שינויים
אין תקציר עריכה
|שם=חיים סולובייצ'יק
|כינוי=ר' חיים מבריסק
|תמונה=[[קובץ:Chaim Soloveitchik.JPG|250px]]
|תיאור= ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[שושן פורים]] [[תרי"ג]]
[[רב|הרב]] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק''' או '''ר' חיים בריסקער''', [[ט"ז באדר]] [[תרי"ג]] - [[כ"א במנחם אב]] [[תרע"ח]]) מגדולי הדמויות הרבניות בדור הקודם, ממשפחת [[שושלת בריסק|רבני משפחת בריסק]], ואבי השיטה הלימודית הידועה - שיטת בריסק.
==תולדות חיים==
רבי חיים נולד בשנת [[תרי"ג]] לאביו רבי [[יוסף דב דוב סולובייצ'יק|יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי"]], שהיה מגדולי הדור. בצעירותו למד בחברותא עם הגאון ר' [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] (שבא ללמוד אצל אביו ה"בית הלוי"). הוא למד בישיבת וולוז'ין, ובהגיעו לפרקו לקח אותו הנצי"ב מוולוז'ין ששימש כראש הישיבה, כחתן לנכדתו (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וולוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וולוז'ין). לאחר נישואיו הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת [[תרל"ג]]. בגיל 27 התמנה לר"מ בישיבה, וכמשנה לראש הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר ורשה.
בשנת [[תרנ"ב]] עם סגירת הישיבה נעשה ל[[רב]] העיר בריסק, אם כי התנה את הרבנות בהבאת רבי שמחה זליג ריגר כמורה הוראה לצידו כדי שלא יתעסק בפסיקת הלכה יומיומית.
== פועלו וקירבתו לחסידות ==
רבי חיים היה ידוע במיוחד בחכמתו{{הערה|[[רשימות הרבי]] חוברת ח', "הוא היה אדם חכם מאוד".}} ובצדקתו. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ובהתאם לכך הוא גם רצה להשתדך עם יהודים שנמנו על תנועת החסידות. כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד{{הערה|יש אומרים ששידוך זה נעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו}}.
רבי חיים היה ממנהיגי היהדות האורתודוקסית באותה תקופה, אותה הנהיג יחד עם שאר גדולי ישראל: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, רבי דוד פרידמן מקרלין, האדמו"ר [[מגור]] - רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]] (לאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים) ועוד.
==הוראתו לחיילי הצבא היהודים בזמן מלחמת העולם הראשונה==
היה אומר לחיילים היהודים שהתגייסו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לצבא הרוסי או לצבא הגרמני (כל קבוצה לאיזה צבא שהתגייסו) שיקחו איתם לצבא את הספר [[בן איש חי]] להרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] מפני שכלול בו הכל גם אגדה וגם הלכות גם הנהגות טובות וחיזוק והארה לנשמה וגם חסידות, כי מזכיר הרבה את [[שולחן ערוך הרב]].
== ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
היה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה ב[[עיון]] ובהעמקה כנהוג בחב"ד, הוא רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה, והציע לו את ההצעה, אך ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.
במכתבים שיתפרסמו לאחרונה מספריית לנין ברוסיא מיוחדים משנת תרס"ח צילום מכתב יד קודש של אדמו"ר מהוריי"צ אנחנו יכולים ניתן ללמוד על גודל הערכה והידידות ששרו בין כ"ק הרבי מהורש"ב ובין ר' חיים מבריסק:
אדמו"ר הרש"ב כותב אל ר' חיים וזלה"ק{{הערה|שלח העתק ממכתבים אלו לבנו אדמו"ר הריי"צ, בצירוף אגרת אליו - מיום כ"ז מנחם אב תרס"ח (נדפסה באג"ק ח"ד ע' שטז) -}}:
"כבוד הגאון הגדול המפורסם בקצוי תבל תפארת ישראל מעוז ומשגב יראת ד' אוצרו כש"ת [כבוד שם תפארתו] מוהר"ר חיים הלוי שליט"א אבד"ק בריסק דליטא נרו יאיר ויזרח לעד אחד"ש הדר"ג [= אחרי דרישת שלום הדרת גאונו].."
והרב סולבייטשיק סולבייצ'יק כותב על הרבי מהורש"ב את התוארים דלהלן:
ברכה מרובה לכבוד הרב המאוה"ג סוע"ה [= המאור הגדול סיני ועוקר הרים] מפורסם בתורתו ויראתו וצדקתו ומעשיו מכריזין, לזכות הרבים כוננו וכו' מוהר"ר שלום דובער שליט"א, וכ"ט לכ"ג [= וכל טוב לכבוד גאונו] הרמה שליט"א.
השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל{{הערה|1=
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]}}.
הרב [[יעקב לנדא]] סיפר שכאשר הרבי הרש"ב היה מזכיר שמות של רבנים, הוא היה מזכירם ללא תואר לפני, מלבד ר' חיים סולובייצ'יק שאותו היה באופן קבוע מזכירו עם התואר "ר'"{{הערה|גאון וחסיד{{הבהרה|עמ'?}}.}}.
===האסיפה בשנת תע"ר===
בימים שבהם התנהלו אותם אסיפות, שהו הגאונים גדולי הדור במלון מיוחד לשם כך, רבי חיים שהה ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן [[קדושה]] באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערה|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפרכי במהלך האסיפה התעורר דיון אודות לשון [[אדמו"ר הזקן]] באגרת הקודש בין החסידים, כי הוא היה משמש את הגדולים שהשתתפו באסיפה. באחת מהפעמים נכנס לחדרו של רבי חיים כדי להגיש לפניו צלוחית ר' [[מיםמענדל חן]] חמים. במקום שהה רבי ור' [[יעקב ליפשיץאברהם הורנשטיין]] שדיבר אודות חסידים ומתנגדים. באמצע דיבוריו של הרב ליפשיץ נפלט מפיו של אדמו"ועוד, ורק ר הריי"צ: מתנגד הוא בעצם, דבר מזוהם.. רבי ' חיים שמע ושתקזכר את הלשון המדויקת{{הערה|1=[httphttps://wwwdrive.hebrewbooksgoogle.orgcom/file/d/pdfpager.aspx?req=15870&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=66&hilite=66dc6e091-66b4-4442-b5a9-094ed730d5d9 ספר השיחותUaY_vSxR0bvczdIz1DvPQHTmGNU9l60/view שיחת מליל י"א טבת תש"ז] [[תרפ", שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 114, סעיף ד]] {{הב}'.}}}.
באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר [[הסתלקות]]ו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני [[קנאה|מקנא ]] ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.
===המסע לאסיפה ובחזור===
אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[פטרבורג]], והתעכבו בה עד סוף [[חודש סיוון]], בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמו"ר הרש"ב, שהתגורר בעיר באותה תקופה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר מאמר על המדרש רבה {{ציטוטון|ברכי נפשי את ה', מה [[הקב"ה]] ממלא את כל ה[[עולם]] אף [[נשמה]] ממלאת את כל הגוף}}, והסביר אותה על פי שיטת ה[[הרסרס"ג]], שכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, ועל פי המובא במדרש רבה: {{ציטוטון|[[רבי ירמיה]] וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת [[נפש]] לפי שהיא תמימה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מכתב א' תל"ט, תורת חיים עובדות ואמרות לבית בריסק.}}.
מסופר, כי כאשר נסעו הגר"ח ו[[אדמו"ר הרש"ב]] יחד בדרכם לאסיפה, ועברו דרכם בעיירות שונות, באו החסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הרש"ב, ואילו את הגר"ח לא באו לקבל. אמר הגר"ח: עכשיו אני מבין את החילוק בין [[חסידים]] למתנגדים. החסידים מכבדים את רבם בחייו, אך כאשר רבם נפטר הם קוברים אותו מיד ללא שהיות והספדים. לעומת זאת, ה[[מתנגדים]] מכבדים את רבם דווקא לאחר [[מיתה|פטירתו]], ואז הם מכבירים בהספדים ארוכים, אך בעודו חי אינם מעוניינים לכבדו{{הערה|תורת חייפ לפרשת ויקרא עמ' קי"ב.}}.
==סמיכת רבנים להוראה==
רבי חיים, כגדול הדור, היה סומך רבנים אחרים [[סמיכה להוראה|להוראה]]. כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. ( אבל הקשה עליו כי הוא חסיד שם בשיחה ) דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה.
כאשר בא אליו רבי לוי יצחק, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותו זמן שאלה בנוגע לשבת של סוכות במקום מסוים ששכחו לערב בו [[ערובי חצרות]], וממילא לא יכלו תושבי המקום לטלטל את המאכלים ולהוציאם מן הבית אל הסוכה שבחצר ולקיים מצוות עונג שבת. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ומותר במקרה זה לטלטל ולהביא מאכלים מן הבית לסוכה בשבת.
רבי חיים מבריסק נפטר בשנת [[תרע"ח]], ונקבר ליד סב אשתו, הנצי"ב מוולוז'ין.
== ספריו ==
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". הספר נודע בחשיבותו המיוחדת, ואף הרבי מזכירו ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=284bb8b3-971b-462e-92b2-9da33225bbd9&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%97&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק ל"ד].}} מספר פעמים ודן בו, בייחוד בחידושו בהלכות תפילה{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ח' עמ' של"ב, ו[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ב שיחה הא' לפ' אמור.}}.
*כתבי הגר"ח והגרי"ז (מהעתקות הרב אפרים מרזכי גינזבורג)
*מגנזי הגר"ח (יוהנסבורג תשמ"ט)
*כתבי רבנו חיים הלוי (כת"י).
== תלמידיו ==
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]