוצאת [[מכון חזק]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד ]][[הרמבקובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]] בסמיכות ליום הולדתו של [[קובץ:הרמב"םהשלם של הרב וולפא.jpeg | שמאל|ממוזער|250px| " מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא" ]] השתא.

אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדרבהקשר עם התקנה, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר [[הרמביצאו כמה הוצאות של רמב"ם]] במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, על ידי זה שמצטרף ביחד עם עוד כמה וכמה מישראל"חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

עתה נכנס בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]* רמב"ם בכרך אחד ילמד את כל ספר בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב": ם, בהוצאת [[מכון חזק]].

כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין לימוד השחיינו"ס ללימוד הרמבנדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ם: ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.

ידוע הכלל שהרמבהחל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זההמבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. ומזה מובן, שלימוד [[הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם]] צריך להיות עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי [[הרמב"ם]] שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמבבשו"ם הסתמך על מע ונושאי כליו ואדמו"ש בהלכות שלפנ"זר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד השפרק. המהדורה נקרא הרמב"ס יהיה על הסדרם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

ונמצא, שאם יחלקו את החל משנת [[הרמבתשע"ם]] בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי [[הרמב"םה]] שבטעות יסודם, מכיון שעדיין לא למד את דברי החל [[הרמב"םועד תלמידי התמימים]] בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר [[הרמבלהוציא לאור חלק מהרמב"ם]] ושלל טעות זובמסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

ולכןהחל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', העצה היעוצה היא - שכל אחד ילמד בעצמו המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הרמבהי"ם, ועל הסדר דווקא, שאז יהיה הלימוד כדבעיד החזקה.

וכאמור - לחלק ב[[סיום הרמב"ם]] הארבעים ([[ג' תמוז]]) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את הלימוד באופן כזה שמידי יום ביומו ילמד סכום מסוים של הלכות, כך שיוכל לסיים ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את הספר כולו לקראת יום הולדתו של הרמבכל ביאורי [[כ"ם, הבעלק אדמו"טר שליט"א]] בקיצור על [[משנה תורה]].

דברים ברוח זו ==תועלת הלימוד==הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין}}.

או אז נכנסה תקנת ==ארגונים לעידוד לימוד [[הרמב"ם]] לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1היומי=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמבלצד 'מטה הרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשעהיומי' של חסידי חב"ד (27.04.2014)}}, ומאז ועד היום ממומשת הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראלבקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

יהודי מרוקו קבלו הודעה רשמית מהתמימים ===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על התקנה הכלל עולמית במנשר שהפיצו התלמידים השלוחים: -ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"בשבח והודי' לק-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[הרמב"םנפתלי רוט]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר והרב [[הרביישראל הלפרין]] אודותה בה. תקופה מסוימת היה גם הרב [[התוועדותזמרוני ציק]] ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו)חבר במטה.

"ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי על הרמב"ם, דהיינו שיחלקו כיום מנהל את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזה, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ"ב)המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד]].

===הרמב"ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימודם היומי - חמ"ד של תורה===[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]בשנת [[תשע"ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישליםובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.

"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"םהארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסויםשיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא"בנק פרסומים, ועוד.

==מהדורות רמבכחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]][[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]בהקשר עם התקנהלטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימודופעולות דומות.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמהבמשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[אשכול]] ([[שי למורא]]).בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:* רמב'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ם השלם בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, מקורות לפסקי ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, והפניות לכל שיחות הרבי על הרמב"םהכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.* רמב'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת [[מפעל משנה תורה]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[ד, כשלצד דברי הרמב"ם]] השלםמופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.* רמב"ם עם ביאור '''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של הרב [[עדין אבן ישראל]]צבי אייל, בהוצאת המכון שלוהמנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.* רמב'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור - להקלת הלימוד להולכים במסלול ספר המצוות לרמב"םמוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, בהוצאת [[מכון חזק]].כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק א' עם תרגום לאנגליתתקציר הפרק הנלמד ועוד.

החל משנת ===שיננא==={{ערך מורחב|ערך=[[תשע"השיננא]] החל }}ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[ועד תלמידי התמימיםתש"פ]] להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק א' עם תרגום וביאור באנגליתעל ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

==סיום הרמב"ם=={{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}[[תמונה:סיום רמבם.jpg|left|thumb|250px|מעמד סיום [[הרמבלקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]]פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי תקנת הרבימסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, עורכים סיום במעמד קבל ועדהוחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

===מקורות מנהג הסיום===בין רבני המכון נמנים:א. מנהג ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערה|1= שבת פרשת לך לך תנש"א *הרב [[חיים שמרלר]] - רב וראש ישיבה ב[[חסידות צאנז]]*הרב [[משה בראנדוספר]] - התוועדויות ע' 267: גאב"בתורה שבכתבד [[היכל הוראה]], ומזה מובן גם בנוגע לתושבעומחבר שו"פת 'היכל הוראה', משנה תורהובנו של הרה".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד ג רבי [[הרמב"םמשה בראנדוספר]] שז"מקבץ ל- חבר הבד"ץ [[עדה החרדית]]*הרב [תורה שבעל פה[זושא הורביץ]] כולה" על ידי רבים מישראל{{הערה|1=שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יו- אב"ד סרמקהילות החסידים ב[[אלעד]]*הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה*הרב דוד קדוש - ר"ו סכ"ו)".}}מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'

ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר ==מחזורי הלימוד שלהם הוא פרק אחד =====מסלול ג' פרקים ליום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש==={{הערהטורים|*מחזור ה-1= : כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה*מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו*מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח*מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט*מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א שם ע*מחזור ה-8: ט' 268מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב*מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"שם בנוגע לסיום מסכת ב - איתא בגמרא ו' אלול תשנ"אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתיב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-10: ז' עבידנא יומא טבא לרבנןאלול תשנ", היינו, שהב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג*מחזור ה-11: כ"יומא טבאג מנחם אב תשנ" ג - ו' מנחם אב תשנ"ד (שמחהציון עשור לייסוד התקנה) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא *מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"צורבא מדרבנן דשלים מסכתיה - ד'סיון תשנ"ו*מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז*מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט*מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס*מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב*מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג*מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, אלא גם לשאר התלמידים וציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה*מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה*מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"רבנןו תמוז תשס" סתםז*מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח*מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום) שלא למדו וסיימו מסכת זו, שגם אצלם נעשה *מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע*מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א*מחזור ה-30: כ"יומא טבאד אדר ב' תשע" א - ח' אדר תשע"ב (שמחהיחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום) [הערה*מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג*מחזור ה-32: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתענים], ולא רק שמשתתפים בשמחה של רב אחר, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-33: ט' שבט תשע"יומא טבא לרבנןד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום), כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה*מחזור ה-34: ועפכ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו*מחזור ה-35: ז יומתק מאמרו של אביי ' כסלו תשע"כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנןו - כ' תשרי תשע" ז*מחזור ה- שאביי 36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (ולא יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח*מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט*מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (רקיחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום) *מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א*מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב*מחזור ה-42: י"צורבא מרבנן דשלים מסכתיח באייר תשפ"ב – א'באייר תשפ"ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום) עושה *מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"יומא טבא לרבנןד - ל' שבט תשפ"]. ה}}

ומהטעמים לזה ===מסלול פרק אחד ליום==={{טורים|*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז*מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ*מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב*מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)*מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח*מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א*מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו*מחזור ה- כיון שכולם עוסקים בלימוד אחד, הן אלה שלומדים מסכתא זו, והן אלה שלומדים שאר מסכתות, שמתאחדים כולם ביחד 9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)*מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב*מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ה*מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח*מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ*מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - כמודגש בחלוקת השא' באייר תשפ"ס שחשיב כאילו כל אחד מהלומדים ג (שלמד מסכתא אחתשנת הקהל) למד כל הש*מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ס. ו}}

ומזה מובן במכל שכן וק===מחזורים מיוחדים===*מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ו בנוגע לעניננו - שכיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמבם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, לימוד שוה ממש (ולא רק שכל אחד למד מסכת אחרתבתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, אלא שמתאחדים בהחלוקה דכל השוזה אירע עד היום בשנים תשנ"ס)ב, והחילוק שביניהם אינו אלא במשך זמן הלימוד (בשנה אחתתשס"ה, או בשלש שנים), הרי בודאי וכו'תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א. }} הרי בודאי שגם אלה שמסיימים *מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד בשלש שנים משתתפים בשמחה לגמרה של תורה על ידי הלומדים בשנה אחת{{הערה|1=תנשנפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה, תשס"א שם ע' ‎267-8‏: ט, ותשפ"ג (כהמנהג הפשוט אצל רוב לומדי הרמב"םכל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, כמו בתורה שבכתב, שגם מי שמשלים את התורה בשלש שנים משתתף בשמחה לגמרה של תורה (שמחת תורה) על פי המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת (נוסף על השמחה לגמרה של תורה כשיסיימו הלימוד שלהם בשלש שנים)תהיה בשנת תשצ"ז.}}

ג. [הנ"ל הוא] על אחת כמה וכמה לאלה שלומדים ספר המצוות להרמב==סיום הרמב"ם כפי שנחלק באופן מקביל ללומדי משנה תורה להרמב"ם ג' פרקים ליום, שהסיום שלהם הוא באותו זמן שמסיימים הלימוד דג' פרקים ליום{{הערה|1= תנש"א שם ע' 268 - הערה 13.}}.= ד. יתירה מזה - השמחה לגמרה של משנה תורה שייכת גם לאלה שלעת-עתה אינם משתתפים בלימוד שיעור יומי ברמב"ם, דכיון שלימוד משנה תורה בכל שנה נתפשט בתפוצות ישראל, הרי הסיום הוא שמחה דכלל ישראל{{הערהערך מורחב|1ערך=תנש[[סיום הרמב"א שם ע' 268: "וכמו בשמחת-תורה שע"פ מנהג ישראל משתתפים בה כל ישראל ממש (גם אלה שלעת-עתה אינם עוסקים בלימוד התורה), מצד השייכות דכל ישראל לכל התורה כולה - "מורשה קהלת יעקב"".ם]]}}. ===מטה חגיגות הרמב"ם===בשנת [[תשמ"ה]], עם קובץ:סיום רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "באולם '[[מטה חגיגות הרמב"םאהלי תורה]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב ' שב[[ישראל הלפריןקראון הייטס]] והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב בתום מחזורי לימוד ה[[זמרוני ציקרמב"ם]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודשעל פי תקנת הרבי, היה כפוף ל[[ארגון הגג]]. לאחר עורכים סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיוםבמעמד קהל ועדה.

בשנת תשמ"ז ארגן הרב [[זמרוני ציק]] לאורך השנים פיארו את חגיגת ה"מעמדי סיום הרמב"ם" השלישי גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מתקיים מעמד בו השתתפו גדולי האדמוהסיום המרכזי על ציון הרמב"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבים בטבריה.

בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]"מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, בניהולו של שליח על פי הוראת הרבי בנתניה הרב [[אין ערך קיים|נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור).[[מכון ===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]]הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, עם וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום המחזור השלישי בלימוד הלכות על ידי הרב [[הרמב"םמנחם נחום גרליצקי]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת [[צעירי אגודת ==לקריאה נוספת==*'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חבגליון 1866 עמוד 42 {{*}} '''הרמב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]ם לא מתפעל ממופתים''', גליון 1959 עמוד 34*'''אחד משלוש''', מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6. תקופה מסוימת היה הרב *'''היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב"ם היומי''', שניאור זלמן לווין, גיליון [[זמרוני ציקבית משיח (שבועון)|בית משיח]] חבר במטהמס' 1311 ע' 28–31.

* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל], [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian] * הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14*הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.01info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.*[https://chabad.2014)info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם {{אינפו}}]

*'''[ http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/סיום_הרמב%22ם.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת איגוד התלמידים השלוחים ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] {{PDF}}*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/רמבם_יומי.pdf עלון מידע] לציבור החרדי לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב"ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב"ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}* [https://hageula.com/news/press/25679.htm להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 44] באתר {{הגאולה|}}.