[[תמונהקובץ:אין אנטים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דובין]][[קובץ:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|400px300px|הרב דובין (מימין) עם [[אדמו"ר הריי"צ]] (משמאל).]]הרב '''מרדכי דובין''' נולד בשנת ([[כ"ז טבת]] [[תרמ"ט]], למשפחת - [[חסיד|חסידיכ' אלול]] [[חבתשי"דז]]. ) נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים בלטביהב[[לטביה]], ועזר רבות בשחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הרבי הריי"צ|ממאסרו]], ויציאתו מרוסיהמ[[רוסיה]]. במלחמת ב[[מלחמת העולם השניה השנייה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר. [[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}.
==דמותו==
ר' מרדכי נולד ב[[כ"ז טבת]] שנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה)לצידו עבד ציר בית בנבחרים האגודאי-חב"די ר' [[שמעון יצחק ויטנברג]]{{הערה|[https://col. ומהעסקנים org.il/news/146860 ר' שמעון יצחק ויטנברג הי"ד]}}. ר' מרדכי דובין היה מהעסקנים היהודים הבולטים באירופהבלטביה. תרם רבות לצדקה ל[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מאדמומ[[אדמו"ר הריי"צ]]. זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו{{מקור}}, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה. עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרש]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו. ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[עבודה]], עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[מדות]] לא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם). ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם.
זהירותו במצוות היתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו, ללכת ל==מאסרו של [[טבילה קודם התפילה|טבילהאדמו"ר הריי"צ]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[ענו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה.==
עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותובשנת [[תרפ"ז]], אם בביתו, בבעת מאסר [[בית המדרשאדמו"ר הריי"צ]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשיםהפעיל דובין לחצים כבדים, כל אחד בבקשה פרטית או כלליתואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד הי' מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידועסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא.
בלאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליציאתו של הרבי מ[[שמח"תרוסיה]] , ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"טז]] אמר לו אדמו"ר הריי"צ: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און ע"י עבודה איז ער זיי מזכך. (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא ועד ליציאתו מ[[עבודהרוסיה]], עבודה פירושה ב[[בירורתשרי]] ושנת [[זיכוךתרפ"ח]] כשלאחד יש , הגיע ר' מרדכי ל[[מדותרוסיה]] לא טובות ועמספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"י עבודה הוא מזככם)צ הורשה לעזוב את רוסיה.
לאחר מכן התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מלחמת העולם הראשונהתרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים.[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]] סייע במשלוחי מזון לאלפי ==מאסרו הראשון==בשנת [[יהודיתרצ"ד]]םחוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.
==מאסרו בשנת [[תש"א]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר ב[[סרטוב]]. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר{{הערה|הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ומכיון שהיה עם החבילה של אדמוהחפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, נותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, וחסידי חב"ר הרייד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.}}. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"צ==ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה.
בשנת [[תרפ"ז]], בעת מאסר אדמו"ר הריי"צ, הפעיל ==אחר שחרורו==אחרי שחרורו התגורר דובין לחצים כבדיםבמוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, ואיים לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלאידי ידידים שתמכו במעשיו.
לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליצאתו של הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ מהכלא בחלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[י"ב תמוז תרפ"זשמריהו גוראריה]], ועד ליציאתו מרוסיה במציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין על ידי ר' [[תשריבנימין גורדצקי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר' מרדכי לרוסיה מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחהשעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, והריי"צ הורשה לעזוב ואז יוכל להצליח לברוח את רוסיההגבול. הדבר לא יצא לידי פועל.
לאחר ==מאסר שני ושחרור==בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן התיישב נשפט לעשר שנות מאסר ב[[סיביר]].[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ בעירו של ל[[שז"ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של ]] והרצוג]]אדמו"ר הריי"צ במאד השתדל להצלתו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תרפתש"ח]] כתב אדמו"ר הריי"טצ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|שם=יד}}, לארהבו הרבי הריי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לפנות לגורמים ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים[[ארץ ישראל]] (בניהם השר [[משה שרת]]), וב[[רוסיה]], שיפעלו לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[שז"ר]] בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש"ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.
==מאסרו==בשנת ר' מרדכי נפטר בגולה על יד העיר [[תרצטולא]] ב[[כ' אלול]] [[תשי"דז]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב טובה ששמר לו מנהיג המדינהבתחילה נקבר בעיר [[טולא]]. ובשנת [[תשמ"ז]] - ע"פ הוראת הרבי - ארונו הועבר במבצע חשאי ל[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.
בשנת ==ניגונו==בפרוייקט [[תמסורת הניגונים]] מופיע ניגון י"שח בשם 'ניגון לר' מרדכי דובין'. הניגון הוא [[ניגון געגועים]] המעפיל לגבהים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/602567/ לשמיעת הניגון בביצוע הקלידן יוספי בן אפרים]''' {{אינפו}} {{שמע}}}}{{הערה|[https://www.chassidus.com/audio/nigun/17-08-Niggun-Ga-agu-im-Reb-Mordechai-Dubin-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm הניגון באתר היכל הנגינה] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר, לאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר בסיביר{{שמע}}}}.
אדמו"ר הריי"צ מאד השתדל להצלתו==לקריאה נוספת==*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 267-266.*יצחק גינזבורג, בחודש [[אלול]] בשנת [[תש"ח]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]'''ראיתי יהודי זקן שוכב על ספסל ומשמיע אנחות''', בו הריי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לדאוג בדרגים הסובייטים ב[[ארץ ישראלראובן זייטשיק]], וב[[רוסיה]] לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב מתראיין ל[[שזשבועון כפר חב"רד]] בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש"ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.
לאחר שחררו נדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר ==קישורים חיצוניים==* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32521 הסיפור המלא שמאחורי קבורתו] - באתר [[קובישובחב"ד און ליין]] ושם נפטר בכ{{בםך}}* זלמן רודרמן, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2677 עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה], סיפור חייו המלא, באתר [[אלולשטורעם נט]]{{שטורעם}}* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדהים_החוויות_של_האנטישמי_בתא_המשותף_עם_החסיד_83121.html החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד] , יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר [[תשיחב"חד און ליין]], מחמת חולשתו וטלטוליו הרבים{{בםך}}*'''[https://anash. בתחילה נקבר בעיירה טולא ע"י השלטונות, אחות יהודיה מקומית גילתה לחסידים על מותו וקבורתו של org/when-the-first-lady-tried-to-save-reb-mordechai-dubin/ כאשר הגברת הראשונה ניסתה להציל את הרב דובין, ארונו נלקח במבצע חשאי ונקבר ב]''' {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://col.org.il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}}*[מלחובקה]https://chabad.info/news/994802/ לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה{{אינפו}}] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.
==קישורים=={{מסורת הנגינה}}
*{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:דובין, מרדכי}}[המבצע להעלאת קברו של הרב מרדכי דובין[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] באתר [[קטגוריה:עסקנים חב"ד און לייןדיים]]. [[קטגוריה:אישים בלטביה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמואישים שנולדו בשנת תרמ"ר הרייט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"צ|דובין מרדכיז]]