צבי הירש נוטיק: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
|||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''צבי הירש נוטיק''' הוא חבר מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]], | [[קובץ:צבי הירש נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נוטיק]] | ||
הרב '''צבי הירש נוטיק''' הוא חבר מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]], עזר במשך שנים רבות בהכנת ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] לדפוס. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 31: | שורה 32: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור חבד און ליין|71371|בהרצאה מאלפת: ה'תמימים' נחשפו לכתבי-יד נדירים ● גלריה||ט"ז תשרי תשע"ג}} | *{{קישור חבד און ליין|71371|בהרצאה מאלפת: ה'תמימים' נחשפו לכתבי-יד נדירים ● גלריה||ט"ז תשרי תשע"ג}} | ||
* [https://col.org.il/news/106762 מאות אורחים בהרצאת הרב נוטיק על תולדות ה"מכתב כללי"] {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־00:34, 7 ביוני 2024
הרב צבי הירש נוטיק הוא חבר מערכת ועד הנחות בלשון הקודש, עזר במשך שנים רבות בהכנת המכתבים כלליים לדפוס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפריז-צרפת לאביו הרב שלום דובער נוטיק ('שלום בער הגדול') ולאמו מרת רבקה שיינא בת הרב סעדיה ליברוב.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה והושפע במיוחד מהמשפיע ר' ניסן נעמנוב, אחי תמימים מוריסטון ותומכי תמימים מוריסטון, למד שנה אחת בישיבת סלבודקא, ולאחר מכן למד במשך כשמונה שנים בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.
בשלהי שנת תשל"ד הצטרף לחברי ועד הנחות התמימים, וזירז את שלבי העבודה באופן שהשיחה השבועית של הרבי, תצא לאור בשבוע לאחר שנאמרה, ולא כמו שהיה עד אז שהודפסה שבועיים לאחר מכן, ומאז ועד תשנ"ב, יצאו שיחות הרבי באופן סדיר מדי שבוע [1].
במהלך השנים היה חבר בהרכבים השונים של המערכת (בתחילה בועד הנחות התמימים, ובהמשך בועד הנחות בלה"ק), כאשר עיקר עבודתו התמקדה בהקלדת החומר וסידורו לדפוס, והוספת מראי מקומות והערות.
בנוסף, יזם את עריכת המאמרים על מנת להכניס לרבי, דבר שגרם לרבי נחת רוח, והיה שותף להוצאה לאור הסדרתית של המאמרים המוגהים, החל במאמר 'להבין ענין הכנסת ספר תורה' שיצא לאור לקראת חג השבועות בשנת תשמ"ו, ועד לקונטרס ואתה תצוה שיצא לאור בפורים קטן תשנ"ב.
בחודש סיון תשמ"א נשא את רעייתו מרת איטא לאה בת ר' קלמן שוחאט. כשבוע וחצי לפני החתונה נכנס ליחידות יחד עם הכלה[2].
לאחר החתונה התיישב בקראון הייטס, והמשיך בעיסוקו בעריכת ספרים מתורת הרבי וספרים נוספים.
כיום הוא עורך כתובות למקורבים[דרושה הבהרה].
הרב נוטיק שותף גם בפרוייקט השיחה היומית.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יהושע רוזנשטיין
- בתו מרת רחל, רעיית ר' מתניה יהודה גינזבורג
- בתו מרת חיה מושקא
- בנו, ר' זלמן סעדיה נוטיק
קונטרסים שפרסם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הפך בה והפך בה - עיונים הערות והארות בהוצאה המתוקנת של השיחות קודש שיו"ל על ידי מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, ברוקלין תש"ס
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בהרצאה מאלפת: ה'תמימים' נחשפו לכתבי-יד נדירים ● גלריה - באתר ט"ז תשרי תשע"ג
- מאות אורחים בהרצאת הרב נוטיק על תולדות ה"מכתב כללי"
הערות שוליים
- ↑ קובץ 'תורתו של משיח' בהוצאת ועד חיילי בית דוד (עמ' 6)
- ↑ תוכן היחידות נדפסה בתשורה מנישואי בתו.