פיוט בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 24: שורה 24:
בַּר יוֹחָאי, '''אַ'''שְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:
בַּר יוֹחָאי, '''אַ'''שְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:
}}
}}
'''בַּר יוֹחָאי''' הוא פיוט העוסק ב[[תנאים|תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הפיוט נכתב על ידי הרב המקובל [[שמעון בן לביא]], שהותיר את חותמו בשיר כשבכל בית, למעט הראשון והאחרון - לאחר המילים "בר יוחאי", מופיעה אחת מאותיות שמו לפי הסדר.
'''בַּר יוֹחָאי''' הוא פיוט העוסק ב[[תנאים|תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הפיוט נכתב על ידי הרב המקובל [[שמעון לביא]], שהותיר את חותמו בשיר כשבכל בית, למעט הראשון והאחרון - לאחר המילים "בר יוחאי", מופיעה אחת מאותיות שמו לפי הסדר.


הפיוט מפליא במעלתו של רבי שמעון בר יוחאי, מילותיו גבוהות וטמונים בו סודות ורזי עולם, אך יחד עם זאת הפיוט מוכר ונפוץ בכל קהילות ישראל.
הפיוט מפליא במעלתו של רבי שמעון בר יוחאי, מילותיו גבוהות וטמונים בו סודות ורזי עולם, אך יחד עם זאת הפיוט מוכר ונפוץ בכל קהילות ישראל.
שורה 30: שורה 30:
ראשית ע"י תלמידי האר"י בצפת, ששילבוהו בסדר קבלת השבת, ונדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"א בראש הספר 'אמרי בינה' לרבי יששכר בער מקרעמניץ.  
ראשית ע"י תלמידי האר"י בצפת, ששילבוהו בסדר קבלת השבת, ונדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"א בראש הספר 'אמרי בינה' לרבי יששכר בער מקרעמניץ.  


הפיוט ותורגם לשפות שונות.
בפיוט עשרה בתים (מלבד הפזמון החוזר), המקביל ל[[עשר הספירות]]{{הערה|ראו ביאור הפיוט בהוספות לסידור תהלת ה' הוצאת 'שי למורא'.}}.
 
הפיוט תורגם לשפות שונות.


== זמני אמירתו ==
== זמני אמירתו ==
שורה 50: שורה 52:


{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י –  ״בר יוחאי . . אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י –  ״בר יוחאי . . אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.
{{תבנית:ל"ג בעומר}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
3,489

עריכות