פסח שני: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת ב'תמ"ט לבריאת העולם ב[[חודש ניסן]], כעבור שנה מאז [[יציאת מצרים|צאתם של בני ישראל]] מ[[מצרים]], צווה [[הקב"ה]] לראשונה מאז יציאתם ממצרים ל[[משה רבנו]] על קיום [[מצווה|מצוות]] הקרבת [[קרבן הפסח]]. כמתואר בתורה בספר במדבר (ט, א-יד.) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ; כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."  

א. כלשונו של הרבי [[הריי"צ]]: "פסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אף על פי כן יכולים לתקן"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ד באייר| היום יום י"ד באייר]].}}.

{{ציטוט צף|אמרו חסידים: שלשה דברים קרויים "שני": נפש השנית, חדר שני ופסח שני.{{ש}}

'''א.''' [[נפש אלוקית|נפש השנית]] – הנפש האלוקית, עליה אמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שהיא דבר הוי'.{{ש}}

'''ב.''' [[חדר שני]]. בבתי הכנסת החסידיים נהגו לבנות חדר שני הנקרא "די חב"ד'ניצע". בשביל מי הקימו חדר זה? בשביל רבנים – הרי זה לא מתאים, בשביל שוחטים - הרי אין להם זמן, אלא רק בשביל בעלי בתים חסידיים, הם ידעו שצריך "לקפוץ" ל"חב"ד'ניצע".{{ש}}

'''ג.''' פסח שני. ענינו שלעולם לא מאוחר מדי, תמיד יכולים לתקן, אפילו מי שהיה טמא ובדרך רחוקה, ואפילו "לכם", כלומר שהיה זה ברצונו הטוב, מכל מקום יכולים לתקן.{{ש}}

עניינם של חגי הפסח הוא גילוי אלוקי נעלה באופן של דילוג. כלומר, התגלות אלוקית בעולם ללא התחשבות בסדר וטבע העולם (כמו גם למצבם של בני ישראל ועבודתם). וכמו שאכן בפסח מצרים היתה התגלות על טבעית בניסים ונפלאות שהראה ה' במצרים. אלא, שבפסח ראשון התגלות זו היא בדרגה 'ראשונה' ועל ידיה מתגלה בעולם. אמנם בפסח שני מתגלה הדילוג בדרגה השנייה והיא נעלית יותר.

* '''אי אמירת תחנון''' - כתב ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/10.htm סיום סדר [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך"].}} שביום זה י"ד ב[[אייר]] אין אומרים תחנון. מנהג זה לא הוזכר בשולחן ערוך אמנם הובא על ידי רבים מגדולי האחרונים{{הערה|1= ראה דברי נחמיה סימן קלא סעיף ט.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=325 וראה נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג עמוד שכה].}}. הרבי מדייק שבדבריו מחדש ה[[אדמו"ר הזקן]] שגם ב[[שחרית]] אין לומר תחנון על אף שמצוות אכילת הקרבן היא בלילה וההקרבה עצמה היתה לאחרי התמיד של בין הערביים (מנחה){{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\44\2\B1056.tif&ilIF=G&ilSC=30 בשיחה] עם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] (התוועדויות תשמ"ד עמוד 1056 בשולי הגליון).}}. עם זאת במנחה של [[י"ג אייר]] וב[[ט"ו אייר]] אומרים תחנון, אמנם בליל ט"ו הסתפק הרבי אם אומרים ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] תחנון{{הערה|[[התוועדות]] פסח שני ושבת פרשת בהר בחוקתי תשמ"ג (התוועדויות פסח שני תשמ"ג חלק ג עמוד 1414 ו-1475).}}.

#זה כולל ובמיוחד מורים ומדריכים, [[משפיע|משפיעים]], רבנים, וכו', בנוגע תלמידים שכבר גדלו ונעשו בעצמם מחנכים ומדריכים - יוכל למצוא דרכים להוסיף ולהשלים בהשפעתו שהיתה צריך להיות בשנים שלפני זה.

*[[אשר ששונקין]], '''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=80114 נפש השנית, חדר שני ופסח ● יין ישן וטוב]''' {{שטורעם}}