שינויים

{{קהילת חב"ד||שם=קהילת חב"ד בצפת|תמונה=[[קובץ:קרית חבד צפת.JPGjpg|שמאל250px]]|כתובית=קרית חב"ד בעיר|עיר=צפת|ממוזערמדינה=[[ארץ ישראל]]|250pxשכונה חב"דית=קרית חב"ד|מערת חכמי מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]]קהילת |רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]|משפיע הקהילה=|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע|שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]|מספר שלוחים=8|מספר בתי חב"ד ב=8|מספר משפחות בקהילה=כ-1200|ראו גם='''ראו גם'''|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]}}[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''', הינה אחת היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר והוותיקות ב[[ארץ הקודש]]. הקהילה מונה כהמונה מעל ל-500 800 משפחות משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]] ==היסטוריה==מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי [[יעקב בירב]] מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]], רבי [[משה מטראני]], רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת. בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה. רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]]. ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}. עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו. לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות. רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי. ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד. ===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח. אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים.

[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק היה קיים יישוב קטן ]] הית קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים היישוב הופסקחברי הקהילה עזבו בעיקר לחברון ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.

בשנת במכתבו של הרבי מ[[תשלר"דח כסלו]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלןתשכ"ד]] לכ"ק למר [[אדמו"ר שליט"אזלמן שזר]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדישנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בדי בסביבות צפת - [[כפר חב"דמירון]] וב[[נחלת הר : "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]]די בסביבות צפת-מירון, הרב שמואל גולדשטייןאלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, הרב ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[אברהם גולדברגברית המועצות|רוסיא]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה".

בשנת [[תשל"וג]], הכריז כנקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ק אדמות בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ר שליט"א על ד]] וב[[השליחות לארץ הקודש תשלנחלת הר חב"וד]], בה נשלחו לאהואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמיםד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - יו"ר [[חסידי ועד כפר חב"ד ליובאוויטש צפת|]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטשבישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעירוהמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[יוסף אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק ווילשאנסקילייכטר]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריהשמואל גולדשטיין]] - רבה של , הרב [[חולוןאברהם גולדברג]], הרב [[לוי ביסטריצקישניאור זלמן אליהו הנדל]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלדשלמה רסקין]] - מנהל , הרב [[מכון אלטעשלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אלתר אליהו פרידמןיוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

הרב קפלן ואיתו גרעין בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הראשון יחד הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב''ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב''ד כל השנים.בין השלוחים שהגיעו בשנים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו ]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] -רבה של [[חולון]], הרב [[תשללוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"חד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הקימו את כל מוסדות הקהילההרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה. בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}. לאחר ייסוד הקהילה קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה, (בהוראת הרבי) לרבה של הקהילההקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני ענייני קהילת חב"ד ב[[צפת]]בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ע"ה, שבחר את: הרב [[חיים |אריה ליב קפלן]], ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקיוילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר. ==ריכוזי חב"ד בעיר=====קריית חב"ד===כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[יוסף היכל לוי יצחק לבקיבקר]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות. כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

==קרית חב"ד צפת==כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"דברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור. לאחר כמה שנים התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-75 יחידות דיור. לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חבד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-50 יחידות דיורובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

==מוסדות =גבעת שושנה===לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור. השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד בצפת==מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים. בשנת [[קובץתשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http:אשל בנימין//www.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"]- באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}. בצפת קיימים מוסדות ===שכונת כנען===לצידה של קריית חב"ד מהגדולים בארץממוקמת שכונת עובדים וותיקה. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלןעם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שהיה אחראי שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (בעיקר מבחינה כלכליתצפת) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב' קרומבי. גני חב"ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב ===מרום כנען===בשנת [[אהרן אליעזר צייטליןתשס"ח]]. בית ספר 'אור מנחם' בהנהלת הרב זלמן אליהו הנדל, אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ואור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבון. מוסדות בית חנה בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - חטיבת בניים (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גב' סימי זלמנוב וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. [[חסידי נוסדה קהילת חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבת חסידי נוספת עם בית כנסת חב"ד ליובאוויטש]] (המונה כ-400 תלמידים) וכן ישי"ק בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[ישיבת חנוך לנער]] אוצר הסת"ם (המונה כ-50 תלמידיםצפת) בהנהלת הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]]. ישיבת צעירי השלוחים (המונה כ-50 בחורים) בהנהלת הרב שלום דבער הרצל. [[מכון אלטע|אוצר הסת"ם]] בהנהלת הרב יוסף רוזנפלדהפועל במקום.

בעיר קיימים כעשרה בתי כנסת ===שכונת מנחם בגין===בשנים האחרונות החלו חסידי חב"דלהתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. מקואות חב"ד לגברים ולנשים. בשכונה פועל בית כנסת חב"ד בעיר העתיקה בהנהלת הרב גבריאל מרזל וסניף די, בהנהלתו של רב [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי אגודת חב"דבית הכנסת]] בהנהלת הרב יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב"ד בשכונות שונות. [[מכון אסנטברוך חיים לבקיבקר]] בהנהלת הרב שאול לייטר. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי חב"ד. ארגון ועד אברכי אנ"ש וכוללים לאברכים.

אחד מבתי כנסת מספר חסידי חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת 'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקההמתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, נבנה ע"י חסידי חב"ד מתקופת ונכון לשנת [[אדמותשע"ר הצמח צדקח]]. הבית כנסת נחרב לפני שנים רבות, ושופץ מחדש בשנת תשל"ג בהוראת הרבימתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.

[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות מקהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה כמעל ל-500 800 משפחות (נכון לשנת [[תשתשפ"עב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה המחיר המוזל של השכרת הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר צפת.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

קהילה זו היא מהקהילות הכי בולטות בחב"ד בענין התפיסה שהרבי חי וקיים. לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי ]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] לרב כממשיך דרכו. בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילהבאמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה. ==מוסדות חב"ד בעיר==[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

== קישורים =מוסדות שונים===*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום*כולל לאברכים - העיר העתיקה.*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי. ==בתי חב"ד בעיר==בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור. בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג ==צבאות ה'==ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]]. לארגון זה יש מספר סניפים:* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום. נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם. סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב. ==חב"ד בעירייה==[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.hebrewbookschabad.orginfo/pdfpager#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.aspx10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה?reqמענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו. בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=16050&hilite[http://old2.ih.chabad.info/#!g=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e1&sturl=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91article&pgnumid=692 שיחה 78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}. לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר. לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה  בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]]  לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור ==ועד אברכי אנ"ש=={{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי ]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]]. == בית הקברות ==[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ר' ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפתהיצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד. בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

* [[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].* '''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]]. ==קישורים חיצוניים==*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{ערים בישראל}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:קהילות חבערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]][[קטגוריה:מסע הרבי הריי"ד צ בארץ הקודש]][[קטגוריה:צפת]][[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]