שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[תמונהאגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}[[קובץ:770 כפסמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]][[קובץ:770 כפח.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|300px250px|בית אגודת חסידי חב"ד בכפר ב[[כפר חב"ד]]]][[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"דב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]'''אגודת חסידי חב”ד בארץ חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' נוסדה ע”י כ”ק (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[אדמו”ר הריי”צחסידות חב"ד]] נ”ע ב[[חודש תמוזארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]] שנת , [[תשתולדות חב"אד בארץ הקודש]], עמוד רפו. וכך כותב באגרת אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש ]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י”ט י"ט [[תמוז ה’תש”א]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב”ד באה”ק ת”ו[[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ”ש ותל’ התמימים וישיבת צ”צ ותורת [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת ]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא”ח [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] והיציאה מרוסיה, אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), ספר תורה של משיח ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

בהמשך האגרת ממנה כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע ==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים: ; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] ווהרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] להיות חברי ועד המייסד מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב”ד חב"ד בכל עיר, מושבה וקיבוץ באה”קרחבי ארץ ישראל.

עם הקמת [[צעירי ===ארגון הגג===לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד באההוקם כארגון גג למוסדות חב"ק]] ע”י [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה לצעירים תחת אגו”ח, מוצאים אנו בסדרת ה'[[אגרות קודש]]', כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של אגו”ח וצאגו”ח, כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי צאגו”ח, והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגםד בארץ הקודש, וכן האחריות על כולל כל הקהילות, בתי הכנסתישיבות, משרות לאנ”שכוללים, ושאר צרכי אנ”ש והנהגתם נשארת בידי אגו”חמוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.

==מעמדה בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של אגודת חסידי חב”ד ==תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

בתשובה למזכיר בי”ד רבני חב”ד את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על מכתבו מזאת חנוכה ה’תנש”א כתב כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א:תוקף והנהגת וענין אנ”ש שי’ באה”ק בידי אגו”ח באה”ק הוא בידי אגו”ח באה”ק ובראשם (ועד) רבני אנ”ש שי’ פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[להעיר שאת התיבות “בידי אגו”ח באה”ק” כפל כ”ק אד”ש מה”מ בכתי”ק (ואפשר שהכוונה להדגישם)תש"ד]]. , אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

==חלוקת העבודה בין אגו”ח למוסדותאגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]== בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.

על חלוקת העבודה בין אגו”ח למוסדות כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עז-בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח): במענה על שאלתם אודות חוות דעתי בענין סדר המוסדות והנהלתם המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. הנה בכלל שתי חלוקות בדברליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:א. כלפי פנים. ב. כלפי חוץ.

א"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד.. בעניני פנים, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי’ לו אוטונומי’ שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי’ מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברולרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג”כ בקישור ישר עם כאןעמוד 214}}.

ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי’ בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של ===חברי מועצת אגודת חב”ד, היינו שאגודת חב”ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה”ק אשר חותם עליהם. חסידי חב"ד===

===מחלקה לצעירים -[[צעירי חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:*הרב [[שאול דובער זיסלין]]*הרב [[שלמה יוסף זווין]]*הרב [[יעקב לנדא]]*הרב [[גרשון חן]]*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]*הרב [[אליעזר קרסיק]]*הרב [[נחום גולדשמיד]]*הרב [[פנחס אלטהויז]]*הרב [[משה גוראריה]]*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]*הרב [[שמריה גוראריה]]*הרב [[אפרים וולף]]*הרב [[משה סגל]]*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]*הרב [[אברהם דרייזין]]===

ייסוד ===המנהלים===כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[צעירי אגודת חב”דמשה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] על-ידי כ”ק אד”ש מה”מ הי’ במתכונת של מחלקה לצעירים תחת אגו”חמזכיר, כפי שכותב באגרת קודש מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ”ש והקרובים לרוח חב”ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זוהרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בט’ אלול באותה שנה ביקש הרבי שאגו”ח יפקחו על עבודת צאגו”ח: פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב”ד בפ”עחב"ד. ואילו אודות המועצה, וכן איגוד נשי חב”דמלבד בחירתה, שבטח יתארגנו ג”כ לחטיבה בפ”עאין מידע על פעילותה.

יחד עם ייסודה ==אגו"ח וקבלת הנשיאות של המחלקה לצעירים צאגו”ח, ביקש הרבי לייסד גם באגו”ח מחלקה לנשים. וכך כותב הרבי באגרת מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי צריך הי’ לארגן באגו”ח מחלקה מיוחדת של נשים==בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], ופירושו בשתים: לארגן מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את נשי חסידי חב”ד ואת כל אלה אשר רוח חב”ד יקר ללבן ולנפשןחב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], והשניתוכדי ליישם זאת בפועל, בשביל עבודה בין הנשים בכללמנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זובאולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

יותר משנה אח”כ כתב זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי לארגון דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[נשי ובנות חב”דעבד אברהם אנכי]] (כ”ח תמוז ה’תשי”ב): ארגון נשי ובנות חב”ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב”ד באוטונומי’ מיוחדת משלו, עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}: לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א. בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}. במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}. === הרבי ממנה חברי ועד הפועל===בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:*הרב [[אליעזר קרסיק]]*הרב [[אברהם דרייזין]]*הרב [[פנחס אלטהויז]]*הרב [[משה גוראריה]]*הרב [[נחום גולדשמיד]]*הרב [[שמר'ל גוראריה]]*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]*הרב [[משה דובער גנזבורג]]*הרב [[יצחק גנזבורג]]*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}. שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}. במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}. ===אגו"ח והמוסדות===בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]] באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}. ==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך: #ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד המשפיעיםנשי חב"ד ועוד).#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]]כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}. == פעולות אגודת חסידי חב"ד == מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש. אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש. במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]*הקמת [[נשי חב"ד]]*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת*הקמת ושיפוץ מקוואות*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]*מערכות למען [[שלימות הארץ]]*גיוס תורמים לטובת מוסדות*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד ==הקמת כפר חב"ד=={{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}. ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}. בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי. בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}. בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד. ==הקמת שיכון חב"ד בלוד== לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידיםבפאתי העיר [[לוד]]. במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח. בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד. ==רשת אהלי יוסף יצחק==בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

בשנת [[תשמ"ז]] הקים חבר ==הקמת מקוואות==אגו"ח הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"דהקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח בארה"ק{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

===מחלקת החינוך=מחלקות אגודת חסידי חב"ד == לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

מחלקת החינוך באגו”ח=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בניהולו של הרב בשם [[זושא פויזנרצעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר על מנת לחזק את מצב החינוך במוסדות אנ”ש באה”ק. במסגרת תפקידוכוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, מבקר ר’ זושא במוסדות החינוךובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרקאשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, וצעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"שבת חינוךז מנחם אב תשי" אחת בשנהא ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

הלשכה הקימה קו פתוח לאנ”ש - באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה===[[נשי ובנות חב"ד]]===במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, וזאת ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפוניםבסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ליעוץ והכוונה אישייםופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הלשכה עצמה מאויישת הארגון שהוקם בפועל על ידי מחנכים ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוךר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

כמו כן ישנן מספר נשים המעניקות יעוץ למעוניינות בכךלאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===כולל יום שישי[[איגוד המשפיעים]]=== בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

בשנת תשס"ד נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגו”ח]] ‘כולל יום שישי’ המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישיזכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

הכולל נפתח ע”פ הוראת על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי מליל ט”ו תמוז תשמ”ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישיבכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב”ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות פרשת השבוע.לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שוניםתפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

אגו”ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב”ד בפרט, וכשמה כן היא===מטה משיח===[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]][[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב”ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב”ד. ולא רק חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב”דחב"ד בישראל]], אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב”ד, כפי שאומר הרבי הריי”צ במכתבו לועד המייסד (ואף מוגדר כארגון חסות של אגו”ח מתאריך י”ט תמוז תש”א (אג”ק שלו ח”ה ע’ תיטהאגודה): לחבר באגודת חסידי חב”ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזעעל מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

וכך נכתב בתקנון האגודה ===ועדת החינוך החב"די==='''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (שכנראה הי’ למראה עיניו הק’ של כ”ק אד”ש מה”מלוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב א”י המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי’ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה[http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית[http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3]. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה}}.

===חברי ההנהלה[[יד לילד המיוחד]]===מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

ככל ===מחלקת מחנכים מייעצים===בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסדמתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, יש לאגו”ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדותללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבינקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו”ח מתאריך ט’ אלול ה’תשי”א (אג”ק ח”ד ע’ תסא): כדי שלא יהיו ערעורים הלשכה עצמה מאויישת על ההחלטות ופעולות אגו”ח, מהנכון שבועד הפועל יהי’ עכ”פ באידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.===כולל יום שישי===בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זהבתים שאינם עובדים בימי שישי, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי-תמימיםובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, תורת אמתגם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, כוללהכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, כפר, הצעירים וכו’)ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

וכך גם כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עח): כיון שאגו”ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב”ד יהי’ בא===[[מכון הרבי -כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו”ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד. אוצרו של משיח]]===הוקם בשנת [[תמונה:שלמה_מיידנצ'יק.jpg|left|thumb|150px|הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגותשנ"ח]]כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

או באגרות-קודש ח”ה ע’ קלזלמכון [http: אגו”ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב”ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו”ח יהי’ בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד//www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[שאול דוב זיסליןתשס"ד]]*בהנחיית יו"ר אגו"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיקאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]*יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולףשלמה מיידנצ'יק]]ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו.*בשנת מטרת הארגון - לפעול בין [[תשאנ"נש]] מינה , כשכל הפעולות חדורות ב[[הרביהשליחות היחידה|השליחות העכשווית]] לתפקיד יו"ר אגו"ח את הרב - 'קבלת פני [[שלמה מיידנצ'יקמשיח]]'. מאז פטירת הרב מיידנצמימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים'יק תפקיד הנעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'יושב ראשקבלת פני משיח' נמצא בהליכים משפטיים מורכביםבכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון. פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים: *הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה *הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות *איתור מקורות פרנסה *סיוע לנזקקים *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה *הוצאה לאור *פעילות חסד *הפקות תוכן *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה *התוועדויות ארציות ומקומיות *אגודת הידידים ורוממתנו *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית *בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

== מבנה הארגון כיום =מחלקת ניהול===[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

== מבנה הארגון כיום ==מזכיר: הרב נוסדה בשנת [[ראובן קופצ'יקתשס"ב]] מ[[נחלת הר במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד]]. מנהל הפרויקטים: הרב רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי]] נכדו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק(מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. חברי הנהלה: הרב [[זושא פויזנר]] מישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הרב מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[דוד אבא זלמנוב]] מישיבת [[תומכי תמימים כפר כנס מנהלי מוסדות חב"דבארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת למנהלים, הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]מסיירת במוסדות, הרב [[שמואל גרייזמן]] יוואף הוציאה לאור את קובץ "ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישיבת [[חסידי חבניהול המוסדות"ד ליובאוויטש צפת]], הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]המכיל קטעי שיחות, הרב [[יעקב ליברמן]] מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כפר חב"ד]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל בית חב"ד בשדה התעופה לוד ובנו של היו"ר הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מראשי [[צעירי אגודת חב"ד]], [[הרב שלמה רסקיןהרבי]] ממוסדות בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[צפת]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל [[תורת אמת ירושלים (גדולה)]], הרב [[מרדכי גורדצקיארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ר ל ב[[נחלת הר חבתשס"דג]], הרב וקובץ נוסף יצא בשנת [[נתן וולף]] מ[[נחלת הר חבתשס"ד]] בנו של היו"ר הקודם הרב [[אפרים וולף]], הרב [. בשנת [חיים אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וממלא מקום אביו זקן חברי אגותשס"ח הרב [[משה אשכנזי]]יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

==אסיפות אגו”ח=חסדי שלמה ומשה=== חשיבות רבה מייחס הרבי לאסיפות הנהלת אגו”ח, וכך כותב באגרת להנהלת אגו”ח מיום יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ”ד סיון, ח’ תמוז'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, שני מכתבים מט”ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו”ד וי”ג תמוזעל שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. ולפלא שאין הפ”כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץמנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

באגרת אחרת להנהלת אגו”ח מתאריך כ”ג מנ”א ה’תשט”ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו”ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי’ שלש שני חזקה בהנהגה כזוהחל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

===אסיפה משותפת לכל החבריםבול חב"ד === באמצע אגרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באג”ק חכ”ה ע’ קנא, כותב הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}[[קובץ: בול חבד. jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול חב"ד]] '''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של כל אגודת חב”ד וצעירי אגודת חב”ד וכו’ שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].

מענינת ביותר הוספת כ”ק אד”ש מה”מ בשולי מכתבו לאגו”ח מיום כ”ד סיון ה’תיש”א:כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעיליםבמשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבהעד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

===ייצוג, פיקוח ונטילת יוזמהכינוסי תורה=== בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

באגרת לועד הפועל של אגו”ח באה”ק מיום ט’ אלול ה’תשי”אבשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, מגדיר כ”ק אד”ש מה”מ בבירור את תפקידה בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של אגו”ח (אג”ק ח”ד עמ’ תס): מתפקידי אגו”ח: (א) לייצג את אנ”ש בענינים שונים [. .[תל אביב]], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ”ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באהקת”ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמהinfo/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה”}}.

באגרות אחרות באים שוב הדברים בפירוט יותר, כשאודות ייצוג המוסדות מוצאים אנו באגרות== חברי אגודת חסידי חב"ד ==האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד -קודש ח”ה ע’ רסא את הדברים דלהלן: בכל הענינים השייכים למו”מ כלפי חוץאגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, וכמו עם באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו’אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, הנה זה מוטל ביחוד על כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חב”דחסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע. אלא שבענינים המתאימים{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, יש לצרף ג”כ אחד מב”כ הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו”ח וצאגו”חההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב”ד בקול אחד ע”י אגו”ח הוא מעניני’ העיקריים, ואכן לאחר שנוסדה אגו”ח מחדש בשנת ה’תש”נ, עמדו הרבנים על כך שייצוגה של חב”ד בכנסת וכו’ יהי’ רק ע”י אגו”חלמעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

===הקמת מוסדות חדשים ומטה לעניני משיחתש"א-תש"נ === הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב”ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים וכך גם) בית חב”ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו”ח. וכך כותב [[הרבי ]] באגרת לעסקני עיר למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש טבריא ]] מתאריך א’ מ”ח תשט”ז י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] (חכ”א ע’ שיד[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח) : כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על הצעתם להקים ישיבת חב”ד בעירם: דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת אגודת חב”ד אשר באה”ק ת”ו (רח’ פיארברג 22שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, תל אביב) ולברר עמהם המצב באשר הוא שםואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמיםיושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה מינוי של אגו”ח מחדשאדמו"ר הריי"צ* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], קיבלו רבים מענות קודש מכ”ק אד”ש מה”מ בענין אגו”ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכלל: לר’ איתן יעקב פיזם מקרית שמואלבשנת תש"ט, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (בשנת ה’תשמ”טלא ידוע אם המועצה היתה פעילה): הקמת אגודות שייך לאגו”ח באה”ק, ולרבנים פוסקי דינים, אזכיר על הציון**הרב [[שאול דובער זיסלין]]**הרב [[שלמה יוסף זווין]]**הרב [[יעקב לנדא]]**הרב [[גרשון חן]]**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]**הרב [[אליעזר קרסיק]]**הרב [[נחום גולדשמיד]]**הרב [[פנחס אלטהויז]]**הרב [[משה גוראריה]]**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]**הרב [[שמריה גוראריה]]**הרב [[אפרים וולף]]**הרב [[משה סגל]]**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]**הרב [[אברהם דרייזין]].

לר’ ניסן* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב: **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר**הרב [[אברהם דרייזין]]**הרב [[פנחס אלטהויז]]**הרב [[משה גוראריה]]**הרב [[נחום גולדשמיד]]**הרב [[שמר'ל גוראריה]]**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]**הרב [[משה דובער גנזבורג]]**הרב [[יצחק גנזבורג]]**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת 124}}.* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (בשנת ה’תנש”אוגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד): להתעניין אצל אגו”ח”. או בנוסח אחר: “בנוגע לאפרת שייך לאגו”ח באה”ק וכן לע”ל* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.

לר’ אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת === תש"נ-תשס"ב ===בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית חב”ד שםאגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https: א) ע”ד פתיחת בית חב”ד//chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5: בהתייעצות באגו”ח דאה”ק%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97. ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה”צjpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.

על פתיחת גנון חב”ד בערד (בשנת ה’תנש”א): בעצת אגו”ח באה”ק אזכיר עה”צהרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.

עלחברי אגו"ח בהרכב החדש:*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] -דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים (חודש שבט ה’תש”נ)יו"ר אגודת חסידי חב"ד* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https: בטח בהסכמת אגו”ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה”צ//col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת ה’תש”נ), בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות לכ”ק אד”ש מה”מ)בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http: הרי זה ענין כללי בכל ארה”ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב”ד הכללית בארה”ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה”צ//old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

לר’ === תשס"ב-תשס"ד ===בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[משה ניסלביץחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]’ , [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] בנוגע לפעילות עם ילדי העולים (חודש חשון ה’תשנ”ב): יעשה שטורעם באגו”ח באה”ק.

על הצעת כמו כן מונה למזכיר, הרב [[דוד נחשוןראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ”ז שייך לאגו”ח וועד רבני אנ”ש שבאה”ק אזכיר עה”צ.

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] =======מבקשים דיון הוגן====[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית חב”ד בעכו רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ”ק אד”ש מה”מאגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], ונתקבל על-כך המענה במוצש”ק פ’ תצוה ה’תשמ”טחבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http: כמובן - שייך לאגו”ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו”ל//old2.ih.chabad.info/index. ספרphp?! אזכיר עה”צurl=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו”ח היא ====החלטת החמישה====בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - האחריות הכללית על פעולות חב”ד שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד): נבהלתי להשמועההתפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש”מבטיחים” להם שרוחניות הענינים תהי’ ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ”ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ”ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ”ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק בו הם החליטו על עניני חב”ד יארליק מינויו של מפלגה איזה שתהי’ . . ובא אני בזה גם לאגו”חהרב אהרונוב ליו"ר, מתאים למה שקויתי מאז שאגו”ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב”דהועידו תפקידים נוספים בעמותה, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה”ק נשיאינוהזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועאכו”כ שלא יעשו ענינים הפכים מזהועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=ביקורת על המוסדות==5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1= [http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו”ח לפקח על המוסדות ע”י מבקרים====הליכים ודיונים====מכאן ואילך, ומפרט נעשו נסיונות שונים לקבוע את תפקידםהרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. וכך כותב באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסדinfo/index. ולכן php?url=article_he&id=69261 סקירה על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתםהמצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, להראותם ספרי החשבונות וכו’הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, אבל וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין ביד המבקר ליתן פקודותתוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסדוששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד. מובן מעצמו שהן אגו”ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכללוניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעהכשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

העל פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad. כתוצאה מכל הנ”ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על הנהלת המוסדידי הבוררים), והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסדידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם הרב [[שלמה רסקין (אך ורק בתור הצעה כנ”לצפת) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

כאשר המבקרים הפסיקו מטרת ההסכמה הייתה לעצור את עבודתםהמחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, התאונן יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על כך הרבי באגרת מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג (אג”ק ח”ז ע’ רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות”ח בעד הביאור בזהואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

מבקר מיוחד מינה כ”ק אד”ש מה”מ על עבודת אגו”ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו”ח מיום כ”ג טבת ה’תשי”ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו”ח[[קובץ: במענה על מכ’ מד’ טבת, בו מערערים על התמנות הר’ Aguch5773. . למבקר בעניני אגו”ח . . כתבתי ברורjpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]הצעת הפשרה התקבלה, שאין המבקר אלא מבקר כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (קונטרול בלע”זראה תמונה) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו”ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי’ לפעול בזה, ובכ”ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ”ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו’. וכמ”ש הרמב”ם בהל’ דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א”א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו”ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ”ל קשור בענין של עשי’ ופעולות ממשיות, (ע”פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר’ . . לא יניח לנמנם ולישון כו’. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתוקובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם===קשר עם אישי ציבור ורבנים=== סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

כפי הנראה====אסיפת מחטף====ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], כחלק מענין ייצוג המוסדות ואנ”ש במשרדים וכו’יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, הורה הרבי לשמר בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הקשר עם אישי ציבורהפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועודנערכה אסיפת מחטף, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו”ח מתאריך א’ ניסן ה’תשט”זבה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע”לר' [[אריאל למברג]], הרי ע”ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ ר' [[=מצהנפתלי ליפסקר]] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז”ר שי’, מר סירקוס שי’ מר יצחק קורן שי’ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות”ח מראש וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על הטרחה בכל זהתפקיד היו"ר.}}.

באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד כסלו תשט”ו, מבקש הרבי מהנהלת אגו”ח לבקר אצל אלו שחזרו מביקור אצלו, ע”מ לשמוע מה התחייבו שם לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (אג”ק ח”י ע’ קכח-טכפי שהחוק מחייב): זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצוה”ב, כיון שיש כמה ענינים שהנ”ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ”ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ”פ בטח ישתדלו למלאות וחלקם קיבלו בצהרים את זה בעתיד . ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}. ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח”כ לכאן -בפרטיות - מהפגישה והשיחה

באגרות אחרות מבקש ====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדיםלארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, כמו למשל באגרות-קודש ח”ה ע’ שב אנו מוצאים שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את בקשתו השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי מאגו”ח לבקר את “הרב אבוחצירא ע”פ בקשתי להבעת כבוד”לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

===ידיעות מהנעשה באה”ק ובפרט בכרם חב”דהחברים טרם פירוק ===

כ”ק אד”ש מה”מ ביקש לקבל מאגו”ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה”ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב”ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו”ח בתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד (אג”ק ח”ט ע’ קכובאתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות -ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי’ של אגודת ישראלמובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

אטרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת) הנה כיון שכו”כ ענינים דאה”ק ת”ו שאגו”ח עוברת עליהם בשתיקה גמורה|שלמה רסקין]], אף כאלו שנוגעים בתחומההרב [[שמואל גרייזמאן]], הרי עאכו”כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי הרב [[יהושע יוזביץ']]. *מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]]. ויה”ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה”ק ת”ו מאגודת חב”ד*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

ב) בהמשך להנ”ל====ועדת איתור====לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב”דבית המשפט המחוזי - מרכז, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב”ד באה”ק ת”ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של עתה באתיאגו"ח, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועדבמסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, כיון שזה נוגע בפרט לי”ב תמוז הבע”ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב”ד ר' יצחק בלוי (כי אפי’ י”ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותובנו של ר' [[יוסף בלוי]]), ולכן יש לנצלו בכרם חב”ד ביחודעו"ד משה אליה, ע”י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודםעו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ”נ חב”דונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. והוא נוסף ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על השאלה העיקרית-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, שמוכרח לשמור כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על צורתם דבתכ”נ אלו ולפתחם-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על בתי מתפללי בית הכנסתטופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם הידיעה כללית צריך להיות ג”כ ידיעה במהות אנשים הנ”להעסקנים שהובילו למהלך. ואחכה לידיעות מפורטותבנוסף, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו”ח האפשריות בבתכ”נ אלו, בקשר עם הנ”לכתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

דבר נוסף בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו אנו למדים מאגרת לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו - התפקיד לשמור על צורתם של בתי כנסת חב”ד ולפתחם, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו”ח.

באגרת אחרת מאותה שנה כותב כ”ק אד”ש מה”מ (ח”ח ע’ קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב”ד ועבודת חב”ד===דיוני תשפ"ד===בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

===עמידה עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על המשמר בנוגע לפרסומים על חב”ד בעיתונות=== הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד) מעורר הרבי לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את חברי הנהלת אגו”ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון הערעורים של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו”ח, כנראה, שלא הגיבו ע”ז מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כללחסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני’ אל הנ”ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ”ל והביטויים אשר יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בוהשופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. נהניתי עכ”פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח להנ”ל מכתב חריף בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co. il/index. ולא באתי אלא בהנוגע לעתידphp?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

באגרת אחרת מתאריך י”ג תשרי תשט”ו (אג”ק ח”י ע’ יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב”ד בעיתונות: נהניתי מקטע דהמודיע והקול====בחירת 15 מועמדים====בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], בו נדפסו במרוכז מוסדות חב”דנערך דיון נרחב בבית המשפט, אף שפלא שלא נזכרה ג”כ אגודת נשי ובנות חב”ד, שבאיזה אופן שתהי’ עבודתן הרי בודאי הדפסה עד”ז במכ”ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובהכאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו”ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה”ק בנוגע לחב”ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”בבין הנואמים הבולטים: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב”ד ישלחו קטע לכאןהרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]) ומנהל הפרוויקטים באגודת חסידי חב"ד, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגילוהרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קריית מוצקין.

בהזדמנויות נוספות מדגיש הרבי *ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג, סופר ומרצה. בעבר שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] ומפעיל מערכת בחב"דפדיה (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הצורך בסידור משרות רבנות לאנ”שהכותבים ביד רמה, כמו באגרותוניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}}).*ר' [[אליהו שלוסברג]] -קודש ח”י ע’ קד: איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

בכלל צריך הי’ לעשות רשימה בתוככי אנ”ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה”ק ת”ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי’ צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש '''אנשי המפרק''' (פראקטיקא) במשך זמן שידאגו שהעמותה לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענעןתבוא לפירוק שוב) כל ענין וענין בעוד מועד. :

ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו”ח כדי לקבל הלוואה'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, או עזרה כספית להכנסת כלהנכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבנין מקוה בשיטת אדמו”ר הרש”במנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], או אפי’ לקניית פאות לנשיםמנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

לדוגמא באגרת מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': לפי דעתי נכון ג”כ*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת [[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]]. *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בכפר {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} *ר' [[דוד קורץ]] -אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתהאגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].

בהזדמנויות רבות במהלך השניםביום ראשון, הורה הרבי לאגו”ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה”ק, ובדגש שייבנו כשיטת אדמו”ר נ”ע, לדוגמא במכתב שלפנינו המיועד לאגו”ח מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג: ב) בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה א) יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע”י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ”ל שיהי’ התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו”חד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי כן הי’ המדובר המשך ההליכים יחד עם הרב ברזל שי’ שהציע לפני את כל ענין זההמפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

ג) נוסף ע”ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה”ח דאברוסקין שי’ מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם==לקריאה נוספת==*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]*שלומי חסקי, והתקון דורש סכום [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של ק”ן לא”י לפ”עחב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], וא”כ לדעתי גם זה נכון. וע”פ הנ”ל שיהי’ כדרישת תקנת כ”ק אדמו”ר פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (מוהרש”בתיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד) נ”ע. * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב גורליק מכפ”ח מתאריך ו’ טבת ה’תשט”ו== קישורים חיצוניים ===== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===* [http: מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) //www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]* [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא”כ כשעובר משך זמןhttp://m.chabad. ומ”ש אודות דוחק המצב כו’ וכו’ הנה האומנם אי אפשר הי’ להשיג הלואות בקופות גמ”ח של אנ”ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב”ד שע”י כת”ר שליט”א אצל הוו”ח כו’ הר”ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה”ק ת”ו)“co. il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

===השגת כתי”ק מרבותינו נשיאינופעילות === * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

באגרת שלפנינו מתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד=== שונות ===* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, כמו גם באגרות נוספותמטרותיה, מעורר הרבי תפקידה ופעילותה {{PDF}}]* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את הנהלת אגו”ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות (אג”ק ח”ט ע’ קכוחברי אגו"ח] {{אינפו}}* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא -ז): הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}