שינויים

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumbממוזער|leftשמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]] הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]], 1942–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר . שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשבישראל]], [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', חבר (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודשתומכי תמימים לוד]], חבר וב[[הועד ועד למען שלימות העם]], ומנהל . היה יו"ר המועצה הדתית בקרית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].

נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו להוריו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו {{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל.  בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לש. ח.- "ווען יוסף בלוי, אלע זאך אז ער מאכט, ער מאכט אין שלימות"- יוסף בלוי, כל דבר שהוא עושה, הוא עושה בשלימות. ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]]. יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). בשנת תשמ"ז, לאחר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד#ביטול הארגון|פירוקו]] של ארגון הגג בהוראת הרבי, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי. יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה של המועצה הנ"ל. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי. בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.

ר' יוסף שירת בצהב[[צה"ל ]] כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף)במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות הוא לחסיד חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 15 מוסדות חבולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד ברחבי הארץ ). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (-מוסדות חבבשנת [[תשכ"ד בו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[נתניהכתיבה לרבי]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות {{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בביתר עיליתבארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, בניין הזאל ובניין הכיתות לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של ישיבת הרב [[תומכי תמימים לודאפרים וולף]], תלמוד תורה חב. בשנת [[תשכ"ד לבנים בלוד, מוסדות ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד בנחלת ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד, מוסדות ]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד במגדל העמק, ביה"ס (לוד)|שיכון חב"ד כפר סבא, ביה"ס ]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד חיפה, ביה"ס בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד)עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוךבשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בעשרות אלפי דולריםוחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כפר חבכ"דה אלול]] ושל נחלת הר חב[[תשע"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}ח]].

הקים את ארגון '[[אור אבנרהרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס' יחד עם מר איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[לוי לבייביחידות]], כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חבפירט ער דאס אויס בשלימות"ד{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטשהוא מבצעו בשלימות.}}.

ועוד פעולות ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות נוספותבמסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

בשנותיו עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76", אור לובקשר לדבריו של הרב וולף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[כארגון הגג למוסדות חב"ה אלולד]] ".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשעתשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד]{{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים]{{חב"ד און ליין}}}}.

==ספר הסוקר את תולדות חייוגלריית תמונות==בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' [[בנימין ליפקין]].{{תבנית:גלריה בלוי}}

*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]].}}, לזכרו הוקם [[והוקם 'מכון נחלי דבש]]*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין.}}*בנו, ר' מנחם מענדל [[ברוך יהודה בלוי ]] - יומנכ"ר כולל חב" דל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ירושלים[[קרית מלאכי]]*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד, ביתר עילית*בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי]], ביתר עילית*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבה שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב ק״ק חב״ד קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי*חתנו, ר' שניאור זלמן מאיר צבי סטמבלר - [[ראשון לציון]]*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל - [[אשקלון]]*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית [[קריית מלאכי]]*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית קריית מלאכי

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:נחלת אישים בנחלת הר חב"ד: אישים]]