ה' בסיוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש סיוון}}
{{חודש סיוון}}
'''ה' בסיוון''' הוא היום החמישי ב[[חודש סיוון]] וערב [[חג השבועות]].
'''ה' בסיוון''' הוא היום החמישי ב[[חודש סיוון]] וערב [[חג השבועות]].
ביום זה סופרים 49 יום לעומר ובו משלימים שבעה שבועות לעומר, וכך נשלמת [[ספירת העומר]].
ביום זה נהגו רבותינו נשיאנו לומר מאמרי [[דא"ח]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30483&st=&pgnum=301 אוצר מנהגי חב"ד ח"ב עמ' רצב].}}. בשנים [[תשל"ב]] - [[תשמ"ז]] ערך [[הרבי]] [[התוועדות של הרבי|התוועדות]] באור לערב חג השבועות ואמר מאמרי דא"ח. פעמים רבות היה אומר [[סיום מסכת|סיום]] על [[מסכת סוטה]] הנלמדת בימי הספירה. בשנת [[תשמ"ט]] אמר הרבי מאמר אחרי תפילת ערבית.
==עניינו של יום==
[[הרבי]] עורר על ההכנה למתן תורה ביום זה על ידי התבוננות בעניינו של היום [[נעשה ונשמע|הקדמת נעשה לנשמע]]:
{{ציטוט|ההכנה דהקדמת נעשה לנשמע, שהיא ההכנה העיקרית למתן תורה כמובן גם מזה שהכנה זו דהקדמת נעשה לנשמע היא בחמישי בסיון שהוא הערב של ששי בסיון שבו ניתנה התורה. והוא, שבמשך היום יתבוננו בהענין דהקדמת נעשה לנשמע, התבוננות המתאימה שמביאה לידי פועל, שבכל ענין דעבודת ה', צריך לכל לראש לקיימו בפועל (נעשה), ולאחרי זה להבין את הענין בחב"ד שלו (נשמע). ואף שיום זה (חמישי בסיון) הוא ערב יו"ט שישנם בו כמה טרדות דהכנות צרכי החג, הרי ידועה תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר שבחג השבועות ועד"ז בערב (ומעין) חגה"ש אין שליטה (כ"כ) להצד שכנגד, ולכן הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה כו'|מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט}}


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ח - [[משה רבינו]] בנה שנים עשר מזבחות, בהם הקריבו הבכורים קרבנות ומשה זרק "דם ברית" על בני ישראל.
*ב'תמ"ח [[משה רבינו]] בנה שנים עשר מזבחות, בהם הקריבו הבכורים קרבנות ומשה זרק "דם ברית" על בני ישראל.
*ב'תמ"ח - משה רבינו קרא את ה[[תורה]] מ[[פרשת בראשית]] עד פרשת [[מתן תורה]] ובני ישראל ענו "[[נעשה ונשמע]]".
*ב'תמ"ח משה רבינו קרא את ה[[תורה]] מ[[פרשת בראשית]] עד פרשת [[מתן תורה]] ובני ישראל ענו "[[נעשה ונשמע]]". ביום זה ניתנו לישראל שני כתרים אחד כנגד "נעשה" אחד כנגד "נשמע".
*[[תפ"ח]] - רבי חיים ורבי יהושע הלוי רייצס מלבוב, נרצחו על קידוש ה'.
*[[תפ"ח]] רבי חיים ורבי יהושע הלוי רייצס מלבוב, נרצחו על קידוש ה'.
*[[תקנ"ז]] - רבי זאב וואלף מז'יטומיר, מחבר ספר 'אור המאיר', נפטר.
*[[תקנ"ז]] רבי זאב וואלף מז'יטומיר, מחבר ספר 'אור המאיר', נפטר.
*[[תרכ"ג]] - רבי גרשון אשכנזי אב"ד קולומיי ומחבר ספר 'עבודת הגרשוני', נפטר.
*[[תרכ"ג]] רבי גרשון אשכנזי אב"ד קולומיי ומחבר ספר 'עבודת הגרשוני', נפטר.
*[[תרל"ח]] - רבי אליהו מזידיטשויב, מחבר ספר 'זכרון אליהו', נפטר.
*[[תרל"ח]] רבי אליהו מזידיטשויב, מחבר ספר 'זכרון אליהו', נפטר.
*[[תשכ"ט]] - רבי חיים יעקב ספרין, ה[[אדמו"ר]] מ[[קומרנא]] ומחבר ספר 'פרי חיים', נפטר.
*[[תשכ"ט]] רבי [[חיים יעקב ספרין]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קומרנא]] ומחבר ספר 'פרי חיים', נפטר.
*[[תשנ"ג]] - רבי אורי שרגא קלרמן, ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו - כפר חסידים', נפטר.
*[[תשנ"ג]] רבי אורי שרגא קלרמן, ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו כפר חסידים', נפטר.
 
==ימי חב"ד==
*[[תשמ"ט]] – [[מאמר]] דא"ח האחרון שזכינו לשמוע – לעת עתה – בניגון של מאמר.
 
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרנ"ז]] – הרב [[אליעזר ננס|לייזר ננס]], מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] שישב ב[[סיביר]] במשך עשרים שנה בעוון הפצת יהדות.
*[[תרפ"א]] – הרב [[ברוך פריז]], ממנהלי רשת [[חדרי תורה אור]] ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].
*[[תרפ"ה]] – הרב [[שניאור זלמן קליין]], מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]].
 
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ט]] – הרב [[מיכאל דבורקין]], [[משפיע]] חסידי בעל שיעור קומה, ומחסידיו הקרובים של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשי"ח]] – פרופסור [[פישל שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פסיכולוג בכיר וסופר מפורסם.
*[[תשס"ב]] – הרב [[נטע שלמה וילהלם]], מפעילי [[מבצע מזוזה]] ומאנשי [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]].
*[[תשע"ב]] – הרב [[שמואל אייזיק פופאק]], מראשוני ה[[תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ונגיד חסידי משכונת [[קראון הייטס]].


{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|ה'|סיון}}
{{להיום יום|ה'|סיון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ט ה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב ה]]

גרסה אחרונה מ־06:38, 11 ביוני 2024

<< >> חודש סיוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ה' בסיוון הוא היום החמישי בחודש סיוון וערב חג השבועות.

ביום זה סופרים 49 יום לעומר ובו משלימים שבעה שבועות לעומר, וכך נשלמת ספירת העומר.

ביום זה נהגו רבותינו נשיאנו לומר מאמרי דא"ח[1]. בשנים תשל"ב - תשמ"ז ערך הרבי התוועדות באור לערב חג השבועות ואמר מאמרי דא"ח. פעמים רבות היה אומר סיום על מסכת סוטה הנלמדת בימי הספירה. בשנת תשמ"ט אמר הרבי מאמר אחרי תפילת ערבית.

עניינו של יום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עורר על ההכנה למתן תורה ביום זה על ידי התבוננות בעניינו של היום הקדמת נעשה לנשמע:

ההכנה דהקדמת נעשה לנשמע, שהיא ההכנה העיקרית למתן תורה כמובן גם מזה שהכנה זו דהקדמת נעשה לנשמע היא בחמישי בסיון שהוא הערב של ששי בסיון שבו ניתנה התורה. והוא, שבמשך היום יתבוננו בהענין דהקדמת נעשה לנשמע, התבוננות המתאימה שמביאה לידי פועל, שבכל ענין דעבודת ה', צריך לכל לראש לקיימו בפועל (נעשה), ולאחרי זה להבין את הענין בחב"ד שלו (נשמע). ואף שיום זה (חמישי בסיון) הוא ערב יו"ט שישנם בו כמה טרדות דהכנות צרכי החג, הרי ידועה תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר שבחג השבועות ועד"ז בערב (ומעין) חגה"ש אין שליטה (כ"כ) להצד שכנגד, ולכן הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה כו'

מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ב'תמ"ח – משה רבינו בנה שנים עשר מזבחות, בהם הקריבו הבכורים קרבנות ומשה זרק "דם ברית" על בני ישראל.
  • ב'תמ"ח – משה רבינו קרא את התורה מפרשת בראשית עד פרשת מתן תורה ובני ישראל ענו "נעשה ונשמע". ביום זה ניתנו לישראל שני כתרים אחד כנגד "נעשה" אחד כנגד "נשמע".
  • תפ"ח – רבי חיים ורבי יהושע הלוי רייצס מלבוב, נרצחו על קידוש ה'.
  • תקנ"ז – רבי זאב וואלף מז'יטומיר, מחבר ספר 'אור המאיר', נפטר.
  • תרכ"ג – רבי גרשון אשכנזי אב"ד קולומיי ומחבר ספר 'עבודת הגרשוני', נפטר.
  • תרל"ח – רבי אליהו מזידיטשויב, מחבר ספר 'זכרון אליהו', נפטר.
  • תשכ"ט – רבי חיים יעקב ספרין, האדמו"ר מקומרנא ומחבר ספר 'פרי חיים', נפטר.
  • תשנ"ג – רבי אורי שרגא קלרמן, ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו – כפר חסידים', נפטר.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תשמ"טמאמר דא"ח האחרון שזכינו לשמוע – לעת עתה – בניגון של מאמר.

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים


הפתגם היומי - ה' בסיון - מלוח היום יום
ערב חג השבועות, מט לעומר.

ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: "וקדשתם היום ומחר גו'". "וקדשתם היום ומחר" - זהו מלמעלה, אבל "וכבסו שמלותם" דאס דארף מען אליין. דאס איז געווען די גאנצע תורה. דער צמח צדק האט מבאר געווען: וקדשתם איז געזאגט געווארען צו משה'ן, און אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, וואס זיי קענען הייליג מאכען דעם היינט און דעם מארגען, אבער מ'דארף דערצו וכבסו שמלותם - לבושי מחשבה דבור ומעשה, וואס דאס דארף מען אליין.


תרגום מאידיש: ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: "וקדשתם היום ומחר גו'". "וקדשתם היום ומחר" - זהו מלמעלה, אבל "וכבסו שמלותם" זה צריך לבד. זה היה כל התורה. הצמח צדק ביאר: "וקדשתם" נאמר למשה, ו"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", שהם יכולים לקדש את היום ואת המחר, אבל בשביל זה צריך "וכבסו שמלותם" - לבושי מחשבה דבור ומעשה, שזה צריך לעשות לבד.