שינויים

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumbממוזער|leftשמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]], 1942–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר . שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשבישראל]], (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת [[רבתומכי תמימים לוד]] המועצה האזורית 'תמר', חבר וב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודשועד למען שלימות העם]], חבר . היה יו"ר המועצה הדתית ב[[הועד למען שלימות העםקריית מלאכי]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל ביה"ס למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת וניהל את [[אור אבנרבית הספר למלאכה]] ויו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי.

נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו להוריו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו {{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרלבלוי.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב ר' יוסף שירת ב[[טוביה בלויצה"ל]]כסגן אלוף במילואים, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת זו עסק ב-[[770מבצעים]]וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי ]]{{הערה|בנוגע לחבלחסידות חב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד).}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת [[תשכ"ט ]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה התעסק גם על בניית בבניית שיכון חב"ד בקריית ב[[קריית מלאכי ]] ([[נחלת הר חב"ד]]) ובלוד וב[[לוד]] (מטעם [[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה)בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד , עבר באישור באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. וש. ח. שהשמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות. ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]].

יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"דבשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, פעל רבות לתיקון החוק "וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[מיהו יהודיבנימין ליפקין]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם)וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

בשנת תשמבתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חבה אלול]] [[תשע"ד באופן רשמיח]].

בשנת [[תשסהרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "ויוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין, אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.

ר' יוסף שירת בצהשימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף)ת המרכזית, במסגרת זו עסק וחבר בלתי רשמי ב[[מבצעיםארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי . כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד לתפארתוב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (גזרת דרוםמתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמיעם כל זאת, המשיך לפעול לטובת מוסדות חבפעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשמ"ד ושלוחי ]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד בעל הצעה של הרב [[נתניהאפרים וולף]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", תלמוד תורה חבובקשר לדבריו של הרב וולף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"ד לבנים בלוד{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד בנחלת הר {{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד, ]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חבככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד כפר סבא, ביה]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ס ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד חיפה, ביה"ס ] {{חב"ד אשדודאון ליין}}}}, ביהאך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות). עברו תחת ידו לחב"ד ממשרד החינוך בין 60-80 מיליון דולראון ליין}}}}.

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה במליוני דולרים. ==גלריית תמונות==הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.תבנית:גלריה בלוי}}. היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי [[הגרמי"ל לנדא]] כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], במסגרתו מקבלים עד היום 15 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש. ועוד פעולות רבות נוספות. בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]]. ==ספר הסוקר את תולדות חייו==בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי ]] - יו"ר [[כולל חב" ד]], [[ירושלים]]*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]]והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}, לזכרו הוקם [[מכון נחלי דבש]]*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי ]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית[[קרית מלאכי]]

*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבו שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב ק״ק חב״ד קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - פולין[[ראשון לציון]]*חתנוביתו, ר' שניאור זלמן מרת נחמה דינה ווגל - [[אשקלון]]*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית [[קריית מלאכי]]*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית קריית מלאכי

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:נחלת אישים בנחלת הר חב"ד: אישים]]