תורת הקבלה: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}. | זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}. | ||
זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[אדמוה"ז]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], [[אדמוה"ז]] אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה|[ | זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[אדמוה"ז]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], [[אדמוה"ז]] אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה|[https://www.toratchabad.com/אוצר-בתיק-החקירה תיק החקירה אות י"ז].}}. | ||
הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}} | |||
== הקבלה והחסידות == | == הקבלה והחסידות == | ||
| שורה 52: | שורה 54: | ||
לעומת זאת במאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]] תורת הקבלה לא מובאת כלל{{הערה|מפי אדמו"ר הרש"ב, [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון#רשימת ענינים וסיפורים|רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש]] ע' ט"ז.}}. | לעומת זאת במאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]] תורת הקבלה לא מובאת כלל{{הערה|מפי אדמו"ר הרש"ב, [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון#רשימת ענינים וסיפורים|רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש]] ע' ט"ז.}}. | ||
כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}. | |||
בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}. | |||
אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}. | אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}. | ||
מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב | מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא|זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב זלמן מקורניץ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}. | ||
ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119].}}. | ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119].}}. | ||
אחת מהוספות תורת החסידות על תורת הקבלה היא המושג [[אחדות ה']] שמוסבר ומבואר בתורת החסידות אך לא מופיע בתורת הקבלה{{הערה|כך התבטא ר' [[שלמה פריידס]], הרש"ג חזר זאת בשמו בנוכחות אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.}}. | |||
===לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות=== | ===לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות=== | ||
| שורה 65: | שורה 73: | ||
===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו=== | ===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו=== | ||
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל | [[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יחזקאל אשלג]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] על לימוד הקבלה ([[ל' בשבט]] [[תש"נ]])]] | ||
גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות. | גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות. | ||
| שורה 79: | שורה 87: | ||
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 | *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/ | *האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מדוע-הרבי-לא-יוצא-בקול-קורא-ללימוד-תורת/ הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג]''' {{וידפו}} | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד | ||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל | *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל | ||
*'''[https://sinun770.org/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94-i-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת הקבלה]] | [[קטגוריה:תורת הקבלה]] | ||
גרסה מ־16:46, 21 במאי 2024
הקַבָּלָה היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם תורת הסוד, תורת הנסתר או פנימיות התורה. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין הקב"ה לעולם, בסדר השתלשלות העולמות הרוחניים, הספירות והמלאכים, וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל המצוות. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על תנועת ותורת החסידות, ספרות המוסר ועוד.
לאורך הדורות תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים, ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. ישנן הסתייגויות רבות, הן בהלכה והן בתורת הקבלה עצמה, על לימוד תורה זו לאלו שבדרגתם הרוחנית אינם ראויים לכך. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת האר"י, שכתב[1]: "דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה".
תורת החסידות שהתגלתה על ידי הבעל שם טוב כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה, וקטעים רבים במאמרי החסידות מבארים ענינים קבליים. עם זאת, נשיאי החסידות לא עודדו לימוד שיטתי של הקבלה לרבים, אלא הסבירו שבלימוד החסידות יוצאים גם ידי חובת לימוד הקבלה, ואדרבה, לימוד זה הוא המבטיח שלא יטעה הלומד בהבנת מושגי הקבלה.
תולדות תורת הקבלה
במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא ספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין הנביאים ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים ישעיה[2] ויחזקאל[3], ונקראות בשם מעשה מרכבה. חז"ל הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין התנאים והאמוראים לא כולם עסקו בהם[4].
בתקופת התנאים
היו כמה תנאים שנודעו בעיסוק בתורת הסוד. ביניהם רבי נחוניא בן הקנה, שלו מיוחסים מספר חיבורים בתורת הסוד: ספר הקנה, ספר הבהיר, ספר הפליאה וספר התמונה; וכן רבי ישמעאל ורבי עקיבא, שלהם מיוחסים פרקי היכלות ועוד. המרכזי מבין התנאים שעסקו בתורת הסוד הוא רבי שמעון בר יוחאי, שיחד עם בנו רבי אלעזר ושאר התנאים מחבורתו חיבר את ספר הזוהר. ספר זה היה גנוז במשך למעלה מאלף שנה (אם כי ייתכן שחלק מהגאונים והראשונים הכירו אותו), והתגלה במאה הראשונה לאלף השישי על ידי המקובל רבי משה די ליאון. מאז פירסומו הפך הספר לספר יסוד של תורת הקבלה, ורבים מכתבי הקבלה מבוססים עליו.
בתקופת הראשונים
בסוף תקופת הגאונים ידוע על רבי אהרון בן שמואל הנשיא, מחכמי בבל שהיגר לאיטליה, והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי משה בן קלונימוס קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה לאשכנז - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי שמואל החסיד ובנו יהודה החסיד, וכן רבי אלעזר מגרמייזא בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"[5])[6].
חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה בפרובנס. ביניהם מפורסם רבי אברהם בן דוד מפושקירה (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי יצחק סגי נהור. דרך רבי יצחק, שעבר לספרד, עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה הרמב"ן[7], וכן רבינו בחיי בן אשר, רבי פרץ הכהן מחבר "מערכת האלקות", הרשב"א ועוד.
אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו במורה נבוכים, שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו הבעל שם טוב, שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו רש"י), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז[8].
מקובלי צפת
תורת הקבלה זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי צפת בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ והרדב"ז. באותה תקופה חי ופעל רבי משה קורדובירו, הרמ"ק, שלימד תלמידים רבים את תורת הקבלה. בספרו הגדול פרדס רמונים סידר את שיטות המקובלים קודם זמנו, סיכם והכריע ביניהם, ופרש את שיטתו בקבלה.
ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה הייתה לרבי יצחק לוריא, האר"י, שעלה ממצרים לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי חיים ויטאל, שהוא הכותב העיקרי של כתבי האריז"ל. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"[9]. בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"[10]; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו[11], ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו[12].
לימוד הקבלה
שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד תורת הנגלה, שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם מבין את מהותם של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא יודע רק על מציאותם של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד מקרא, שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה[13].
אך להלכה נפסק[14] שלימוד הקבלה נחשב כחלק מלימוד הגמרא, כלומר, לימוד הכולל הבנה והשגה מושלמת. הסיבה לכך היא שישנם שני אופנים בלימוד הקבלה: כאשר לומד רק את נקודות הענינים בתמציתיות, או כאשר לומד את הענינים בהרחבה ובביאור. הלימוד באופן הראשון דומה ללימוד המקרא, והשני ללימוד הגמרא[15].
הגבלות על לימוד הקבלה
בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה[4], והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם[16] - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה בנגלה, ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר[17].
זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות בגילוי אליהו וכדומה[7].
זהירות נוספת היא שלא לעסוק בקבלה מעשית, אדמוה"ז התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת מלאכים בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת לעבודת ה', אדמוה"ז אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע מלאכים[18].
הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית[19]
הקבלה והחסידות
תורת החסידות, שהתגלתה על ידי הבעל שם טוב, כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י נוסח האריז"ל.
במאמריו של הבעש"ט מובא רבות מקבלה ובפרט מכתבי האריז"ל.
מאמריו של אדמו"ר הזקן בנויים ברובם על דרך הפשט, ומעט מתורת הקבלה (מתוך תורת הקבלה המצוייה בספרים), המעט המופיע במאמריו הם דברים המובנים למי שלמד קצת בספרי הקבלה, ומטרת הבאתם במאמרים היא כדי להוסיף אהבה ויראה ללומד[20].
לעומת זאת במאמריו של אדמו"ר האמצעי תורת הקבלה לא מובאת כלל[21].
כששיבח אדמו"ר המהר"ש את מאמריו של ר' אייזיק מהומיל התבטא שלכל משל ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה[22].
בשנת תש"ז סיפר הרב צבי הירש פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים עתיק ואריך, ועל חסידות, בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן שהרבי הריי"צ התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן[23].
אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, אדמו"ר הרש"ב ביטא זאת בפתגמו: "העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות"[24]. הרבי הסביר זאת, שענינה של החסידות היא ידיעת אלוקות והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם עצמותו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי בסדר ההשתלשלות - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים[25]. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך[26].
מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי אדמו"ר הזקן, כאשר הרב זלמן מקורניץ ביקש ממנו לומר חסידות על ספר עץ חיים: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"[27]. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", בעצמות"[28].
ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים גשמיים ובעבודה בעולם הזה הגשמי[29].
אחת מהוספות תורת החסידות על תורת הקבלה היא המושג אחדות ה' שמוסבר ומבואר בתורת החסידות אך לא מופיע בתורת הקבלה[30].
לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות
בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה[31]. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על לימוד תורת החסידות. ברבים ממכתביו מבסס הרבי את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו[32].
בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של עקבתא דמשיחא, ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר בעבודת ה'. ב) בגלל ההתקרבות לביאת המשיח שאז יעסוק העולם כולו בידיעת ה', וישנו צורך בהכנה לכך[33].
ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו
גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.
הצמח צדק מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"[34]. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה[35].
כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מאחיה השילוני, ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות[36]. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב יהודה לייב אשלג, ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"[37].
כאשר עבר הרב יחזקאל אשלג לפני הרבי בחלוקת הדולרים, וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור הבאת הגאולה - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן[38] שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב מנחם זאב גרינגלאס, שהיה משפיע ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ולהבחל"ח הרב יצחק גינזבורג ראש ישיבת עוד יוסף חי.
לקריאה נוספת
- מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
קישורים חיצוניים
- האם יוצאים ידי חובה בלימוד תורת החסידות במקום קבלה? הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג
- הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י באתר בית חב"ד
- בין קבלה לחסידות, באתר חב"ד בישראל
- פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה? בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון
הערות שוליים
- ↑ ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפסה גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים לאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע). ועוד.
- ↑ פרק ו'.
- ↑ פרק א'.
- ↑ 4.0 4.1 ראה חגיגה יג, א ואילך.
- ↑ כדי להבדיל בינם ובין תנועת החסידות.
- ↑ על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס במצרף לחכמה.
- ↑ 7.0 7.1 הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.
- ↑ שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.
- ↑ שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.
- ↑ לקוטי תורה ויקרא ה, א ואילך.
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"א.
- ↑ [אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. ובאריכות - בלקוטי שיחות חלק ל', שיחת י"ט כסלו (ע' 170 ואילך). ושם גם מקשר את שני האופנים הנ"ל לשני ההסברים (דלהלן) על גילוי החסידות בדורות האחרונים.
- ↑ הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.
- ↑ כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראה באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.
- ↑ תיק החקירה אות י"ז.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד.
- ↑ תיק החקירה אות ט"ז
- ↑ מפי אדמו"ר הרש"ב, רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש ע' ט"ז.
- ↑ שיחת שבת פרשת אמור בסעודת היום ת"ש ספר השיחות ה'ש"ת.
- ↑ ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח.
- ↑ ספר השיחות תורת שלום ע' 172.
- ↑ ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.
- ↑ קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53. לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388.
- ↑ פתגם זה חזר הרב שמואל גרונם אסתרמן לפני אדמו"ר הרש"ב, בשם הרב אברהם מז'עמבין ששמע מסבו הרב זלמן מקורניץ (שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום).
- ↑ אדמו"ר המהר"ש, סה"מ תרל"ח ע' תנב. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן בשיחת ז' תמוז תרס"ג.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119.
- ↑ כך התבטא ר' שלמה פריידס, הרש"ג חזר זאת בשמו בנוכחות אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.
- ↑ ראה שיחת ש"פ וישב תשי"ד. אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל. חלק י"ג, אגרת ד'שעא. ועוד.
- ↑ ראה למשל אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי. חלק ז', אגרת ב'קנ. חלק ט"ו, אגרת ה'תרב. ועוד רבים.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.
- ↑ דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב.
- ↑ אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט. חלק י"א, אגרת ג'תרסג. חלק כ"ב, אגרת ח'רעה. וראה גם חלק י"ג, אגרת ד'תרס.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד. וראה גם חלק י"א, אגרת ג'תקנט, שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי ישראל סרוג וכדומה (ראה בערכו).
- ↑ אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג.
- ↑ אגרת הקודש סוף פרק כ"ה.