שינויים

[[קובץ:אין אנטים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דובין]][[קובץ:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב דובין (מימין) עם אדמו"ר הריי"צ (משמאל)]]הרב '''מרדכי דובין''' נולד בשנת ([[כ"ז טבת]] [[תרמ"ט]], למשפחת - [[חסיד|חסידיכ' אלול]] [[חבתשי"דז]] ) נודע כאחד מהעסקנים הציבורייםהיהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים בלטביהב[[לטביה]], עזר ועזר רבות בשחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הרבי הריי"צ|ממאסרו]], ויציאתו מרוסיהמ[[רוסיה]]. במלחמת ב[[מלחמת העולם השניה השנייה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר. [[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}. 

ר' מרדכי נולד ב[[כ"ז טבת]] שנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד בשנת תרמ"ט. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, היה עסקן נכבד, יובהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה)לצידו עבד ציר בית בנבחרים האגודאי-חב"די ר' [[שמעון יצחק ויטנברג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/146860 ר' שמעון יצחק ויטנברג הי"ד]}}. ומהעסקנים  ר' מרדכי דובין היה מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה בלטביה. תרם רבות לצדקה וזכה מאדמול[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו{{מקור}}, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה. עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרש]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו. ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[עבודה]], עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[מדות]] לא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם). ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם. ==מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]== בשנת [[תרפ"ז]], בעת מאסר [[אדמו"ר הריי"צ לכינוי ]], הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא. לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליציאתו של הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר'שר החסדמרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה. לאחר מכן התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בעירו של ר'מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרפ"ט]], לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים.[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]]==מאסרו הראשון==בשנת [[תרצ"ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.

זהירותו במצוות היתה באופן יוצא מן הכללבשנת [[תש"א]] פלשו הרוסים ללטביה, שלא לגוז שערות פאות ראשודובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר ב[[סרטוב]]. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר{{הערה|הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ללכת לטבילה בכל יוםומכיון שהיה עם החבילה של החפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, בזהירות באכילה באופן הכי מהודרנותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, ענוותן באופן מופלאובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, ועם וחסידי חב"ד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.}}. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל ענין שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של נטי' מדת ישראלדובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלהומרדכי דובין נשאר ללא משפחה.

עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו==אחר שחרורו==אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, אם בביתו או בבית המדרש או בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו.

לכל אחד היהוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[שמריהו גוראריה]] מציע הרבי שיעביר מסר לר' מוכרח לתת מזמנו, והימרדכי דובין על ידי ר' משיב לכ"א באופן מתון[[בנימין גורדצקי]] שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, למרות כל הסוגים שונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו כל צערם בטענות וזלזולים ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידוואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל.

==מאסר שני ושחרור==בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר ב[[שמחסיביר]].[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]]אדמו"ר הריי"תצ מאד השתדל להצלתו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תרפתש"טח]] אמר לו כתב אדמו"ר הריי"צ: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצםמכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|שם=יד}}, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און עבו הרבי הריי"י עבודה איז ער זיי מזכך צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לפנות לגורמים ב[[ארץ ישראל]] (אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא בניהם השר [[משה שרת]]), וב[[עבודהרוסיה]], עבודה פירושה שיפעלו לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[בירורשז"ר]] ובו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[זיכוךכסלו]] כשלאחד יש [[מדותתש"ט]] לא טובות וע"י עבודה הוא מזככם)שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.

ר' מרדכי נפטר בגולה על יד העיר [[טולא]] ב[[מלחמת העולם הראשונהכ' אלול]] [[תשי"ז]] סייע במשלוחי מזון לאלפי , בתחילה נקבר בעיר [[יהודיטולא]]ם. וסייע לעשרות אלפי יהודים בממון ובגוףובשנת [[תשמ"ז]] - ע"פ הוראת הרבי - ארונו הועבר במבצע חשאי ל[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.

==מאסרו של אדמו"ר הריי"צניגונו==בשנת בפרוייקט [[תרפ"זמסורת הניגונים]], בעת מאסר אדמומופיע ניגון י"ר הריי"צ, הפעיל ח בשם 'ניגון לר' מרדכי דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת '. הניגון הוא [[רוסיהניגון געגועים]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלאהמעפיל לגבהים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F. לאחר מכן המשיך mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליצאתו של הרבי מדוד הורביץ {{שמע}}}}{{הערה|[[רוסיהhttps://chabad.info/musicnews/602567/ לשמיעת הניגון בביצוע הקלידן יוספי בן אפרים]], במשך חודשים אלו שבין שחרורו מהכלא ב''' {{אינפו}} {{שמע}}}}{{הערה|[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מרוסיה ב[[תשרי]https://www.chassidus.com/audio/nigun/17-08-Niggun-Ga-agu-im-Reb-Mordechai-Dubin-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm הניגון באתר היכל הנגינה] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר' מרדכי לרוסיה מספר פעמים כדי לעזור ולפעול את שחרורו, ואכן מאמציו עלו בהצלחה והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה{{שמע}}}}.

==מאסרולקריאה נוספת==בשנת *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 267-266.*יצחק גינזבורג, '''ראיתי יהודי זקן שוכב על ספסל ומשמיע אנחות''', ר' [[ראובן זייטשיק]] מתראיין ל[[תרצשבועון כפר חב"ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב טובה ששמר לו מנהיג המדינה.

בשנת ==קישורים חיצוניים==* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32521 הסיפור המלא שמאחורי קבורתו] - באתר [ת[חב"שד און ליין]] פלשו הרוסים ללטביה{{בםך}}* זלמן רודרמן, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2677 עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה], סיפור חייו המלא, באתר [[שטורעם נט]] {{שטורעם}}* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדהים_החוויות_של_האנטישמי_בתא_המשותף_עם_החסיד_83121.html החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד], יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר [[חב"ד און ליין]] {{בםך}}*'''[https://anash.org/when-the-first-lady-tried-to-save-reb-mordechai-dubin/ כאשר הגברת הראשונה ניסתה להציל את הרב דובין נאסר ונשפט למאסר עשר שנים]''' {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://col.org. il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}}*[https://chabad.info/news/994802/ לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה{{אינפו}}]

לאחר מכן שוחרר ונדד ממקום למקום{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:דובין, עד שהגיע לעיר מרדכי}}[[קובישובקטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] ושם נפטר. מנוחתו כבוד ב[[מלחובקהקטגוריה:עסקנים חב"דיים]]. [[קטגוריה:אישים בלטביה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמואישים שנולדו בשנת תרמ"ר הרייט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"צ|דובין מרדכיז]]