שיריים (הלכה) – הבדלי גרסאות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שיריים''' הוא מושג הלכתי בהלכות הקרבת [[קרבן|קרבנות]] המבטא את המצב שחל על שאריות של [[דם]] שנותרו ב[[כלי שרת]] לאחר שבוצעה עבודת ה[[זריקת הדם|זריקה]]. על השיריים חלה חובת שפיכה ל[[יסוד המזבח]]. | '''שיריים''' הוא מושג הלכתי בהלכות הקרבת [[קרבן|קרבנות]] המבטא את המצב שחל על שאריות של [[דם]] שנותרו ב[[כלי שרת]] לאחר שבוצעה עבודת ה[[זריקת הדם|זריקה]]. על השיריים חלה חובת שפיכה ל[[יסוד המזבח]]. | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בשיריים | בשיריים של מצוה יש כח נעלה ביותר שלא נמצא בכל ענין אחר. | ||
ב[[יציאת מצרים]] נאמר "וישא העם גו' משארותם צרורות בשמלותם על שכמם", ונאמר ב[[מכילתא]] "אלו שיורי מצה ומרור . . שהיו ישראל מחבבים את המצות", היינו, שמצד חביבות המצוה נטלו [[בני ישראל]] עמהם גם את "שיורי מצה ומרור" בצאתם ממצרים לקריעת ים סוף ו[[מתן תורה]]. | |||
ויותר מזה בתרגום ירושלמי נאמר – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאף על פי ששירי הפסח אסורים באכילה אחרי חצות הלילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא לקחו אותם עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן תורה היה ענין חביבות שירי מצוה, ומזה מובן בכל שכן וקל וחומר גודל החביבות של שירי מצוה לאחר מתן תורה. | |||
וההוראה מזה בעבודת ה': | וההוראה מזה בעבודת ה': | ||
כאשר יהודי עוסק בענין של מצוה, | גם כאשר יהודי עוסק בענין של מצוה, ומקדיש לזה מכספו, מגופו ומנשמתו, בסופו של דבר רואה שנשארו ענינים כחות כו' שלא נוצלו לגמרי עבור מצוה זו, ובמילא חושב שיכול עכשיו לנצלם בעבור עניני שהם בגדר רשות – אז אומרים לו, שצריך לדעת שענינים אלו הם בבחינת "שירי מצוה" שאסור להניחם באשפה... כיון שיש בהם ענין של קדושה, ולכן צריך לנצלם אך ורק עבור עניני קדושה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1XwfY0QfA9GH7KJv0uLkFRq8VYoPPcvB9/view תורת מנחם ה'תשי"ז חלק ב' שיחת אחרון של פסח, עמ' 328]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | [[קטגוריה:הלכה]] | ||