שינויים

[[תמונהקובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכהסוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "יד החזקה" ל[[רמבמשנה תורה לרמב"ם]], אותו ייסד . [[הרבי]] באחרון ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח ]] בשנת [[תשמתשד"דמ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה ה[[תורה שבעל פה]], שהרמב"ם הוא היחיד שמביא גם את כל דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים אשר אינם מקויימים כיום.==מסלולי הלימוד==התקנה קיימת בשלשה מסלולים:*שלשה פרקים ליום - סיום כל היד החזקה תוך כאחד עשרה חודש. (339 ימים)*פרק ליום - סיום כל היד החזקה תוך כשנתיים ועשרה חודשים.(1017 ימים)*לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]] (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים והוא מסתיים במקביל אליו)

ב[[התוועדותקובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]] שבת פרשת [[וישב]], קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כ' כסלורב]] נים ו[[תשדאדמו"מר]], אשר הייתה למעשה המשך לים ב[[התוועדותסיום הרמב"ם]] , [[יתשע"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליוב]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר . נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[הרבימשה יהודה לייב לנדא]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת ה, הרב וואזנר (נואם), [[שיהושע רוקח|האדמו"סר]] בלימוד ספר מ[[משנה תורהחסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]] לה, האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[רמבנחום בער ברייאר|האדמו"םר מבויאן]]]].

הדברים משום מה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא ירדו לפועל באופן מיידייושמה מידית, אבל אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו התמימים שלמדו את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבתהשיחה הזו, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים חילקו את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט, ]] יום [[קבלת הנשיאותשל הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, הגו ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים רעיוןמכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: לקחת את החיבור "משנה תורההמכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח" ולחלק אותו בין הציבור התורני.

החלוקה נערכה לפי הבהתוועדות [[י"הלכותא ניסן]] [[תשד" ונטלו בה חלק השלוחיםמ]], הרבניםערך הרבי סיום על הרמב"ם, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיראך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקיאחד עשר יום לאחר מכן, ייטלו בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את המשימה היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על שכמםפי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורנידברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אורייןהרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

השליח הרב בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[יהודה לייב רסקיןוועד להפצת שיחות]] נרתם לעזור לעניין, והתמימים יצאו לשטחערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: לכולל האברכים שתחת הנהלת השליח ר' הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[שלום איידלמןניסן]] בתי הרבנים, בתי-הכנסת ולכל מקום שידם הגיעה כדי לזכות מה שיותר יהודים בהשתתפות במבצעהתשע"ד (27. גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של הרבי באירופה ואפריקה, הוזמן ליטול חלק במבצע04. ואכן, בתוך שבועיים ימים הושלמה משימת החלוקה2014)}}.

אחדות מרשימה נוצרה בין ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל הגורמים בעולם התורה במרוקוספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים). רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרון מונסונגו נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על* '''פרק ליום''' -ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמהסיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים). הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-* '''לימוד ברמב[[ספר המצוות לרמב"ם ]]''' (במסלול זה נלמדות בכל מוצאי שבתיום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

מסלול הלימוד היה מי' שבט עד יעיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו"א ניסן, ודוש חכ"ח נשלח אל [[הרבי]] (ראוי להזכיר שב[ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - י"א ניסן]] [[תשדתשפ"מב]] החלה [[שנת הפ"(עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג]] לרבי.}}, ומניין ההלכות בכל היד החזקה שכאשר הלימוד הוא כידוע - פב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ג)ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. כל השנאמר גרסה נפשי לתאווה"הלכות" חולקו למעט "הלכות שלוחין ושותפין" אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל'קאָך' מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, ר' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור).

בלדעת הרב [[חודש אדריוסף ישעיה ברוין]] א, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[https://asktherav.com/28701-rambam-3-perakim-or-1-perek/ אתר 'שאל את הרב' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי}}.

==התייחסות לגבי זמן הלימוד אומר הרבי לתקנת הרמב{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם==, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], [[ובהערה שם הרבי]] ערך סיום על [[מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם]]. הוא : יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא ציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים ב[[מרוקו]]הספיקו להשלימם עד חצות, אך התמימים בקזבלנקה הבינו אז עפעס טוט זיך דא. אחד עשר יום לאחר מכןיכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, ב[[התוועדות]] [[אחרוןחביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום -של-פסח]] העלה הרבי שוב מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"םהאדם מהעבירה. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):

"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד כאשר הנהלת [[הרמב"םתומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על , תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם. של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[קובץ:לוח הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח מורה שיעור יומי ברמב"םמנחם מענדל גרונר]]ומפרט הרבי: }}.

==מהדורות רמב"בנוגע ללימוד השם שיצאו בקשר לתקנה==[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנה, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד השם השלם"ס כולושבהוצאת [[מכון חזק]]]][[קובץ:ספר המצוות חזק. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את השpng|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]][[קובץ:הרמב"ס כולום השלם של הרב וולפא. jpeg | שמאל|ממוזער|250px| " מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא" ]]

וזה בהקשר עם התקנה, יצאו כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו הוצאות של [[הרמברמב"ם]] השתאעם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

אמנם בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדרהשיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"םוציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] במשך השנהונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבדתקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על -ידי זה שמצטרף ביחד הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם עוד כמה וכמה מישראלביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].

עתה נכנס הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד ילמד את כל ספר "משנה תורהעם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ": ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.

החל משנת תשע"וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין לימוד השד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ס ללימוד ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם: עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

ידוע הכלל שהרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זה. ומזה מובן, שלימוד החל משנת [[הרמבתשע"םה]] צריך להיות על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי החל [[הרמב"םועד תלמידי התמימים]] שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמבלהוציא לאור חלק מהרמב"ם הסתמך על מ"ש בהלכות שלפנ"ז. מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש"ס יהיה על הסדרבמסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

ונמצא, שאם יחלקו את החל משנת [[הרמבתשע"םט]] בין כל הלומדים (כשם שמחלקים החל הרב מאיר אליטוב להוציא את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי [[הרמב"ם]] שבטעות יסודםסדרת '''פרדס המלך''', מכיון שעדיין לא למד המתעתדת להקיף את דברי כל ביאורי [[הרמב"םהרבי]] בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר [[הרמבעל ספר הי"ם]] ושלל טעות זוד החזקה.

ולכן, העצה היעוצה היא - שכל אחד ילמד בעצמו ב[[סיום הרמב"ם]] הארבעים ([[ג' תמוז]]) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את כל ספר הרמבביאורי [[כ"ק אדמו"ר שליט"ם, ועל הסדר דווקא, שאז יהיה הלימוד כדבעיא]] בקיצור על [[משנה תורה]].

וכאמור - לחלק את ==תועלת הלימוד באופן כזה שמידי יום ביומו ילמד סכום מסוים של הלכות==הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, כך שיוכל לסיים את הספר כולו לקראת יום הולדתו של הרמבוהרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, הבעלשהרי רמב"טם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.}}.

דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו ==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי==לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו ענייןהתקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

או אז נכנסה תקנת לימוד ===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[הרמבתשמ"םח]] לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה, עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[וועד להפצת שיחותהרמב"ם]] ערכו את החלוקה (בהיומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם"פתח-דבר, נוסד " למורה שיעור לרמבמטה הרמב"ם כתוב שהרבי עשה היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על המורה שיעור לרמב-ידי חלוקת ספרי רמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשע"ד (27.04.2014)}}ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ומאז ועד היום ממומשת התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראלועוד.

יהודי מרוקו קבלו הודעה רשמית מהתמימים המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על התקנה הכלל עולמית במנשר שהפיצו התלמידים השלוחים: ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.

"בשבח והודי' לק-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[הרמב"םנחום גולדשמיד]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר [[הרבי]] אודותה בה[[התוועדות]] ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו).

===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]בשנת [[תשע"ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד יומי על הרמב"ם, דהיינו שיחלקו את ספר היד החזקה באופן שכל במסלול של פרק אחד ילמד את השיעור הזהליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצובהקמת שיעורי רמב"ב)ם יומיים בכל רחבי הארץ.

"ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימודהארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישלים"שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.

"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"םלטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסויםדאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא"ופעולות דומות.

==מהדורות רמבבמשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"ם שיצאו בקשר לתקנה==בהקשר עם התקנהפ]] לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:*'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של שלושה פרקים בציון ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של שלוש כוכביותהמצוות הנלמדות.*'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד. והשיעורים *'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של פרק אחד מסומנים בהקדמהצבי אייל, בחלוקת המנגיש את משמעות המצוות ובסדר התפילותבצורה חדשנית ומעוררת.*'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[אשכול]] ([[שי למורא]]).===שיננא===* רמב"ם השלם בהוצאת {{ערך מורחב|ערך=[[חזקשיננא]].}}* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[מפעל משנה תורה]].* רמבתש"ם עם ביאור בהוצאת [[מפעל משנה תורה]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגליתפ]] בהוצאת מאזניםעל ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

כמו כן מודפס [[לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק א' עם תרגום לאנגליתלכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

החל משנת בין רבני המכון נמנים:*הרב [[תשעחיים שמרלר]] - רב וראש ישיבה ב[[חסידות צאנז]]*הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ד [[היכל הוראה]], ומחבר שו"ת 'היכל הוראה', ובנו של הרה"ג רבי [[משה בראנדוספר]] ז"ל - חבר הבד"הץ [[עדה החרדית]]*הרב [[זושא הורביץ]] החל - אב"ד קהילות החסידים ב[[ועד תלמידי התמימיםאלעד]] להוציא לאור חלק מהרמב*הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה*הרב דוד קדוש - ר"ם במסלול פרק אמ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה' עם תרגום וביאור באנגלית.

==סיום הרמב"םמחזורי הלימוד=====מסלול ג' פרקים ליום==={{ערך מורחבטורים|ערך=[[*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה*מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו*מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח*מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט*מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א*מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב*מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג*מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ד (ציון עשור לייסוד התקנה)*מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום הרמבמחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו*מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ם]]}}ז[[תמונה*מחזור ה-15:כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום רמבם.jpg|left|thumb|250px|מעמד מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט*מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס*מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום [[הרמבמחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-19: י"ם]] באולם ז טבת תשס"א - א'[[אהלי תורה]]טבת תשס"ב*מחזור ה-20: ב' שב[[קראון הייטס]]]]טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"גבתום מחזורי לימוד *מחזור ה[[רמב-21: ט"ם]]ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, על פי תקנת הרבי, עורכים וציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה*מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה*מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז*מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח*מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע*מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א*מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג*מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו*מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז*מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח*מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט*מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א*מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב*מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם סיום במעמד קבל ועדה.מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה}}

===מקורות מנהג הסיוםמסלול פרק אחד ליום===א. מנהג ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערהטורים|*מחזור ה-1= שבת פרשת לך לך תנש: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז*מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - התוועדויות עכ"ד חשון תש"נ*מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' 267אלול תשנ"ב*מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)*מחזור ה-5: כ"בתורה שבכתב, ומזה מובן גם בנוגע לתושבעא סיון תשנ"פ, משנה תורהה - ד' ניסן תשנ".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד [[הרמבח*מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ם]] שח - ט"מקבץ ל[[תורה שבעל פה]] כולהז טבת תשס" על ידי רבים מישראל{{הערה|1=שם הערה 12א*מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוהט תשרי תשס" ד (רמציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"א יוד - י"ג אב תשס"ו*מחזור ה-9: י"ד סרמאב תשס"ו סכ- כ"ואייר תשס"ט (שנת הקהל)*מחזור ה-10: כ".ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב*מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ה*מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח*מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ*מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' באייר תשפ"ג (שנת הקהל)*מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו}}

ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר הלימוד שלהם הוא פרק אחד ליום===מחזורים מיוחדים===*מאז ייסוד התקנה ועד היום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמבאירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"םבאותה שנה, לימוד שוה ממש{{הערה|1= תנשובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"א שם ע' 268: "שם בנוגע לסיום מסכת ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב- איתא בגמרא "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא לרבנן", היינו13 שנה, שהוזה אירע עד היום בשנים תשנ"יומא טבא" (שמחה) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא ("צורבא מדרבנן דשלים מסכתי'")ב, אלא גם לשאר התלמידים (תשס"רבנן" סתם) שלא למדו וסיימו מסכת זוה, שגם אצלם נעשה תשע"יומא טבאח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ" (שמחה) [הערה: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתענים], ולא רק שמשתתפים בשמחה א.*מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של רב אחרשלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם (בשנים תשנ"יומא טבא לרבנןה, תשס")ט, כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה: ועפ"ז יומתק מאמרו של אביי "כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנןותשפ" - שאביי (ולא ג (רקכל שנת הקהל בדילוג) ה. הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"צורבא מרבנן דשלים מסכתי'") עושה "יומא טבא לרבנן"]ז.

ומהטעמים לזה - כיון שכולם עוסקים בלימוד אחד, הן אלה שלומדים מסכתא זו, והן אלה שלומדים שאר מסכתות, שמתאחדים כולם ביחד - כמודגש בחלוקת הש"ס שחשיב כאילו כל אחד מהלומדים (שלמד מסכתא אחת) למד כל הש"ס.  ומזה מובן במכל שכן וק"ו בנוגע לעניננו - שכיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב==סיום הרמב"ם, לימוד שוה ממש (ולא רק שכל אחד למד מסכת אחרת, אלא שמתאחדים בהחלוקה דכל הש"ס), והחילוק שביניהם אינו אלא במשך זמן הלימוד (בשנה אחת, או בשלש שנים), הרי בודאי וכו'". ==}} הרי בודאי שגם אלה שמסיימים הלימוד בשלש שנים משתתפים בשמחה לגמרה של תורה על ידי הלומדים בשנה אחת{{הערהערך מורחב|1ערך=תנש"א שם ע' ‎267-8‏: "(כהמנהג הפשוט אצל רוב לומדי [[סיום הרמב"ם), כמו בתורה שבכתב, שגם מי שמשלים את התורה בשלש שנים משתתף בשמחה לגמרה של תורה (שמחת תורה) על פי המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת (נוסף על השמחה לגמרה של תורה כשיסיימו הלימוד שלהם בשלש שנים)".]]}} ג[[קובץ:סיום רמבם. [הנ"ל הוא] על אחת כמה וכמה לאלה שלומדים ספר המצוות להרמב"ם כפי שנחלק באופן מקביל ללומדי משנה תורה להרמב"ם ג' פרקים ליום, שהסיום שלהם הוא באותו זמן שמסיימים הלימוד דג' פרקים ליום{{הערהjpg|שמאל|ממוזער|1= תנש"א שם ע' 268 - הערה 13.}}. ד. יתירה מזה - השמחה לגמרה של משנה תורה שייכת גם לאלה שלעת-עתה אינם משתתפים בלימוד שיעור יומי ברמב"ם, דכיון שלימוד משנה תורה בכל שנה נתפשט בתפוצות ישראל, הרי הסיום הוא שמחה דכלל ישראל{{הערה250px|1=תנש"א שם ע' 268: "וכמו בשמחת-תורה שע"פ מנהג ישראל משתתפים בה כל ישראל ממש (גם אלה שלעת-עתה אינם עוסקים בלימוד התורה), מצד השייכות דכל ישראל לכל התורה כולה - "מורשה קהלת יעקב"".}}. ===מטה חגיגות הרמב"ם===בשנת [[תשמ"ה]], עם מעמד סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "באולם '[[מטה חגיגות הרמב"םאהלי תורה]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב ' שב[[ישראל הלפריןקראון הייטס]] והרב ]]בתום מחזורי לימוד ה[[אריה לייב קפלןרמב"ם]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודשעל פי תקנת הרבי, היה כפוף ל[[ארגון הגג]]עורכים סיום במעמד קהל ועדה.

בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם היומי]]"גדולי ישראל מכל החוגים, בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[אין ערך קיים|נחום גולדשמיד]]שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חבמתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב"ד בארץ הקודש]]ם בטבריה.

===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]]מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, עם על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם"הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, נוסד "מטה וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[הרמב"םמנחם נחום גרליצקי]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת [[צעירי אגודת ==לקריאה נוספת==*'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חבגליון 1866 עמוד 42 {{*}} '''הרמב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]ם לא מתפעל ממופתים''', גליון 1959 עמוד 34*'''אחד משלוש''', מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6. תקופה מסוימת היה הרב *'''היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב"ם היומי''', שניאור זלמן לווין, גיליון [[זמרוני ציקבית משיח (שבועון)|בית משיח]] חבר במטהמס' 1311 ע' 28–31.

* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל], [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian] * הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14*הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.01info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.*[https://chabad.2014)info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם {{אינפו}}]