שינויים

{{קהילת חב"ד ב||שם=קהילת חב"ד בצפת|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]|כתובית=קרית חב"ד בעיר|עיר=צפת|מדינה=[[ארץ ישראל]]|שכונה חב"דית=קרית חב"ד|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]]|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]|משפיע הקהילה=|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע|שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]|מספר שלוחים=8|מספר בתי חב"ד=8|מספר משפחות בקהילה=כ-1200|ראו גם='''ראו גם'''|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]}}[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''', הינה אחת היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר והוותיקות ב[[ארץ הקודש]]. הקהילה מונה כהמונה מעל ל-500 800 משפחות משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]] ==היסטוריה==מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי [[יעקב בירב]] מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]], רבי [[משה מטראני]], רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת. בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה. רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]]. ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}. עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו. לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות. רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי. ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד. ===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח. אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים.

[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק היה קיים יישוב קטן ]] הית קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים היישוב הופסקחברי הקהילה עזבו בעיקר לחברון ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת. במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו". בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.  על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה. בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב''ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב''ד כל השנים.בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

בשנת [[תשל"ד]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]ואיתו גרעין השלוחים הראשון, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ביחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[כפר חבתשל"דו]] וב-[[נחלת הר חבתשל"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב שמואל גולדשטיין, הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקרח]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה הקימו את הגרעין הראשוני של כל מוסדות הקהילה.

בשנת בחודש [[תשל"ותמוז]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"וח]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים הגיעה משלחת של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמיםנכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו והעניקו לרבי את הקמתה של הישיבה גדולה - [[ישיבת חסידי מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד ליובאוויטש. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעירתשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשללאחר ייסוד קריית חב"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמןתשנ"ג]] ועוד) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[תשל"חיוסף יצחק וילשנסקי]], הקימו הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כל מוסדות הקהילהכח חב"ד בעיר.

עם ייסוד הקהילה נתמנה ==ריכוזי חב"ד בעיר=====קריית חב"ד===כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי ביסטריצקייצחק]] ע"ה, (בהוראת הרבי) לרבה של הקהילה. מאוחר יותר (בשנת ול[[תשנמקווה טהרה|מקווה החב"גדי]]) התמנה כרב העיר. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.

==קרית חב"ד צפת==כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-70 יחידות דיור. לאחר כמה שנים התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-75 יחידות דיור. לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חבד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-50 יחידות דיורתלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

==מוסדות חב"ד בצפת==בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלןברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, שהיה אחראי (בעיקר מבחינה כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכןובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב===גבעת שושנה===לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' קרומבי. גני של קרית חב"ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]]. בית ספר אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ובית ספר אור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבוןגבעת שושנה, (שני הבתי ספר בהנהלת לאחר פטירת הרב זלמן אליהו הנדל. בית חנה (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גבקפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' נוטיק וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. בית חנה והסמינר בהנהלת הרב [[שלמה רסקיןחיים קפלן]]. נכון לשנת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבת חסידי חבתשפ"ד ליובאוויטשא]] (המונה כ-400 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. [[ישיבת חנוך לנער]] (המונה , ישנם בגבעה כ-50 תלמידים) בהנהלת הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]]. ישיבת צעירי השלוחים (המונה כ-50 בחורים) בהנהלת הרב שלום דבער הרצל. [[מכון אלטע]] בהנהלת הרב יוסף רוזנפלד95 יחידות דיור.

בעיר קיימים כעשרה בתי כנסת חב"ד. מקוה גברים ומקוה נשים. בית חבהשכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"ד בעיר העתיקה בהנהלת הרב גבריאל מרזל וסניף די-אוסטרלי [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]] בהנהלת הרב יוסף יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב"ד בשכונות שונות. [[מכון אסנטגוטניק]] בהנהלת הרב שאול לייטר. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי ממוקמת מתחת לקריית חב"דמצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. ארגון ועד אברכי אנ"ש וכוללים לאברכיםבשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מבתי כנסת מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}. ===שכונת כנען===לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד בעיר קרוי לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית כנסת הספר חב"ד לבנים 'צמח צדקאור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.  ===מרום כנען===בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה עחב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"י ם]] הפועל במקום. ===שכונת מנחם בגין===בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד מתקופת להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[אדמו"ר הצמח צדקברוך חיים לבקיבקר]]. הבית כנסת נחרב לפני שנים רבות מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ושופץ מחדש בשנת תשלונכון לשנת [[תשע"ג בהוראת הרביח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.

[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות מקהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה כמעל ל-500 800 משפחות (נכון לשנת [[תשתשפ"עב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה המחיר המוזל של השכרת הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר צפת.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

לאחר פטירת הרב לוי ביסטריצקי מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] לרב הקהילהקהילה זו היא מהקהילות הכי בולטות בחב"ד בענין התפיסה שהרבי חי וקיים.

==מוסדות חב"ד בעיר==[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן. ===מוסדות החינוך===[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].{{ערך מורחב|מכון אלטע}}*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]]. ===מוסדות שונים===*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום*כולל לאברכים - העיר העתיקה.*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען. אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי. ==בתי חב"ד בעיר==בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור. בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג ==צבאות ה'==ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]]. לארגון זה יש מספר סניפים:* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום. נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם. סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב. ==חב"ד בעירייה==[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.hebrewbookschabad.orginfo/pdfpager#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}.aspxהיה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה?reqמענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו. בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=16050&hilite[http://old2.ih.chabad.info/#!g=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e1&sturl=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91article&pgnumid=692 שיחה 78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}. לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר. לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה  בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]]  לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור ==ועד אברכי אנ"ש=={{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי ]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]]. == בית הקברות ==[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ר' ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפתהיצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד. בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

* [[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].* '''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]]. ==קישורים חיצוניים==*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{ערים בישראל}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:קהילות חבערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]][[קטגוריה:מסע הרבי הריי"ד צ בארץ הקודש]][[קטגוריה:צפת]][[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]