שיריים (הלכה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לפשט}}
 '''שיריים''' הוא מושג הלכתי בהלכות הקרבת [[קרבן|קרבנות]] המבטא את המצב שחל על שאריות של [[דם]] שנותרו ב[[כלי שרת]] לאחר שבוצעה עבודת ה[[זריקת הדם|זריקה]]. על השיריים חלה חובת שפיכה ל[[יסוד המזבח]].
@@ שורה 19: / שורה 18: @@
 ב[[יציאת מצרים]] נאמר "וישא העם גו' משארותם צרורות בשמלותם על שכמם", ונאמר ב[[מכילתא]] "אלו שיורי מצה ומרור . . שהיו ישראל מחבבים את המצות", היינו, שמצד חביבות המצוה נטלו [[בני ישראל]] עמהם גם את "שיורי מצה ומרור" בצאתם ממצרים לקריעת ים סוף ו[[מתן תורה]].
-ויותר מזה בתרגום ירושלמי נאמר – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאף על פי ששירי הפסח אסורים באכילה אחרי חצות הלילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא לקחו אותם עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן תורה היה ענין חביבות שירי מצוה, ומזה מובן במכ"ש וק"ו גודל החביבות דשירי מצוה לאחרי מתן-תורה.
+ויותר מזה בתרגום ירושלמי נאמר – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאף על פי ששירי הפסח אסורים באכילה אחרי חצות הלילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא לקחו אותם עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן תורה היה ענין חביבות שירי מצוה, ומזה מובן בכל שכן וקל וחומר גודל החביבות של שירי מצוה לאחר מתן תורה.
 וההוראה מזה בעבודת ה':
-כאשר יהודי עוסק בענין של מצוה, ומקציב לזה מממונו מגופו ומנשמתו, ובסופו של דבר רואה שנשארו ענינים כחות כו' שלא נוצלו לגמרי עבור מצוה זו, ובמילא חושב שיכול עתה לנצלם עבור עניני הרשות – אזי אומרים לו, שצריך לידע שענינים אלו הם בבחינת "שירי מצוה" שאין להניחם באשפה... כיון שיש בהם ענין של קדושה, ולכן צריך לנצלם אך רק עבור עניני קדושה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/328.htm תורת מנחם ה'תשי"ז חלק ב' שיחת אחרון של פסח, עמ' 328]}}.
+גם כאשר יהודי עוסק בענין של מצוה, ומקדיש לזה מכספו, מגופו ומנשמתו, בסופו של דבר רואה שנשארו ענינים כחות כו' שלא נוצלו לגמרי עבור מצוה זו, ובמילא חושב שיכול עכשיו לנצלם בעבור עניני שהם בגדר רשות – אז אומרים לו, שצריך לדעת שענינים אלו הם בבחינת "שירי מצוה" שאסור להניחם באשפה... כיון שיש בהם ענין של קדושה, ולכן צריך לנצלם אך ורק עבור עניני קדושה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1XwfY0QfA9GH7KJv0uLkFRq8VYoPPcvB9/view תורת מנחם ה'תשי"ז חלק ב' שיחת אחרון של פסח, עמ' 328]}}.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:הלכה]]