שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,111 בתים ,  11 יוני
(21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]]
[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].


שורה 8: שורה 8:
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}


אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).
שורה 17: שורה 16:
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.


[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}.
 
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.


===אצל הרבי===
===אצל הרבי===
שורה 24: שורה 24:


בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.


===הקפות שניות===
===הקפות שניות===
שורה 37: שורה 39:


מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
==מקרים לאורך השנים==
בשנת '''[[תקנ"ט]]''' נאסר אדמו"ר הזקן.
בשנת '''[[תשל"ח]]''' [[הרבי]] עבר התקף לב.
בשנת '''[[תשפ"ד]]''' התחילה [[מלחמת חרבות ברזל]].


==מהותו של החג==
==מהותו של החג==
{{פסקה חסרה}}
{{פסקה חסרה}}
===שמחה על הלוחות האחרונות===
===שמחה על הלוחות האחרונות===
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.


=== ביאור שם החג ===
=== ביאור שם החג ===


בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:  
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:


(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.  
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.


(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.
 
=== ישראל משמחים את התורה ===
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.


=== שמחה כללית לכל השנה ===
=== שמחה כללית לכל השנה ===
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.  
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.


== ניגונים לשמחת תורה ==
== ניגונים לשמחת תורה ==
שורה 68: שורה 80:
*[[שמיני עצרת]]
*[[שמיני עצרת]]
*[[תקנת המשקה]]
*[[תקנת המשקה]]
*[[מלחמת חרבות ברזל]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%98-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/simchas_torah לקוטי שיחות מועדים - שמחת תורה] {{מפתח}}
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
*''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14
 
{{חגים וזמנים}}
{{חגים וזמנים}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
11,687

עריכות