חיים סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(94 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
|שם=חיים סולובייצ'יק
|שם=חיים סולובייצ'יק
|כינוי=ר' חיים מבריסק
|כינוי=ר' חיים מבריסק
|תמונה=[[קובץ:Chaim Soloveitchik.JPG|250px]]
|תמונה=Chaim Soloveitchik.JPG
|תיאור= ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר ספרים
|תיאור= ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[שושן פורים]] [[תרי"ג]]
|תאריך לידה=[[שושן פורים]] [[תרי"ג]]
|מקום לידה=  
|מקום לידה=  
|תאריך פטירה=[[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]
|תאריך פטירה=[[כ"א במנחם אב]] [[תרע"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פטירה=  
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים=
|תפקידים נוספים=
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
}}
[[רב|הרב]] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק''' או '''ר' חיים בריסקער'''), ([[שושן פורים]] [[תרי"ג]] - [[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]). נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא - בשנת [[תרי"ג]]. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וולוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וולוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.
[[רב|הרב]] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק''' או '''ר' חיים בריסקער''', [[ט"ז באדר]] [[תרי"ג]] - [[כ"א במנחם אב]] [[תרע"ח]]) מגדולי הדמויות הרבניות בדור הקודם, ממשפחת [[שושלת בריסק|רבני משפחת בריסק]], ואבי השיטה הלימודית הידועה - שיטת בריסק.
==תולדות חיים==
רבי חיים נולד בשנת [[תרי"ג]] לאביו רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק|יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי"]], שהיה מגדולי הדור. בצעירותו למד בחברותא עם הגאון [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] (שבא ללמוד אצל אביו ה"בית הלוי"). הוא למד בישיבת וולוז'ין, ובהגיעו לפרקו לקח אותו הנצי"ב מוולוז'ין ששימש כראש הישיבה, כחתן לנכדתו (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וולוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וולוז'ין). לאחר נישואיו הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת [[תרל"ג]]. בגיל 27 התמנה לר"מ בישיבה, וכמשנה לראש הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר ורשה.


רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת [[תרל"ג]]. בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. בשנת [[תרנ"ב]] עם סגירת הישיבה נעשה ל[[רב]] העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.
בשנת [[תרנ"ב]] עם סגירת הישיבה נעשה ל[[רב]] העיר בריסק, אם כי התנה את הרבנות בהבאת רבי שמחה זליג ריגר כמורה הוראה לצידו כדי שלא יתעסק בפסיקת הלכה יומיומית.


== קירבתו לחסידות ==
== פועלו וקירבתו לחסידות ==
רבי חיים היה [[גאון]] גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה, בחכמתו, היה גם ידוע בחכמתו{{הערת שוליים|ראה [[רשימות הרבי]] חוברת ח', "הוא היה אדם חכם מאוד".}} ובצדקתו. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ואף השתדך אך ורק עם [[חסידים]], כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו.  
רבי חיים היה ידוע במיוחד בחכמתו{{הערה|[[רשימות הרבי]] חוברת ח', }} ובצדקתו. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ובהתאם לכך הוא גם רצה להשתדך עם יהודים שנמנו על תנועת החסידות. כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד{{הערה|יש אומרים ששידוך זה נעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו}}.  


כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו. בצעירותו למד עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (הגאון מרוגטשוב) שהיה חסיד חב"ד, והיה ידיד של [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר [[מגור]] - רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]], ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים.
רבי חיים היה ממנהיגי היהדות האורתודוקסית באותה תקופה, אותה הנהיג יחד עם שאר גדולי ישראל: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, רבי דוד פרידמן מקרלין, האדמו"ר [[מגור]] - רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]] (לאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים) ועוד.
==הוראתו לחיילי הצבא היהודים בזמן מלחמת העולם הראשונה==
היה אומר לחיילים היהודים שהתגייסו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לצבא הרוסי או לצבא הגרמני (כל קבוצה לאיזה צבא שהתגייסו) שיקחו איתם לצבא את הספר [[בן איש חי]] להרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] מפני שכלול בו הכל גם אגדה וגם הלכות גם הנהגות טובות וחיזוק והארה לנשמה וגם חסידות, כי מזכיר הרבה את [[שולחן ערוך הרב]].


הוא התנצל לפני רבה של מינסק, על ריבוי התלאות שהיו לאנשי עירו מצד ה[[מתנגדים]], והסביר את המנעותו של ה[[גר"א]] מלקבל את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], בכך שהיה אנוס בגזירת [[מצוות כיבוד אב ואם|כיבוד אם]]. {{הערת שוליים|[[נשיאי חבובני דורם]] עמ' 36.}}
== ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
היה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה ב[[עיון]] ובהעמקה כנהוג בחב, הוא רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה, והציע לו את ההצעה, אך ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.


== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==
במכתבים מיוחדים משנת תרס"ח מכתב יד קודש של אדמו"ר מהוריי"צ ניתן ללמוד על גודל הערכה והידידות ששרו בין הרבי מהורשובין ר' חיים מבריסק:
היה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה ב[[עיון]] ובהעמקה כנהוג בחב"ד, הוא רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה, והציע לו את ההצעה. רבי חיים התנה את קבלת התפקיד בקבלת אותו משכורת כפי שקיבל בעבר{{מקור}}.


השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי חיים מבריסק]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]</REF>.
אדמו"ר הרש"ב כותב אל ר' חיים וזלה"ק{{הערה|שלח העתק ממכתבים אלו לבנו אדמו"ר הריי"צ, בצירוף אגרת אליו - מיום כ"ז מנחם אב תרס"ח (נדפסה באג"ק ח"ד ע' שטז) -}}:


ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}.
"כבוד הגאון הגדול המפורסם בקצוי תבל תפארת ישראל מעוז ומשגב יראת ד' אוצרו כש"ת [כבוד שם תפארתו] מוהר"ר חיים הלוי שליט"א אבד"ק בריסק דליטא נרו יאיר ויזרח לעד אחד"ש הדר"ג [= אחרי דרישת שלום הדרת גאונו].."


באותה אסיפה, כדרכו לספר סיפורי צדיקים, הוא סיפר כי אמירת ה[[כתר]] של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ב[[ימים הנוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה, ורבי חיים אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערת שוליים|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}
והרב סולבייצ'יק כותב על הרבי מהורש"ב את התוארים דלהלן:


אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב לפרטרבורג, והתעכבו בה עד סוף חודש סיוון, בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמוהרש"ב. אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר על המדרש רבה "ברכי נפשי את ה', מה הקב"ה ממלא את כל העולם אף נשמה ממלאת את כל הגוף", והסביר על פי שיטת הרסשכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, וע"פ המובא במ"ר: רבי ירמיה וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת נפש לפי שהיא תמימה{{הערת שוליים|אג"ק מהריי"צ מכתב א' תל"ט, תורת חיים.}}.
ברכה מרובה לכבוד הרב המאוה"ג סוע"ה [= המאור הגדול סיני ועוקר הרים] מפורסם בתורתו ויראתו וצדקתו ומעשיו מכריזין, לזכות הרבים כוננו וכו' מוהרשלום דובער שליט"א, וכ"ט לכ[= וכל טוב לכבוד גאונו] הרמה שליט"א.


באותם אסיפות, בהם השתתפו כל גדולי הדור, שהה רבי חיים ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן '''[[קדושה]]''' באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערת שוליים|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.
בעת מחלתו האחרונה של ר' חיים, כתב הרבי מהורשמכתב התעררות חריף, לבני קהילת בריסק, הכיצד אינם משתדלים כדבעי ואינם משלמים כדרוש על רפואתו של ר' חיים, והרבי כתב מילים מיוחדות, לבאר את גודל מעלתו, שבני קהילתו לא משיגים בה.


באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו אדמו"ר הרש"ב בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני מקנא ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.
השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל{{הערה|1=
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]}}.  


==מסע משותף==
הרב [[יעקב לנדא]] סיפר שכאשר הרבי הרש"ב היה מזכיר שמות של רבנים, הוא היה מזכירם ללא תואר לפני, מלבד ר' חיים סולובייצ'יק שאותו היה באופן קבוע מזכירו עם התואר '"{{הערה|גאון וחסיד{{הבהרה|עמ'?}}.}}.
מסופר, כי כאשר נסעו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב יחד, ונעצרו בעיירות שונות, באו החסידים לקבל את פניו של אדמוהרש"ב, ואילו את הגר"ח לא באו לקבל. אמר הגר"ח: עכשיו אני מבין את החילוק בין חסידים למתנגדים. החסידים מכבדים את רבם בחייו, אך כאשר רבם נפטר הם קוברים אותו מיד ללא שהיות והספדים. לעומת את, המתנגדים מכבדים את רבם דווקא לאחר מותו, אז הם מכבירים בהספדים ארוכים, אך בעודו חי אינם מעוניינים לכבדו{{הערת שוליים|תורת חייפ לפרשת ויקרא עמ' קי"ב.}}.


באחד ממסעותיהם, נעצרו הגר"ח והרש"ב בעיירה נידחת, והתפללו בבית כנסת של קנטוניסטים. הם ראו את אחד מהקנטוניסטים ניגש לעמוד התפילה ואומר: רבונו של עולם, מה יש לנו להתפלל אליך. חיי? מה טעם יש לנו מחיים כאלו. בני? אני כבר זקנים, ולא יתכן שיהיו לנו בנים. מזוני? יש לנו די הצורך. אלא מה אנו רוצים להתפלל רבונו של עולם? יתגדל ויתקדש שמיה רבה{{הערת שוליים|ספר זכרון לרבי [[יעקב ליפשיץ]], קונטרס נאד של דמעות.}}.
===האסיפה בשנת תע"ר===
ב[[שבט]] [[תע"ר]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.  


==סומך את רבי לוי יצחק לרב==
בהפסקות שהתקיימו באותה אסיפה, הוא היה נוהג לספר סיפורי צדיקים כדרכו. הוא סיפר כי אמירת ה[[כתר]] של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ב[[ימים הנוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה, ורבי חיים אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}
יש לציין, כי כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה.  


כאשר בא אליו רבי יצחק לוי, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו ערוב חצרות. רבי חיים הציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, שפסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד אפשר לבשל<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב ח"ג עמ' 214 (241)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=119&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 91 (עמ' 119)]</REF>.
בימים שבהם התנהלו אותם אסיפות, שהו הגאונים גדולי הדור במלון מיוחד לשם כך, רבי חיים שהה ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן [[קדושה]] באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערה|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.


רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי ה[[גר"א]] שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. כאשר שאלו את רבי חיים מבריסק לימים אודות התחברותו עם החסידים למרות המלחמה נגדם על ידי הגר"א ותלמידיו, אמר: בשעת המחלוקת עם החסידים היו שתי מחנות בקרב המתגדים; אלו שחיפשו את האמת ומצאו אותה לבסוף, ולעומתם אלו שחיפשו לחרחר ריב. מנכדיהם של האחרונים, צריכים לשמור מרחק כמפני אש{{הערת שוליים|תורת חיים.}}.  
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי במהלך האסיפה התעורר דיון אודות לשון [[אדמו"ר הזקן]] באגרת הקודש בין החסידים, ר' [[מענדל חן]] ור' [[אברהם הורנשטיין]] ועוד, ורק ר' חיים זכר את הלשון המדויקת{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-UaY_vSxR0bvczdIz1DvPQHTmGNU9l60/view שיחת מליל י"א טבת תש"ז], שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 114, סעיף ד'.}}
==שיטתו הלימודית==
 
באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר [[הסתלקות]]ו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני [[קנאה|מקנא]] ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.
 
===המסע לאסיפה ובחזור===
 
אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[פטרבורג]], והתעכבו בה עד סוף [[חודש סיוון]], בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמו"ר הרש"ב, שהתגורר בעיר באותה תקופה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר מאמר על המדרש רבה {{ציטוטון|ברכי נפשי את ה', מה [[הקב"ה]] ממלא את כל ה[[עולם]] אף [[נשמה]] ממלאת את כל הגוף}}, והסביר אותה על פי שיטת ה[[רס"ג]], שכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, ועל פי המובא במדרש רבה: {{ציטוטון|[[רבי ירמיה]] וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת [[נפש]] לפי שהיא תמימה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מכתב א' תל"ט, תורת חיים עובדות ואמרות לבית בריסק.}}.
 
מסופר, כי כאשר נסעו הגר"ח ו[[אדמו"ר הרש"ב]] יחד בדרכם לאסיפה, ועברו דרכם בעיירות שונות, באו החסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הרש"ב, ואילו את הגר"ח לא באו לקבל. אמר הגר"ח: עכשיו אני מבין את החילוק בין [[חסידים]] למתנגדים. החסידים מכבדים את רבם בחייו, אך כאשר רבם נפטר הם קוברים אותו מיד ללא שהיות והספדים. לעומת זאת, ה[[מתנגדים]] מכבדים את רבם דווקא לאחר [[מיתה|פטירתו]], ואז הם מכבירים בהספדים ארוכים, אך בעודו חי אינם מעוניינים לכבדו{{הערה|תורת חייפ לפרשת ויקרא עמ' קי"ב.}}.
 
באחד ממסעותיהם, נעצרו הגר"ח והרש"ב ב[[עיירה]] נידחת, והתפללו בבית כנסת של קנטוניסטים. הם ראו את אחד מהקנטוניסטים ניגש לעמוד התפילה ואומר: רבונו של עולם, מה יש לנו להתפלל אליך. נתפלל על אריכות ימים? מה טעם יש לנו מחיים כאלו. בָּנֵי? אנו כבר זקנים מדי, ודבר זה לא ייתכן על פי דרך ה[[טבע]]. מזוני? יש לנו ממון ו[[מזון]] די הצורך. אלא על מה נתפלל רבונו של עולם? ש{{ציטוטון|יתגדל ויתקדש שמיה רבה!}}{{הערה|ספר זכרון לרבי [[יעקב ליפשיץ]], קונטרס נאד של דמעות.}}.
 
==סמיכת רבנים להוראה==
רבי חיים, כגדול הדור, היה סומך רבנים אחרים [[סמיכה להוראה|להוראה]]. כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. ( אבל הקשה עליו כי הוא חסיד שם בשיחה ) דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה.
 
כאשר בא אליו רבי לוי יצחק, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותו זמן שאלה בנוגע לשבת של סוכות במקום מסוים ששכחו לערב בו [[ערובי חצרות]], וממילא לא יכלו תושבי המקום לטלטל את המאכלים ולהוציאם מן הבית אל הסוכה שבחצר ולקיים מצוות עונג שבת. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ומותר במקרה זה לטלטל ולהביא מאכלים מן הבית לסוכה בשבת.
 
הרבי הסביר את הפסק בכך ש"עירוב חצירות" ענינו שהחצר כולה נעשית רשות אחת, והיינו על ידי זה שלוקחים פת או איזה ענין של [[מזון]] שבו משתתפים כל דיירי החצר, ומניחים בדירתו של אחד מהם, וכיון ש"דירתו של אדם אינה נמשכת אלא אחר מקום פתו", נעשה מקום זה רשות משותפת של כל דיירי החצר. ובכן במה דברים אמורים שיש צורך בכך - בשבתות של כל השנה, שכל אחד אוכל בדירתו, ולא בדירת חבירו, ולכן, כדי שיוכלו לטלטל בחצר, צריך להוסיף ענין בפני עצמו, שתהי' גם פת ואכילה משותפת לכל דיירי החצר; אבל ב[[חג הסוכות]], שממילא אוכלים כולם בסוכה שבחצר, ודעתו של אדם היא במקום שאוכל סעודתו - אין צורך בעירוב בפני עצמו, כיון שסעודת כל דיירי החצר היא באותו מקום ובאותו ענין{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד [[תשכ"ב]] חלק ג' עמ' 214 (241)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=119&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 91 (עמ' 119)]}}.
 
==שיטתו==
===שיטתו הלימודית===
רבי חיים חידש שיטת לימודית הידועה בשם "שיטת בריסק". שיטה זו נפוצה ביותר בעולם הישיבות.
רבי חיים חידש שיטת לימודית הידועה בשם "שיטת בריסק". שיטה זו נפוצה ביותר בעולם הישיבות.


שיטה זו הוגדרה בזמנה על ידי הרב [[שלמה זוין]]{{הערה|"אישים ושיטות" ע' 46.}}, כשהוא מטיב להגדיר את יחודיותו של הרב חיים, וקורא לזה "ראשוניות":  
שיטה זו הוגדרה בזמנה על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|"אישים ושיטות" ע' 46.}}, כשהוא מטיב להגדיר את יחודיותו של הרב חיים, וקורא לזה "ראשוניות":  


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויש ו"ראשוניות" גם משום שלימות. הקרעים והחצאים, הפיזור והפירוד, באים בריחוק מקום בריחוק זמן מן המקור והשרש. בנקודה השרשית אין "קיצוץ בנטיעות". ושלימות ראשונית זו יש במשנתו של רבי חיים. לא שלימות בשטח ובהיקף, אלא זו החודרת לתוך תוכו של דבר ותופסת את מהותו ועצמותו. כל מהותו וכל עצמותו. כל עוד שלא השגנו את הדבר בעמקי גנזיו, איננו ברשותנו בכל שלימותו. אפשר, למשל, שיודע אדם את "כל התורה" ואף על דבר אחד מן התורה לא נוכל להגיד ש"תלמודו בידו". אפשר, שיבין אדם סוגיא שלימה על כל נושאי כליה, ראשונים ואחרונים, ואת תמצית הנקודה לא ירגיש. אפשר, שיפלפל אדם בסוגיא ידועה גם בחריפות וגם בבקיאות, ולאו דוקא בפלפול של הבל, אלא בדברים של טעם, ובכל זאת הוא סובב הולך מסביב לנקודה ואליה לא הגיע. לקוי'ה אז השלימות בשני מובנים: בחסר וביתר. חסר ה"מעמקים", פנימיותו של דבר, ויתרים כל אותם הסברות והחידושים, שנדבקו לנושא הנידון מן החוץ, ובעצם אינם עניין לכאן. השלימות מחברת ומבדלת כאחת. מחברת את כל חלקי הדבר, ומבדלת את הזמורות הזר, שנתערבו לתוכו.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויש ו"ראשוניות" גם משום שלימות. הקרעים והחצאים, הפיזור והפירוד, באים בריחוק מקום בריחוק זמן מן המקור והשרש. בנקודה השרשית אין "קיצוץ בנטיעות". ושלימות ראשונית זו יש במשנתו של רבי חיים. לא שלימות בשטח ובהיקף, אלא זו החודרת לתוך תוכו של דבר ותופסת את מהותו ועצמותו. כל מהותו וכל עצמותו. כל עוד שלא השגנו את הדבר בעמקי גנזיו, איננו ברשותנו בכל שלימותו. אפשר, למשל, שיודע אדם את "כל התורה" ואף על דבר אחד מן התורה לא נוכל להגיד ש"תלמודו בידו". אפשר, שיבין אדם סוגיא שלימה על כל נושאי כליה, ראשונים ואחרונים, ואת תמצית הנקודה לא ירגיש. אפשר, שיפלפל אדם בסוגיא ידועה גם בחריפות וגם בבקיאות, ולאו דוקא ב[[פלפול]] של הבל, אלא בדברים של טעם, ובכל זאת הוא סובב הולך מסביב לנקודה ואליה לא הגיע. לקוי'ה אז השלימות בשני מובנים: בחסר וביתר. חסר ה"מעמקים", פנימיותו של דבר, ויתרים כל אותם הסברות והחידושים, שנדבקו לנושא הנידון מן החוץ, ובעצם אינם עניין לכאן. השלימות מחברת ומבדלת כאחת. מחברת את כל חלקי הדבר, ומבדלת את הזמורות הזר, שנתערבו לתוכו.}}
 
===אודות ההתנגדות לחסידות===
רבי חיים מבריסק נפטר בשנת [[תרע"ח]].
רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי ה[[גר"א]] שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. כאשר שאלו את רבי חיים מבריסק לימים אודות התחברותו עם החסידים למרות המלחמה נגדם על ידי הגר"א ותלמידיו, אמר: בשעת המחלוקת עם החסידים היו שתי מחנות בקרב המתגדים; אלו שחיפשו את האמת ומצאו אותה לבסוף, ולעומתם אלו שחיפשו לחרחר ריב. מנכדיהם של האחרונים, צריכים לשמור מרחק כמפני אש{{הערה|תורת חיים.}}.  


רבי חיים מבריסק נפטר בשנת [[תרע"ח]], ונקבר ליד סב אשתו, הנצי"ב מוולוז'ין.
== ספריו ==
== ספריו ==
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". הספר נודע בחשיבותו המיוחדת, ואף הרבי מזכירו ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=284bb8b3-971b-462e-92b2-9da33225bbd9&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%97&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק ל"ד].}} מספר פעמים ודן בו, בייחוד בחידושו בהלכות תפילה{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ח' עמ' של"ב, ולקו"ש חלק כ"ב שיחה הא' לפ' אמור.}}.
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". הספר נודע בחשיבותו המיוחדת, ואף הרבי מזכירו ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=284bb8b3-971b-462e-92b2-9da33225bbd9&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%97&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק ל"ד].}} מספר פעמים ודן בו, בייחוד בחידושו בהלכות תפילה{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ח' עמ' של"ב, ו[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ב שיחה הא' לפ' אמור.}}.


ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם:
ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם:
שורה 69: שורה 93:
*חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא).
*חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא).
*חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).
*חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).
*כתבי הגר"ח והגרי"ז (מהעתקות הרב אפרים מרזכי גינזבורג)
*מגנזי הגר"ח (יוהנסבורג תשמ"ט)
*כתבי רבנו חיים הלוי (כת"י).


== תלמידיו ==
== תלמידיו ==
*הגאון רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] - בעל ה"ברכת שמואל"
*הגאון רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] - בעל ה"ברכת שמואל"
*הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]] - בעל ה'שערי יושר'
*הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]] - בעל ה"שערי יושר"
*הגאון רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]] בעל ה'קובץ שיעורים'
*הגאון רבי [[אלחנן בונים ווסרמן]] בעל ה"קובץ שיעורים" ו"קובץ הערות"
*העילוי ממייצ'עט.
*הגאון רבי שלמה פוליאצ'ק, העילוי ממייצ'עט.
*הגאון רבי [[יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל
*הגאון רבי [[יחזקאל אברמסקי]] בעל ה"חזון יחזקאל"
*בנו הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - ר' ועלול'ה זצ"ל.
*בנו הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - ר' ועלול'ה.
*הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] מסלוצק.
*בנו הגאון רבי [[משה סולובייצ'יק]]
*הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] מסלוצק, בעל ה"אבן האזל"
 
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=33 ר' חיים סולובייצ'יק]''', בספר "אישים ושיטות"
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]
{{מיון רגיל:סולובייצ'יק, חיים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]
משתמש אלמוני