פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

שמירת הברית (עריכה)

גרסה מ־16:06, 28 במאי 2024

נוספו 3,543 בתים ,  28 מאי
אין תקציר עריכה
{{בעבודה מתמשכת}}'''שמירת הברית''' הוא ביטוי כולל לזהירות הדרושה לאדם על מנת להימנע מלטמא את קדושת הברית במעשים אסורים ובמחשבות אסורות העלולות להביא לידי טומאה.
'''שמירת הברית''' הוא ביטוי כולל להיזהרות הדרושה לאדם ככלל, על מנת להימנע מלטמא פי הדרכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחסידות חב"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא זה, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה), כדי לגדור את קדושת הברית במעשים אסורים ובמחשבות אסורות העלולות להביא לידי טומאההפירצה ולבאר לאלו המבולבלים את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זה.
ככלל, ==ההתייחסות הראויה לנושא==בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. על פי הדרכתו של [[דברי אדמו"ר הצמח צדק]] בחסידות חבשעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם. עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זהוגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.}}, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה)שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב].}}. במכתבים לאנשי מקצוע{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח]. מעמ'11 ואילך - שני מכתבים באנגלית ולצידם תרגום לעברית.}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, כדי לגדור הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את הפירצה ולבאר לאלו המבולבלים כוחותיו מבלי לגלות לו את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זההאמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.
==החומרה שבדברמדברי רבותינו על שמירת הראייה==אדמו"ר הזקן אומר שבארבע אבות נזיקין בעבודת ה', ה'שור' היא ההסתכלות להיכן שלא צריכים ('שור' מלשון "אשורנו ולא קרוב").
בהזדמנות אחרת התבטא אדמו===הבעל שם טוב===הבעל שם טוב אומר: "ר הזקן על ארבעה אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער, השור - לשון הפסוק "ואת האמוריאשורנו", לשון הבטה והסתכלות, וזה הראייה מזיק לבני אדם" – שהכוונה היא ל'דער זאגער'. שכשהולכים ברחוב.. {{הערה|צוואת הריב"ש, הוא אומר: מהדורת קה"הבט במקום שלא צריךת תשנ"ח, וכך מטמא את העיןאות קכו, עמ' נו. וראו בהערות וציונים לשם, עמ' קעב.}}
===אדמו"ר הרש"ב כותב: "מי שחש לנפשו שלא לטמא אותה, יגדיר את חוש הראיה, שלא יהיה פתוח לראות כל מה שלפניו, ומה גם ראיה אסורה. וגם אם הדבר קשה, יתגבר כארי. וידע אשר בנפשו הוא, ובלי זה, כל עבודתו ויגיעתו כאין וכאפס, ולא יפעל דבר. גם אם יהיה ניכר, אל יחוש לשיחות בני אדם. הלא לגבי חיי הגוף לא מביטים על שום דבר, וכל שכן לגבי חיי הנפש"{{הערה|קונטרס העבודה.}}.הזקן===
והרבי כותב באגרות קודש: אדמו"ר הזקן התבטא על לשון הפסוק "ואת האמורי"הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – שהכוונה היא בבחינת עיוורון זמניל'דער זאגער' (=היצר הרע, "האומר"). שכשהולכים ברחוב, הוא אומר: "הבט במקום שלא צריך", ועוד גרוע מכךוכך מטמא את העין{{הערה|שמועות וסיפורים (מהדורה חדשה) ח"א עמ' 28. והרי סומא חשוב כמת"!באר מים חיים" להרה"ח ר' שלמה גלפרין, פרשת שופטים, עמ' תקל"ה.}}.
==ההתייחסות הראויה בתניא פרק ל' בתחילתו, מתייחס אדמו"ר הזקן לנושא==בדורות הקודמים בחסידות חבשמירת העיניים וחשיבותה.{{הערה|ראו גם ביאור לתניא פרק ל בליקוטי לוי"ד לא היה נהוג להקדיש זמן לדבר על הנושא ברבים ובפרסוםצ לתניא, עמ' ט, וכן לא כתבו על כך כמעטהובא בתניא השלם, על פי דברי אדמופרק ל, עמ' שצ (באתר ועד הנחות בלה"ר הצמח צדק שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמםק).}}
עם זאת===אדמו"ר הרש"ב===אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי טומאה ר"ל, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתיריםיגדיר את עצמו בחוש הראייה, אלא גם לועגים ואם הדבר קשה לו יתגבר על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותועצמו בכל תוקף ועוז, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדברויידע אשר ממש בנפשו הוא, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה ואם לא יגדיר את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם שאחד מאלף מת מחוליעצמו בזה - כל עבודתו כאין וכאפס נחשב, והשאר מרוב תשמיש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשרולא יפעול דבר ביגיעתו ועבודתו, כלשון אדמו"ואדרבא יירד ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאדל מטה מטה.}}מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, כתב הרבי שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' וגם אם יהיה ניכר - אל יחוש לשיחות בני אדם. והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זהוכל שכן בהנוגע לחיי הנפש הרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחתובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצבואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך."{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת קונטרס העבודה, פרק ב, עמ'תרמב]12.}}.
במכתבים לאנשי מקצוע==הרבי==הרבי כותב באגרות קודש: "הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – היא בבחינת עיוורון זמני, ועוד גרוע מכך. והרי סומא חשוב כמת"!{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלהאג"ק שבת פרשת עקב תשע"ח]חלק יט, עמ' שמה-שמו.}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואת את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.
==סגולות שמירת הברית==
במענה לתלמיד ישיבה שהתלונן בפני הרבי על כך ששוכח את תלמודו, כתב לו הרבי שאחת הסיבות האפשריות לזה הוא העדר השמירה על קדושת הברית, וכאשר מוסיפים בזהירות בזה, מתווסף בכח הזכרון{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעד.}}.
בשל כך, אחת מדרכי התיקון שהרבי מציע על פגם בנושא זה, הוא חקיקה במוח הזכרון הזיכרון של אותיות התורה בכלל ואותיות התניא והמשניות בפרט.
==שמירה על חוש הראיהדרכי התמודדות==[[אדמו"ר הריי"צ ]] כותב ש"התענוג שבחוש הראיה פועל דביקות שלמעלה מזמן ומקוםב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, דגם בהיותו במקום אחר ואחר ריבוי זמן ורתחן - הדבר כמו נצב לנגד עיניועליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש", ולכן צריך להיזהר מאוד בשמירה על חוש נעלה זהג עמוד 224].}}.
בנוגע לבחורים בתומכי תמימיםככלל, הזהיר הרבי במיוחד שעליהם להימנע מהבטה אפילו בעניני הרשותהדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מדי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, וגם אופן הראיה שלהם ולכן צריך להיות באופן ראיה 'מובחרת'להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה{{הערה|שיחות קודש תששו"מ חלק גת צ"צ שער המילואים סי' עמוד 822סב. עיי"ש.}}.
==עצות==ככלל, הדרכתו של בספר התניא (פרק כ"ז) כתב אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מידי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, ולכן צריך להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה{{הערה|שוהזקן שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות "ת צ"צ שער מילואים סי' סב. עיי''יש לו לשמוח בחלקו''' שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"ש.}}.
בספר התניא כתב שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות על מנת למנוע ממחשבות זרות לבלבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקא{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'''יש לו לשמוח בחלקו''' שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"תתעה.}}.
על מנת למנוע ממחשבות זרות לבבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקאבאחד ממכתביו{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח"ט אגרת ב'תתעהעמוד יז.}}כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:*תוספת התמדה בתורה.*היסח הדעת ככל האפשר.*הפסק הפגישות עם הבחורה.*טלית קטן כשר כל היום והלילה.*בדיקת התפילין.*לימוד חת"ת.*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה. וב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!"
==תיקון לפגם הברית==
*השתתפות בפדיון ב[[פדיון הבן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3046.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו].הובא ב[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קנא:ז בשם הסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף}}. ==ראו גם==*[[יסוד דנוקבא]]*[[ספירת היסוד]] ==קישורים חיצוניים==*הרב יצחק שפירא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9a/%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.pdf היחס לקדושת הברית במקורות]''', סיכום שיעור שנמסר בשנת תשפ"ג*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_36.html הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא - כשיתחזקו ב'שמירת הברית']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:טומאות]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:אבן העזר]]
ב. א. א.
8,219

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/314928...684831"