4,513
עריכות
←סדר התפילה, הלכות ומנהגים
(הוספת ערך) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תפילת מנחה של שבת''' היא התפילה האחרונה של תפילות השבת. תפילה זו קשורה עם [[הגאולה העתידה]]. | '''תפילת מנחה של שבת''' היא התפילה האחרונה של תפילות השבת. תפילה זו קשורה עם [[הגאולה העתידה]]. | ||
== | ==סדר התפילה, הלכות ומנהגים== | ||
בנוסף לאמירת הקרבנות ומזמור 'אשרי' כבכל תפילת מנחה ביום חול, נוהגים להוסיף ולומר [[ובא לציון]]{{הערה|1=[https://sinun770.org/%d7%98%d7%a2%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a0%d7%97/ שיעור הרב נחמנסון: טעם אמירת ובא לציון בתפילת מנחה של שבת].}}, חצי קדיש, ואת הפסוק 'ואני תפילתי'{{הערה|במחזור ויטרי הביא מהמדרש (שמקורו לא ידוע) הטעם לכך שאומרים פסוק זה: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אין אומה זו כשאר האומות. אומות העולם שותים ומשתכרים ואינן מודים לך. ואני, אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת רצון" (לפני הפסוק 'ואני תפילתי' נאמר בתהילים 'ישיחו בי יושבי שער '''ונגינות שותי שכר'''").}}. | בנוסף לאמירת הקרבנות ומזמור 'אשרי' כבכל תפילת מנחה ביום חול, נוהגים להוסיף ולומר [[ובא לציון]]{{הערה|1=[https://sinun770.org/%d7%98%d7%a2%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a0%d7%97/ שיעור הרב נחמנסון: טעם אמירת ובא לציון בתפילת מנחה של שבת].}}, חצי קדיש, ואת הפסוק 'ואני תפילתי'{{הערה|במחזור ויטרי הביא מהמדרש (שמקורו לא ידוע) הטעם לכך שאומרים פסוק זה: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אין אומה זו כשאר האומות. אומות העולם שותים ומשתכרים ואינן מודים לך. ואני, אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת רצון" (לפני הפסוק 'ואני תפילתי' נאמר בתהילים 'ישיחו בי יושבי שער '''ונגינות שותי שכר'''").}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר חזרת הש"ץ אומרים שלושה פסוקים מספר [[תהילים]] הנקראים "צדקתך צדק"{{הערה|תהלים לו, ז. עא, יט. קיט, קמב.}}, ומכונים גם "צו"ץ" בשל [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] היוצרים יחד את האותיות הראשונות של כל פסוק ("'''צ'''דקתך","'''ו'''צדקתך","'''צ'''דקתך"). | לאחר חזרת הש"ץ אומרים שלושה פסוקים מספר [[תהילים]] הנקראים "צדקתך צדק"{{הערה|תהלים לו, ז. עא, יט. קיט, קמב.}}, ומכונים גם "צו"ץ" בשל [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] היוצרים יחד את האותיות הראשונות של כל פסוק ("'''צ'''דקתך","'''ו'''צדקתך","'''צ'''דקתך"). | ||
טעם אחד שמובא על אמירת פסוקים אלו, הוא מכיון שבשעה זו של שבת נפטרו על פי המסורת [[יוסף]], [[משה]] ו[[דוד]] וכנגד פטירת שלושתם אומרים שלושה פסוקים של [[צידוק הדין]]. השני- על פי המסורת, ב[[כניסת שבת]] הרשעים מוּצאים מ[[גיהנום]] ומוחזרים לשם ב[[צאת השבת]]. כדי להצדיק את הדין על הרשעים שמוחזרים לגיהנום במוצאי השבת, אומרים את שלושת פסוקי הצדקת הדין. | טעם אחד שמובא על אמירת פסוקים אלו, הוא מכיון שבשעה זו של שבת נפטרו על פי המסורת [[יוסף הצדיק|יוסף]], [[משה]] ו[[דוד]] וכנגד פטירת שלושתם אומרים שלושה פסוקים של [[צידוק הדין]]. השני- על פי המסורת, ב[[כניסת שבת]] הרשעים מוּצאים מ[[גיהנום]] ומוחזרים לשם ב[[צאת השבת]]. כדי להצדיק את הדין על הרשעים שמוחזרים לגיהנום במוצאי השבת, אומרים את שלושת פסוקי הצדקת הדין. | ||
כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים [[תחנון]] אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל){{הערה|ע"פ מנהג התימנים, משמיטים "צדקתך" רק בשבת שאומרים בה הלל, ובערב פסח שחל בשבת }}, וימים בהם אין אומרים [[תחנון]] הם ימי שמחה. | כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים [[תחנון]] אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל){{הערה|ע"פ מנהג התימנים, משמיטים "צדקתך" רק בשבת שאומרים בה הלל, ובערב פסח שחל בשבת }}, וימים בהם אין אומרים [[תחנון]] הם ימי שמחה. | ||