חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 5,483 בתים ,  20 מאי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לאיחוד|קהילת חב"ד בחברון|חברון}}
[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חברון]]
[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חברון]]
{{ארבעת ערי הקודש}}'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת [[מערת המכפלה]]. העיר ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]], בגובה של כ-927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור הר חברון המהווה חלק מהרי יהודה. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת [[צה"ל]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם ההתיישבות היהודית [[קריית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.
{{ארבעת ערי הקודש}}'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת [[מערת המכפלה]]. העיר ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]], בגובה של כ-927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור הר חברון המהווה חלק מהרי יהודה. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת [[צה"ל]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם ההתיישבות היהודית [[קריית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.
שורה 7: שורה 6:


==מערת המכפלה==
==מערת המכפלה==
[[קובץ: מערת המכפלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת המכפלה]] בחברון]]
[[קובץ:מערת המכפלה מעוצב.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת המכפלה]] בחברון]]{{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}}
במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות".
במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות".


שורה 74: שורה 72:
==בית הקברות בעיר==
==בית הקברות בעיר==
[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]
[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין העתיק בחברון]]}}
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב' בסוף שנת תשנ"ה, עליו חתמו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]], הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] של חב"ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב"ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד.
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב' בסוף שנת תשנ"ה, עליו חתמו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]], הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] של חב"ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב"ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד.


שורה 87: שורה 86:


==בית חב"ד בעיר==
==בית חב"ד בעיר==
[[קובץ: יוסי נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לחברון הרב יוסי נחשון ב[[מבצע פורים]] עם [[חיילי צה"ל]]]]
[[קובץ: יוסי נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לחברון הרב [[יוסי נחשון]] ב[[מבצע פורים]] עם [[חיילי צה"ל]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}}
בחברון פועלים [[שליחות#אצל הרבי|שלוחי הרבי מלך המשיח]] בראשות הרב [[ויקטור עטיה]], הרב דני כהן, הרב יוסי נחשון והרב רפאל ברוד.
ב[[חברון]] פועלים [[שליחות#אצל הרבי|שלוחי הרבי מלך המשיח]] בראשות הרב [[ויקטור עטיה]], הרב [[דני כהן]], הרב [[יוסי נחשון]] והרב [[רפאל ברוד]].


[[בית חב"ד]] פועל בעיקר עם [[חיילי צה"ל]] המשרתים באזור. כמו כן הקים ומפעיל הבית חב"ד את ארגון "הכנסת אורחים" ואת מקווה הטהרה ליד מערת המכפלה.
[[בית חב"ד]] פועל בעיקר עם [[חיילי צה"ל]] המשרתים באזור. כמו כן הקים ומפעיל הבית חב"ד את ארגון "[[הכנסת אורחים]]" ואת [[מקווה]] הטהרה ליד [[מערת המכפלה]].


בעיר פועל "[[כולל]]" מיוחד ל[[חסידות]] שהוקם בשנים האחרונות. הכולל ממוקם בבית הכנסת "[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]" שנקנה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]]. בית כנסת "מנוחה רחל" נקרא ע"ש הרבנית, על פי הוראת [[הרבי]] לרב [[יצחק גינזבורג]].
בעיר פועל "[[כולל]]" מיוחד ל[[חסידות]] שהוקם בשנים האחרונות. הכולל ממוקם ב[[בית הכנסת]] "[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]" שנקנה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]]. בית כנסת "מנוחה רחל" נקרא ע"ש הרבנית, על פי הוראת [[הרבי]] לרב [[יצחק גינזבורג]].


ביום [[ב' ניסן]] [[תשע"א]] פתח הרב ויקטור עטיה בלב קריית ארבע בניין בית חב"ד מפואר בן 3 קומות הכולל בית כנסת וחדרי לימוד לעילוי נשמת בתו חיה מושקא, שביום זה חל יום הבת מצווה שלה.
ביום [[ב' ניסן]] [[תשע"א]] פתח הרב [[ויקטור עטיה]] בלב קריית ארבע בניין בית חב"ד מפואר בן 3 קומות הכולל בית כנסת וחדרי לימוד לעילוי נשמת בתו חיה מושקא, שביום זה חל יום הבת מצווה שלה.


שנה לאחר מכן הוא הביא את הרב רפאל נחמן ברוד לתפעל את הבניין ואת בית כנסת חב"ד הגדול ולבנות את קהילת בית חב"ד קרית ארבע חברון.
שנה לאחר מכן הוא הביא את הרב רפאל נחמן ברוד לתפעל את הבניין ואת בית כנסת חב"ד הגדול ולבנות את קהילת בית חב"ד קרית ארבע חברון.
שורה 112: שורה 111:
*הרב [[אברהם חיים נאה]].
*הרב [[אברהם חיים נאה]].
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון]].
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון]].
*[[הפיגוע בבית הדסה]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 120: שורה 120:
*מסע הרבי לארץ הקודש, [[דוד זאב רוטנברג]], [[תשנ"ז]].
*מסע הרבי לארץ הקודש, [[דוד זאב רוטנברג]], [[תשנ"ז]].
*[[שבועון בית משיח]], גליון 148 עמודים 31-35, וגליון 151 עמודים 24-29.
*[[שבועון בית משיח]], גליון 148 עמודים 31-35, וגליון 151 עמודים 24-29.
*[[עבד מלך]] - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]]
*[[עבד מלך]] - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].
*[[נודע בשיעורים]] ביוגרפיה של הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]], [[חזק הוצאה לאור]], [[תשע"א]].
*[[נודע בשיעורים]] ביוגרפיה של הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]], [[חזק הוצאה לאור]], [[תשע"א]].
* יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
* יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב.
*גיליון 'כי קרוב' מס' 82 בכתבה המרכזית.
*'''האירו פני המזרח עד שבחברון''', הרב [[לוי יצחק הולצמן]], גיליון 'כי קרוב' מס' 82 ע' 4-9.
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חיים חב"דיים בחברון|634|40 - 50|כ"ה שבט תשס"ח}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 135: שורה 136:
[[קטגוריה:חברון]]
[[קטגוריה:חברון]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
{{להשלים}}
[[קטגוריה:בתי עלמין]]
'''לוי אליעזר קלונסקי (קלאנסקי) במקור: '''קליא נסקי''' (נולד בשצדרין פלך מינסק בשנת [[ה'תרכ"ג]], [[1863]] – נפטר בראש חודש [[א' באדר]] [[ה'תרע"ז]], [[פברואר]] [[1917]] בחברון) מנהל הבנק העברי בחברון, סוחר בעל בית חרושת שם, ומאישי הציבור הבולטים בו. מראשי [[קהילת חב"ד בחברון]], מנהל "ועד הסיוע של חברון" בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
==ביוגרפיה==
לוי אליעזר קלונסקי נולד לאביו ר' צבי ולאמו רוחמה גיטל בשנת תרכ"ג 1863 בשצדרין שבפלך [[מינסק]], אז היא עוד הייתה חלק מ[[האימפריה הרוסית]]. אביו נפטר בהיותו ילד, וקולונסקי גדל ונתחנך בבית הסבא הרב שלמה זלמן קליא נסקי (בימי האדמו"ר בעל "צמח צדק" נתאספו חסידי חב"ד האמידים, ובתוכם ר' שלמה זלמן, קנו שטח גדול של קרקעות מידי שר המחוז באותו פלך, ועליה בנו אנשי חב"ד את העיר שצדרין, על שם רבנו בעל [[הצמח צדק]]).
==עלייתו לארץ ישראל==
בשנת תר"ל (1870) עלה ר' שלמה זלמן מחרסון לארץ, בהסכמת האדמו"ר [[מהר"ש]] "בנו של הצמח צדק", יחד עם משפחתו, בתוכם, נכדו ר' לוי אליעזר קלונסקי והתישבו בירושלים, אליעזר קלונסקי אז היה נער [[יתום]] וחסר כל{{הערה|שם=ותיקין|'''ותיקין - מחקרים בתולדות היישוב''' הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)}}.
 
===מסחר===
לאחר נישואיו עם בת זוגו חווה, עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם [[אלתר ריבלין]] את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, וצמוקים ושעורה לתעשיית בירה.
 
בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. והתקשרו עם בנקים שונים מחוץ לארץ ישראל. לאחר מכן נפרדה החבילה וקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק של קלונסקי בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".
 
===פעילותו הציבורית בחברון וחוצה לה===
בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית החולים "חסד לאברהם" בחברון{{הערה|[[החרות]] ירושלים, יום שני, פברואר 20, 1911; עמוד 3}}, ובייסוד [[ישיבה|ישיבת]] "מגן אבות" ב[[חברון]]{{הערה|ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) '''ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית'''. הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).}}.
בשנת [[1895]] תרם קלונסקי משמעותית לביסוס המושבה [[מוצא]] שהוקמה שנה קודם לכן{{הערה|[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]], יום שישי, נובמבר 22, 1895; עמוד 8}}.
קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בעדה החבדי"ת{{הערה|שם=ותיקין}}.
 
 
==אהדה מטעם רבני חברון==
הוא חתם במכתב כללי לסיוע ליהודי חברון מטעם היישוב בחברון ל"ועד הכללי" בירושלים, לצד רבני חברון; ה[[חכם באשי]] [[סלימאן מנחם מני]], הרב [[חנוך חסון (רב)|חנוך חסון]], הרב [[מאיר שמואל קסטל]] ורבי [[יעקב יוסף סלונים]].
ביתו שימש להכנסת אורחים לחיילי הצבא היהודים שהתגייסו במלחמת העולם הראשונה וקנה לו בכך את שמו הטוב כאיש חסד וצדקה.
 
==חיים אישיים==
נשא לאשה את חוה (בת חנה יהודית ומרדכי שו"ב) מחברון.
צאצאיו;
*רבקה גיטל (אשת הרב זלמן לוין).
*שינה רחל (אשת ר' יוסף אורנשטיין) שוחט ומוהל בחדרה.
*אסתר (אשת ר' נחמן טרוביץ מצפת).
*מרים (אשת ר' אלימלך רדזינר).
*שלמה זלמן קלונסקי.
 
==לאחר פטירתו==
קלונסקי נטמן ב[[בית העלמין העתיק בחברון]]. על מצבתו כתוב:{{ש}}{{ציטוטון|בחלקה זו נקבר סבנו {{ש}}'''ר' לוי אליעזר קלונסקי ז"ל'''{{ש}} היה מראשי קהילת חב"ד בעיר{{ש}} הוא ורעייתו מרת חוה ע"ה{{ש}} קיימו בביתם:{{ש}}"יהי ביתך פתוח לרווחה{{ש}}ויהיו עניים בני ביתך"{{ש}}נלב"ע א' אדר תרע"ז}}.
 
במלאות 100 שנה לפטירתו של הגביר רבי אליעזר קלונסקי בתאריך [[24 בפברואר]] [[2017]] תשע"ז, נערך בחברון כנס של צאצאיו.
 
==לקריאה נוספת==
*אלישיב אורן '''[https://books.google.co.il/books/about/איש_חברון.html?id=QHswNQEACAAJ&redir_esc=y איש חברון - קורות חייו ופועלו של ר' אליעזר קלונסקי]''' (93 עמודים).{{ULI|003734551}}
==הערות שוליים==
2,790

עריכות