ישראל הס: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,178 בתים ,  17 מאי
תקלדה
(תקלדה)
 
(43 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|תמונה=[[קובץ:הרב הס.jpg|הרב ישראל הס]]
|תמונה=הרב הס.jpg
|תיאור=הרב ישראל הס
|תאריך לידה = [[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]]
|תאריך לידה = [[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]]
|מקום פעילות= [[ירושלים]]
|מקום פעילות= [[ירושלים]]
שורה 6: שורה 7:
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]
|תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]
|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן
|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר אילן
}}
}}
הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]] , הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], וכן היה מתנהג ומתלבש כ[[חסיד חב"ד]].
הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]], הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], התנהג והתלבש כ[[חסיד חב"ד]].


[[קובץ:מכתב הס.jpg|ממוזער|מכתב הרבי לרב הס]]
==תולדות חיים==
[[קובץ:הס100.jpg|ממוזער|הרב הס]]
נולד ב[[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] בארץ ישראל ב[[קריית מוצקין]] לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה, שעלו מ[[גרמניה]] לפני [[מלחמת עולם השנייה]]. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב.
 
בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה.
 
בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]] שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון ב[[אוניברסיטה]], ו[[פסק הלכה]] לסטודנטים.
 
בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם.
 
הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]].
 
==קשריו עם חב"ד==
{{חלונית
|כותרת=מכתב הרב הס ל[[צא"ח]]
|מקור=
|תוכן=
לכבוד צעירי אגודת חב"ד


==תולדות חיים==
ת.ד 927 ירושלים
נולד ב[[כ"ג ניסן]] [[תרצ]] בארץ ישראל ב[[קריית מוצקין]] לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, באותם ימים הצטיין בלימודו. בשנת [[תשי]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]]. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, במשך תפקידו דאג להפצת היהדות באונבירסיטה, ובהקמת [[בית כנסת]] במקום.בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד בנפרד והיה מסור אליו עד הסוף.הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]].
 
מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות.
 
בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד.
 
קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואיאלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק על ידי שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות על ידי ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק.
 
המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא?
 
האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום.
 
החותם באהבת ישראל
 
ישראל הס.


==הקשר עם חב"ד==
ישיבת מרכז הרב
[[קובץ:לך.jpg|ממוזער|מכתב הרב הס ל[[צא"ח]]]]
}}
[[קובץ:הס מ.jpg|ממוזער|הרב הס ב[[ספר החסידים]]]]


בעת לימודו בישיבת הדרום ב[[רחובות]] התוודע הרב הס לשיעורי ה[[תניא]] של הרב [[אריה גינזבורג]] מ[[בני ברק]] והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתוודע ל[[חב"ד]]. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתיהם של [[רבותינו נשיאנו]], בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מידי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים ב[[ירושלים]].
בעת לימודו בישיבת הדרום ב[[רחובות]] התוודע הרב הס לשיעורי ה[[תניא]] של הרב [[אריה גינזבורג]] מ[[בני ברק]] והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתקרב ל[[חב"ד]]. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתם של [[רבותינו נשיאנו]], בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מדי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים ב[[ירושלים]].


אחד הרבנים החב"דים שאיתם שמר הרב הס בקשר קרוב היה הרב [[זווין]], מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו את תורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות את ספרי חב"ד, וללמוד אותם לבדו. מידי פעם היה שולח מכתבים ל[[צא"ח]] בבקשה לעזרה לקניית ספרים.
הרב הס שמר על קשר טוב עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו מתורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות ספרים חב"דיים, וללמוד אותם לבדו. מדי פעם היה שולח מכתבים ל[[צא"ח]] בבקשה לעזרה לקניית ספרים.


באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה בשנה.
באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה בשנה.


{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}}.
עם השנים שינה את מלבושיו לחב"דים{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' – הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}} שהשפיעו על תלמידיו וגרמו לרבים מהם להפוך לחסידי חב"ד בעצמם{{הערה|ע"פ עדות בנו}}.


בשנת [[תשכ"ג]] רשם את עצמו ל[[ספר החסידים]] ע"פ הוראת [[הרבי]].
בשנת [[תשכ"ג]] נרשם ב[[ספר החסידים]].


ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של [[רבותינו נשיאנו]] ומהם שאב את ההשראה לספריו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה הינו בא להסביר להיות פנסאי, ע"פ פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]]:
שאב השראה לחלק מספריו מתורת רבותינו נשיאנו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה בא להסביר כיצד להיות פנסאי, ע"פ פתגמו הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]].
 
{{ציטוט|תוכן="תפקידו של כל יהודי" – "למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם, גם אם לא נתבקש לכך... זו מהותה של אהבת ישראל. ספר "אמונות" מבקש להיות 'פנסאי' המעורר את קדושת הנשמה האלוקית|מרכאות=כן}}


הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת [[תשי"ז]] עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד ב[[תפילה]]:
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת [[תשי"ז]] עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד ב[[תפילה]]:
שורה 38: שורה 64:
{{ציטוט|תוכן= בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן= בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"|מרכאות=כן}}


וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם הינו קורא את המכתבים ענה הרבי:
וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם הרבי קורא את המכתבים, ענה הרבי:
 
{{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.|מרכאות=כן}}.
 
===ישיבת מרכז הרב רעננה===
בשנת [[תשכ"א]] הקים הרב הס את יישבת מרכז הרב ב[[רעננה]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] וכן בעידודו של [[הרבי]].


לאחר הקמת הישיבה ב[[רעננה]] חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[תורת החסידות]]. וכן הורה [[הרבי]] לרב [[ישראל ליבוב]] למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}.
{{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים על ידי המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.|מרכאות=כן}}.


===קהילת חב"ד באילת===
לאחר שהקים את הישיבה ב[[רעננה]], חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[תורת החסידות]]. וכן הורה הרבי לרב [[ישראל ליבוב]] למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}.
עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת]] וכן עם שליח הרבי לאילת הרב [[שמעון אייזנבך]].


==התבטאויות על הרבי==
הרבי היה שולח לו מכתבים רבים בנושא הישיבה, במכתבים היה הרבי מעודדו מאוד.
לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:


{{ציטוט|תוכן=אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך}}.
עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת]].


בהמשך גם אמר:
==מכתבי [[הרבי]] והרב הס ==
<gallery>
מכתב הס.jpg|מכתב הרבי לרב הס
מכתב ג.jpg|מכתב הרבי לרב הס משנת [[תשי"ז]]
לך.jpg|מכתב הרב הס ל[[צא"ח]] {{גודל|1|(ראה מסגרת)}}
צאח 10.jpg|המשך מכתב הרב הס ל[[צא"ח]].
</gallery>


==התבטאויותיו על הרבי==
* לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:
{{ציטוט|תוכן=אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.}}
* בהזדמנות אחרת אמר:
{{ציטוט|תוכן=הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.}}
{{ציטוט|תוכן=הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.}}
{{אחרונים}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 69: שורה 96:
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]