שינויים

[[תמונהקובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכהסוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "יד החזקה" ל[[רמבמשנה תורה לרמב"ם]], אותו ייסד . [[הרבי]] באחרון ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח ]] בשנת [[תשמתשד"דמ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה ה[[תורה שבעל פה]], שהרמב"ם הוא היחיד שמביא גם את כל דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים אשר אינם מקויימים כיום.==מסלולי הלימוד==התקנה קיימת בשלשה מסלולים:*שלשה פרקים ליום - סיום כל היד החזקה תוך כאחד עשרה חודש. (339 ימים)*פרק ליום - סיום כל היד החזקה תוך כשנתיים ועשרה חודשים.(1017 ימים)*לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]] (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים והוא מסתיים במקביל אליו)

ב[[התוועדותקובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]] שבת פרשת [[וישב]], קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כ' כסלורב]] נים ו[[תשדאדמו"מר]], אשר הייתה למעשה המשך לים ב[[התוועדותסיום הרמב"ם]] , [[יתשע"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליוב]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר . נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[הרבימשה יהודה לייב לנדא]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת ה, הרב וואזנר (נואם), [[שיהושע רוקח|האדמו"סר]] בלימוד ספר מ[[משנה תורהחסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]] לה, האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[רמבנחום בער ברייאר|האדמו"םר מבויאן]]]].

הדברים משום מה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא ירדו לפועל באופן מיידייושמה מידית, אבל אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו התמימים שלמדו את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבתהשיחה הזו, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים חילקו את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט, ]] יום [[קבלת הנשיאותשל הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, הגו ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים רעיוןמכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: לקחת את החיבור "משנה תורההמכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח" ולחלק אותו בין הציבור התורני.

החלוקה נערכה לפי הבהתוועדות [[י"הלכותא ניסן]] [[תשד" ונטלו בה חלק השלוחיםמ]], הרבניםערך הרבי סיום על הרמב"ם, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיראך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקיאחד עשר יום לאחר מכן, ייטלו בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את המשימה היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על שכמםפי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורנידברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אורייןהרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

השליח הרב בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[יהודה לייב רסקיןוועד להפצת שיחות]] נרתם לעזור לעניין, והתמימים יצאו לשטחערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: לכולל האברכים שתחת הנהלת השליח ר' הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[שלום איידלמןניסן]] בתי הרבנים, בתי-הכנסת ולכל מקום שידם הגיעה כדי לזכות מה שיותר יהודים בהשתתפות במבצעהתשע"ד (27. גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של הרבי באירופה ואפריקה, הוזמן ליטול חלק במבצע04. ואכן, בתוך שבועיים ימים הושלמה משימת החלוקה2014)}}.

אחדות מרשימה נוצרה בין ==מסלולי הלימוד==התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל הגורמים בעולם התורה במרוקוספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים). רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרון מונסונגו נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על* '''פרק ליום''' -ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמהסיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים). הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-* '''לימוד ברמב[[ספר המצוות לרמב"ם ]]''' (במסלול זה נלמדות בכל מוצאי שבתיום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

מסלול הלימוד היה מי' שבט עד יעיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו"א ניסן, ודוש חכ"ח נשלח אל [[הרבי]] (ראוי להזכיר שב[ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - י"א ניסן]] [[תשדתשפ"מב]] החלה [[שנת הפ"(עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג]] לרבי.}}, ומניין ההלכות בכל היד החזקה שכאשר הלימוד הוא כידוע - פב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ג)ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. כל השנאמר גרסה נפשי לתאווה"הלכות" חולקו למעט "הלכות שלוחין ושותפין" אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל'קאָך' מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, ר' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור).

בלדעת הרב [[חודש אדריוסף ישעיה ברוין]] א, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[https://asktherav.com/28701-rambam-3-perakim-or-1-perek/ אתר 'שאל את הרב' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח". עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי}}.

==התייחסות לגבי זמן הלימוד אומר הרבי לתקנת הרמב{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם==, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], [[ובהערה שם הרבי]] ערך סיום על [[מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם]]. הוא : יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא ציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים ב[[מרוקו]]הספיקו להשלימם עד חצות, אך התמימים בקזבלנקה הבינו אז עפעס טוט זיך דא. אחד עשר יום לאחר מכןיכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, ב[[התוועדות]] [[אחרוןחביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום -של-פסח]] העלה הרבי שוב מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"םהאדם מהעבירה. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):

"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד כאשר הנהלת [[הרמב"םתומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על , תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"םשל התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.

ומפרט הרבי==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==[[קובץ: משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]][[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]][[קובץ:הרמב"ם השלם של הרב וולפא.jpeg | שמאל|ממוזער|250px| " מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא" ]]

"בנוגע ללימוד הש"ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנהבהקשר עם התקנה, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד הש"ס כולו. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את השיצאו כמה הוצאות של רמב"ס כולום עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"םועוד, עד שסוף כל סוף נתעוררו שנערך על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסויםהשלם.* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, כך שסיימו את לימוד בהוצאת [[מכון חזק]]. כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'. החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"םהמבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] השתאיצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדר, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר החל משנת [[הרמבתשע"םה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמבלהוציא לאור חלק מהרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, על ידי זה שמצטרף ביחד במסלול פרק אחד עם עוד כמה וכמה מישראל"תרגום וביאור באנגלית.

עתה נכנס הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל אחד ילמד החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הי"משנה תורה": ד החזקה.

ב[[סיום הרמב"ם]] הארבעים ([[ג' תמוז]]) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את כל ביאורי [[כ"וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין לימוד השק אדמו"ס ללימוד הרמבר שליט"ם: א]] בקיצור על [[משנה תורה]].

ידוע הכלל שהרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זה. ומזה מובן==תועלת הלימוד==הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, שלימוד [[הרמבוהרבי אמר: "ם]] צריך להיות על הסדר דווקא אם הוא זקוק למופת - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי [[הרמבשילמד רמב"ם]] שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמבשהרי רמב"ם הסתמך על מהוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב"ש בהלכות שלפנ"זד 1939 עמוד 25. מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש"ס יהיה על הסדר}}.

ונמצא, שאם יחלקו את [[==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם]] בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי [[היומי==לצד 'מטה הרמב"ם]] שבטעות יסודםהיומי' של חסידי חב"ד, מכיון שעדיין לא למד הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את דברי [[הרמב"ם]] בהלכות שלפני זההתקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ששם הבהיר [[הרמב"ם]] ושלל טעות זוולפרסם ולעודד את הלימוד.

ולכן===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]], העצה היעוצה היא עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - שכל אחד ילמד בעצמו ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את כל ספר בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, ועל הסדר דווקאעל-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, שאז יהיה הלימוד כדבעיועוד.

וכאמור - לחלק את הלימוד באופן כזה שמידי יום ביומו ילמד סכום מסוים של הלכות, כך שיוכל לסיים את הספר כולו לקראת יום הולדתו של הרמבהמטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ם, הבעל"טד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.

דברים ברוח זו אמר הרבי גם בכיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[יחידותנחום גולדשמיד]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

או אז נכנסה תקנת לימוד ===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"םהיומי - חמ"ד של תורה']] לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי הבשנת [[וועד להפצת שיחותתשע"ב]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמבהוקם ארגון 'הרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=היומי' בראשותו של הרב [[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמבחיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ם] {{אינפו}} כל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"ז די הרב [[ניסןמשה שילת]] התשע. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ד (27.04.2014)}}ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ומאז ועד היום ממומשת התקנה הקדושה והמאחדת ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל תפוצות ישראלרחבי הארץ.

"בשבח והודי' לק-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת [[כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר [[הרבי]] אודותה בה[[התוועדות]] ד"אחרון של פסח"לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי)דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו)ופעולות דומות.

במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי על הרמב"םפ]] לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100, דהיינו שיחלקו את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזה000 לומדים מבני הציונות הדתית, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ"ב)רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:*'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימודג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.*'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.*'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, יתחיל ללמוד מהשיעור המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.*'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישלים", הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר ===שיננא==={{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"םשיננא]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד }}ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[הרמבתש"םפ]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא"על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

==מהדורות רמבלקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"ם שיצאו בקשר לתקנה==בהקשר עם התקנהפ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, יצאו כמה הוצאות וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של רמבהרמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים בין רבני המכון נמנים:*הרב [[חיים שמרלר]] - רב וראש ישיבה ב[[חסידות צאנז]]*הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ד [[היכל הוראה]], ומחבר שו"ת 'היכל הוראה', ובנו של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות. הרה"ג רבי [[משה בראנדוספר]] ז"ל - חבר הבד"ץ [[עדה החרדית]]*הרב [[זושא הורביץ]] - אב"ד קהילות החסידים ב[[אלעד]]*הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה*הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'

==מחזורי הלימוד=====מסלול ג' פרקים ליום==={{טורים|* רמבמחזור ה-1: כ"ם בגודל קטן בשמונה כרכים ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה*מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו*מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם כריכה קשה בהוצאת [[אשכול]] סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח*מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט*מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ ([[שי למורא]]יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום).* רמבמחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א*מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ם השלם בהוצאת [[חזק]].ב* רמבמחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ם ב (יחד עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמבסיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג*מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ם]] השלם.ד (ציון עשור לייסוד התקנה)* רמבמחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ם ה (יחד עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]]סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו*מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז*מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט*מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס*מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב*מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג*מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, בהוצאת המכון שלו.וציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה*מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה* רמבמחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ם ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז*מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח*מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע*מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א*מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג*מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו*מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז*מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח*מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט*מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א*מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב*מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם תרגום סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)*מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.' שבט תשפ"ה}}

כמו כן מודפס [[הרמב===מסלול פרק אחד ליום==={{טורים|*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז*מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ*מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב*מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)*מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח*מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א*מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)*מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו*מחזור ה-9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)*מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב*מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ם]] בחוברת ה*מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"דבר מלכותה - ו' בתשרי תשע" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[ח*מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת ח - י"ז בתמוז תש"פ*מחזור ה-14: י"חיינוח בתמוז תש" נדפס פרק פ - א' עם תרגום לאנגלית.באייר תשפ"ג (שנת הקהל)*מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו}}

החל משנת [[===מחזורים מיוחדים===*מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ"ב, תשס"ה, תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א.*מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב, תשס"ט, ותשפ"ג (כל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"ם במסלול פרק א' עם תרגום וביאור באנגליתז.

[[תמונהקובץ:סיום רמבם.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קבל קהל ועדה.

===מקורות מנהג הסיום===א. מנהג לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערה|1= שבת פרשת לך לך תנש"א - התוועדויות ע' 267: "בתורה שבכתבמכל החוגים, ומזה מובן גם בנוגע לתושבע"פשנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, משנה תורה".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד [[ציון הרמב"ם]] ש"מקבץ ל[[תורה שבעל פה]] כולה" על ידי רבים מישראל{{הערה|1=שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו)"בטבריה.}}

ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד שלהם הוא פרק אחד ליום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש{{הערה|1= תנש"א שם ע' 268: "שם בנוגע לסיום מסכת - איתא בגמרא "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא לרבנן", היינו, שה"יומא טבא" על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (שמחה83 פעמים בכל מחזור) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא ("צורבא מדרבנן דשלים מסכתי. הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים'")כהשתתפות בסיומים אלו, אלא גם לשאר התלמידים ("רבנן" סתם) שלא למדו וסיימו מסכת זו, שגם אצלם נעשה "יומא טבא" (שמחה) וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[הערה: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתעניםמנחם נחום גרליצקי], ולא רק שמשתתפים בשמחה של רב אחר, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם ("יומא טבא לרבנן"), כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה: ועפ"ז יומתק מאמרו של אביי "כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן" - שאביי (ולא (רק) ה"צורבא מרבנן דשלים מסכתי'") עושה "יומא טבא לרבנן"].

ומהטעמים לזה - כיון שכולם עוסקים בלימוד אחד, הן אלה שלומדים מסכתא זו, והן אלה שלומדים שאר מסכתות, שמתאחדים כולם ביחד - כמודגש בחלוקת הש"ס שחשיב כאילו כל אחד מהלומדים (שלמד מסכתא אחת) למד כל הש"ס. ==לקריאה נוספת== ומזה מובן במכל שכן וק"ו בנוגע לעניננו - שכיון שכולם לומדים ומסיימים *'''משנה תורה להרמב"ם''', לימוד שוה ממש (ולא רק שכל אחד למד מסכת אחרת, אלא שמתאחדים בהחלוקה דכל הש"ס), והחילוק שביניהם אינו אלא במשך זמן הלימוד (בשנה אחת, או בשלש שנים), הרי בודאי וכובמדור 'חיי רבי'שבועון כפר חב". ד גליון 1866 עמוד 42 {{*}} הרי בודאי שגם אלה שמסיימים הלימוד בשלש שנים משתתפים בשמחה לגמרה של תורה על ידי הלומדים בשנה אחת{{הערה|1=תנש"א שם ע' ‎267-8‏: "(כהמנהג הפשוט אצל רוב לומדי ''הרמב"ם)לא מתפעל ממופתים''', כמו בתורה שבכתב, שגם מי שמשלים את התורה בשלש שנים משתתף בשמחה לגמרה של תורה (שמחת תורה) על פי המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת (נוסף על השמחה לגמרה של תורה כשיסיימו הלימוד שלהם בשלש שנים)".}}גליון 1959 עמוד 34 ג. [הנ"ל הוא] על אחת כמה וכמה לאלה שלומדים ספר המצוות להרמב"ם כפי שנחלק באופן מקביל ללומדי משנה תורה להרמב"ם ג*'''אחד משלוש''' פרקים ליום, שהסיום שלהם הוא באותו זמן שמסיימים הלימוד דגמוסף שבועון בית משיח ' פרקים ליום{{הערה|1= תנש"א שם עבמחנה צבאות השם' 268 - הערה 13.}}עמוד 6. ד. יתירה מזה - השמחה לגמרה של משנה תורה שייכת גם לאלה שלעת-עתה אינם משתתפים בלימוד שיעור יומי ברמב"ם, דכיון שלימוד משנה תורה בכל שנה נתפשט בתפוצות ישראל, הרי הסיום הוא שמחה דכלל ישראל{{הערה|1=תנש"א שם ע*''' 268: "וכמו בשמחת-תורה שע"פ מנהג ישראל משתתפים בה כל ישראל ממש (גם אלה שלעת-עתה אינם עוסקים בלימוד התורה), מצד השייכות דכל ישראל לכל התורה כולה - "מורשה קהלת יעקב"".}}. ===מטה חגיגות הרמב"ם===בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של היום בו החל בפעם הראשונה לימוד [[הרמב"ם]] היומי''', נוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]]. בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[אין ערך קיים|נחום גולדשמיד]]שניאור זלמן לווין, הפועל תחת ארגון גיליון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. ===מטה הרמב"ם היומי===בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד. המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בית משיח (ישראלשבועון)|צעירי אגודת חב"דבית משיח]] ב[[ארץ ישראל]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטהמס' 1311 ע' 28–31.

* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל], [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian] * הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד *הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.*[https://chabad.info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם {{אינפו}}]*'''[http://shturem.net/uploadfile/Rambam5777.pdf קובץ סיום הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לקראת סיום מחזור הלימוד ברמב"ם, כ' תשרי תשע"ז*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67185_he_3.pdf תקנת הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54365 חזק ונתחזק!]''' חוברת בהוצאת [[מכון חזק]] אודות לימוד הרמב"ם וחשיבותו {{PDF}} {{אינפו}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/סיום_הרמב%22ם.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת איגוד התלמידים השלוחים ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] {{PDF}}*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/רמבם_יומי.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם {{אנש}} (14אנגלית)*'''[https://anash.01org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב"ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב"ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}* [https://hageula.com/news/press/25679.htm להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 44] באתר {{הגאולה|}}.2014)