סמרקנד: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 812 בתים ,  29 מאי
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. ולאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות.  
'''סמרקנד''' הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר היתה פעילות חב"דית למעלה ממאה שנים. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. ולאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות.בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.  


==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==
==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==
שורה 12: שורה 11:


==בימי ה[[שואה]]==
==בימי ה[[שואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.
==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}


בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.
חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.
 
בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
 
בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמו סניפים ישיבת תומכי תמימים.
 
==היציאה מרוסיה==
 
לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.


==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==  
==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==  


לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}.
לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}.


אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.
אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.
שורה 31: שורה 43:
בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.
בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.


==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
 
חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.
 
בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
 
בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמו סניפים ישיבת תומכי תמימים.
 
==רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[דוד אוקונוב]]
שורה 102: שורה 105:
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב חזקיה קייקוב
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולבין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]
559

עריכות