24
עריכות
מ
←תולדות אהרן: תקלדה
מ (←תולדות אהרן: תקלדה) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות. | '''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות. | ||
== | == היסטוריית החסידות == | ||
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'. | מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | בשעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל]] ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | ||
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-770{{מקור}}. | רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-[[770]]{{מקור}}. | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים. | לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש<ref>בראיון ל'כי קרוב'</ref>, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו. | הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש<ref>בראיון ל'כי קרוב'</ref>, שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו. | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך | לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב. | ||
החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי [[שמואל יעקב קאהן|שמואל יעקב]] לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן. | החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי [[שמואל יעקב קאהן|שמואל יעקב]] לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]], אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן. | ||