פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א) (הצגת מקור)

גרסה מ־08:40, 17 במאי 2024

נוספו 14,234 בתים ,  17 מאי
←‏תפקידו כרבי: תקלדה
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[תמונה:הרבי.jpgאדמו"רי חב"ד]]|leftאחר=פירושים נוספים|thumb|250px|הרבי שליט"אראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}{{דמות|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], הנשיא השביעי, ([[דור שישיהרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת |תמונה=לערך הרבי שליט"א.png|תיאור=ה[[אדמו"ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא), נולד בהשביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|תאריך לידה=[[י"א ניסן בניסן]] [[תרס"ב]] - 1900 (למניינים) בעיירה הרוסית-אוקראינית |מקום לידה=[[ניקולאייבניקולייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רוסיה]]|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]|תפקידים נוספים=|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו[[אדמו"ר הריי"צ]]|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]|השתייכות=}}'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''; מכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[הרבנית חנהליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה יליד שנת [[תרס"ב]] (1902), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורהבעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], נגלה ונסתרוכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל [[יהודי]] ויהודי. בתקופת מלחמת העולם הראשונהבעשייתו, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[פוליןגאולה]].
את שנות ילדותו תיאר ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה|נצחיות חייו]] בדורנו. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת בקרב [[חסיד]]י [[תשטחב"זד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] כותב ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"מיום הלכי לי]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו'חדר' ועוד קודם לזה: "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}. ==תולדות חיים=====לידתו וצעירותו==={{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902 [[למניינם]]){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית- גאולה כזו באופן כזהאוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שעלבנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק -ידה יהיו מובנים ייסורי הגלותשהיה גם סב אשתו, הגזרות והשמדות...[[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.
==שנות צעירות==ב[[י"ח בניסן]], חול המועד פסח, נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].
* משנת לאחר שבשנת [[תרפתרס"דט]]-1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית התמנה אביו של הרבי, הרב לוי יצחק לרבה הראשי של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ [[דנייפרופטרובסק]] (רבי יוסף יצחקבעבר [[יקטרינוסלב]]) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטיתמשפחתו עברה לגור במקום.
* כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=|מקור=מכתב משנת [[תרפתשט"טז]], למר יצחק בן צבי|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -1929 (למניינים) מפנה אליו חותנו:::גאולה כזו באופן כזה, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכהשעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכללהגזרות והשמדות.}}
בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1==נישואין==[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אך לא ידוע האם שימש בתפקיד ואין לכך עדויות או ראיות נוספות}}.
*ביום בשנת [[יתרפ"ד כסלו ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"טג)|נפגש]] נשא לראשונה עם [[הרבי לאשה את ביתו של הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ - כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[הרבנית חיה מושקאתרפ"ז]][[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[תומכי תמימים וורשאמלחובקה]]ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.
מסדר הקידושין בחתונת כב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ק אד"ש מהח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ היה [[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו שהתעתד להיות חמיו, ועם כל השומעיםבני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]], וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאתגרמניה..
כאשר אמר ===נישואיו==={{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי את הברכותבקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כבתו של הרבי הריי"ק צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הרשהריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"{{מקור}}}}. ב[[שבת]] נ[[פרשת ויצא]], [[י"ע -בהתפעלות גדולה: אויא בכסלו]], הרבי היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הרשהריי"ב) הרי מסדר קידושין! צ.
חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כשבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ק אדמוד בכסלו]] [[תרפ"ר הרייט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסוביםרים רבים מרחבי [[פולין]].
אחר הסעודהלהוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בשעה שלוש וחצי לערךוהם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין)למרות העדרם של החתן והכלה.
כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח על יום נישואיו אמר הרבי הריי:{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חבד בכסלו]] שנת [[תשי"ד במהירות]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks. האדמוorg/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. ד]] כרך א (י) עמ' 206}}|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}
על לאחר חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[בערל משה שמוטקיןריגה]] את כ"ק אדמו"ר . חמיו, הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"את בתי נתתי לאישד. הוא בקי בבבלי ובירושלמיכמו כן, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישוןהחל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], או שכבר עמד משנתו[[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל..."
===ברלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.
==במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לבקר אצל הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים ראשונות בארצות הברית==נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.
* ב===פריז==={{ערך מורחב|ערך=[[כ"ח סיון תש"אהרבי בפריז]] - 1941 מצליח להינצל משיני הנאצים ימ"ש ולהגיע בשלום ל"}}בפריז שקד הרבי על [[פיתחה של רומי]]", היא - ניו יורק. נכנס מיד בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש"ילימוד התורה]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידותבהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו.
* תש"י - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמובמקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריהריי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כלליימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויותימי מלך]] שלו מתחילים לנהור המוניחלק א' עמ' 372 -חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב380}}.
==קבלת הנשיאות==מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.
* מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.
שלושה ימים לאחר ההסתלקות, ניגש הרב [[יצחק דובאוו]], מזקני החסידים באנגליה ששהה באותה עת בבית חיינו, אל ====עריכת דברי חסידות====הרבי, והפציר בו לקבל את הנשיאות. המענה היה “דער רבי לעבט” (הרבי חי). הרב דובאוו לא הירפה ואמר כי אצל כל הרביים היה את העניין של חיים לאחר ההסתלקות, ולמרות זאת היה ממלא מקום. ערך אז דברי חסידות על כך ענהפי הוראות חמיו אדמו"ר הריי"צ: “מה אתם חושבים (ואמר את שמו הקדוש) הוא רבי?”
בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו חסידים מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום *חוברות '[[התמים]]'*[[שיחה|שיחות]] אדמו"ר הריי"צ*אגרות של הרבי הריי"צ *מפתחות ל[[ספר התניא]]*מפתחות ל[[תורה אור]]*מפתחות ל-[[‏770לקוטי תורה]] *מפתחות למאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות *קבצים תורניים אחרים{{הבהרה}}.
בראש חודש אדר כתב === בתקופת מלחמת העולם השנייה ==={{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}[[מכתב כללי-פרטיקובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק [[שחמט]] עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]]בשנת [[תרצ"ז] ראשון לעדת החסידים]]][[קובץ:Ship. jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מפורטוגל ל[[ניו יורק]]]]
למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי בחודש [[כסלו]] [[פת"נ|פ”ניםש]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל להחלה [[יחידותאגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]]בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי סירבוהרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידותהאם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בתחילה היו אלו חסידים בודדיםבפועל, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאיםטרם התקבל האישור.
כל העת התחמק בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), הרבי מלקבל והרבנית עזבו את הנשיאות באומרו שעליו “לקבל הוראות”. כשהחסידים שמעו כךהעיר ונסעו לדרום צרפת, הבינו היכן היא הכתובת הנדרשתאיזור שטרם נכבש בידי הגרמנים ולפנות ערב של ליל חג השבועות, וביום ב’ באייר נסע מניין של חשובי החסידים הגיעו לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל ציון אדמו”ר הריי”צהעיר [[ניס]] (ניצה), שם התפללו וביקשו שהרבי יקבל את עול הנשיאותהתגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. מובן שלא סופר על כך לרמ”שב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], אולם מיד לאחר מכן נודע כי הרמ”ש הפסיק להשתמש בביטוי זהומאז התגורר הרבי בעיר זו.
ביו”ט שני של חג השבועותלאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב וב[[אליהו סימפסוןכ"ח בסיוון]], ממזכיריו של אדמו”ר הריי”צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא”חתש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”הריי"צ במיוחד עבורם.
בשנה שלאחר ההסתלקות ===בארצות הברית==={{ערך מורחב|ערך=[התוועדות|התוועד[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] , התחיל לסייע לחמיו הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[מוגה|מוגהתחסידות]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו בשנת [[הנחה|המניחיםתש"ב]] על “הוגה התמנה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”. הריי"צ ליושב ראש מוסדות וארגונים החב"דיים המרכזיים:
בח”י באלול כתב הרבי *[[מכתב כללימחנה ישראל]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘*[[לעקחמרכז לעניני חינוך]] *[[הוצאת ספרים קה"ת]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב בשנת [[דוד רסקיןתש"ג]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו מונה גם לעורך ראשי של הרבי. הרבי לא הגיבספרי [[קה"ת]].
בחודשים כסלו וטבת, רמז באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי בשיחותיו השונות כי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא מוכן לקבל את הנשיאותכ'יששכר', אך הדבר לא היה באופן מוחלטבמסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.
בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ]] ביחד עם אמו. בידיעות גם נכתב בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על כתבי דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל [[התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א]] לרבי הריי"צ.
===קבלת הנשיאות======פעילות למען קבלת הנשיאות==={{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב על [[חודקובהסתלקות]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני הרבי הריי"צ, החלו החסידיםלדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשהשכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם כך נקרא הרבילפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו.
שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד פעילות רבה נעשתה על קבלת ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות הצפויה. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל -
במוצאי ב[[ארצות הברית]]: *הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ*הרב [[ישראל דזייקאבסאן]] - מראשי אגודת חסידי חב"ד*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|ראה בספר בכל ביתי נאמן הוא}}*הרב [[שמואל זלמנוב]]*הרב [[י’ שבט תשי”אשמואל לויטין]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-המשפיע *הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]*הרב [[‏770דובער חסקינד]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש *הרב [[אברהם סנדר נמצובמאיר אשכנזי]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא”ח- רבה של שנחאי {{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.
ואכןב[[ארץ הקודש]]: *הרב [[אליעזר קרסיק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|ראה בספר עבד אברהם אנכי}}*הרב [[משה גוראריה]] - ממנהלי אגודת חסידי חב"ד*הרב [[שמרל גוראריה]], בשעה עשר וארבעים דקות*הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “אחד היה אברהם עמוד 88}} *הרב [[באתי לגנישלמה יוסף זווין]]”*הרב [[אברהם חן]]*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] - פוסק, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודםמחבר ספרי הלכה ומנהג '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', נאמר וכו’שבועון בית משיח גליון 959 וראה בספר נודע בשיעורים}}.
לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו. באירופה: *הרב [[ניסן נמנוב]] מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}*הרב [[ישראל נח בליניצקי]]*הרב [[אברהם סנדר נמצוב]]*הרב [[סעדיה ליברוב]]
חשוב להוסיף הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את דבריו נשיאותו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני . ויחד עם זאת החסידים לקבל הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעתנשיאות הרבי.עם זאת, חלק מ[[חסידי חב"ד]], זו וכן [[הרבנית חיה מושקאנחמה דינה]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליהאשת הרבי הריי"צ, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את העבודה”החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.
==מפעולותיו בין השנים: בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] - לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[תשמאמר]] "כ[[באתי לגני]]==", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד{{הערה|ראה בספרים ימי מלך חלק ג וימי בראשית}}.
* ==בהנהגת חסידות חב"ד==[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב [[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - 1952 - מייסד ארגון "מוסף [[צעירי אגודת חב"דבית משיח (שבועון)|בית משיח]]" ו, עמ' 51, [[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודשתשרי]] ת"ו. מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות. מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציוןתש"פ]]. מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. מכריז שחינוך }}]]===תפקידו כרבי===לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"תינוקות של בית רבןצ התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות צ בכל יוםרחבי תבל.
* עוד טרום קבלת הנשיאות, שלח הרבי שלוחים ראשונים ל[[תשי"גמרוקו]] - 1953 - מייסד הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הבריתשלמה מטוסוב]]ולפי הוראות הרבי שלוחי הרבי למרוקו, באירופה ייסדו ישיבות, תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במרוקו, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הוקמו במרוקו בהכוונת הרבי גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועודמשרות קודש.
* בשנים הראשונות לנשיאות שלח הרבי שלוחים לרחבי [[תשי"דארצות הברית]] - 1954 - מעורר אודות ", [[מבצע ארבעת המיניםברזיל]]" ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"ד]]. מעורר לזכות את הרבים ב"[[מבצע מצה]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרותועוד.
* הרבי פירסם [[תשט"ומכתב כללי|מכתבים כלליים]] - 1955 מייסד ארגון בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק, מכתבים כלליים פורסמו על ידי שלוחי הרבי בעיתונות ובאמצעים אחרים כדי להפיץ את המסרים לכלל ישראל, למספר שיא של יהודים. רבים פנו אל הרבי לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הבריתהתוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] ובקנדה. מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפרשלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם -חבהתוועדויות]], תש"ד. מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת. יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבותי}}.
* [[תשטבהתוועדות י' שבט תשי"ז]] א ובמיוחד במאמר באתי לגני, שם הרבי דגש על תכלית מטרתו בעולם - 1956 מייסד ישיבת להביא לגאולה והתגלות המשיח במהרה.{{הערה|זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בשבט תשי"[[אהלי תורה]]א התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים ". מייסד ארגון בחסד וברחמים"ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[בית רבקה אוסטרליהשמחה]] ובקנדהולהפוך את כולם לחסידים. מייסד מחנה קיץ תורני "[[גן ישראל]]" למען הנוער היהודי בארצות הבריתימי בראשית, עמ' 387}}.
* במהלך [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשי"א]]ז שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", "מקושר דאַרף מען זיין צום רבי'ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]". בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!..."{{הערה|תורת מנחם, תשי"א - 1957 מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדהחלק ג', עמ' 326.}}. בהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]] וראו גם שיחת שבת [[פרשת פינחס]] [[תשמ"ה]]}}. בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כ[[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]] שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.
* הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[תשיכ"חג אלול]] - 1958 מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "[[ופרצתתשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רביםהתוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.
* על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, בדרך כלל לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[תשישמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"טו]] - 1959 מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ'רבה15}}. מייסד ישיבת פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[תומכי תמימים קרית גתל' תשרי]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך[[תשכ" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספוליה]]}}.
* ===סדר יומו==={{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[תשאדמו"כר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] - 1960 מכריז על שנת ה-200 להסתלקות ו[[הבעל שם טובחמישי]]ועוד.}}. בנוסף, להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים בבמשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[ספר התניאחדר הרבי|בחדרו הפרטי]] , שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[מוגה|הגיהעבודת ה']] . בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי בעצמואת היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. מייסד ב[[שיכון חבי"ד ירושליםא ניסן]] ת[[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.
==מפעולותיו בין השנית: מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"אה]] - החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]], החל מסוף שנת [[תש"ל]]==החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי אביו בספר [[לקוטי לוי יצחק]], והחל משנת [[תשד"מ]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד משיעורי [[הרמב"ם היומי]].
*===פעולותיו===[[תשכ"אקובץ:הרבי.jpeg|ממוזער|250px|הרבי]] - 1961 הושלמה הקמת "[[בית ליובאוויטש לונדון{{ערך מורחב|בית ליובאוויטש]]" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
* [[תשכ"ב]] - 1962 מייסד "[[כולל לאברכים]]". מייסד סניפי ה"[[מרכז לענייני ====הרחבת מעגל הפצת היהדות והחסידות====עם עלותו לכס הנשיאות, הרבי החל בפעולות רבות כדי להרחיב את מעגל הפצת היהדות והחסידות, הן בייסוד וביסוס מוסדות חינוך]], והן בפתיחת והרחבת ארגונים חב" במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב). מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורהדיים. מייסד ישיבת "[[הדר תורה]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
* בתקופה זו שלאחר קבלת הנשיאות הרבי ייסד בארץ הקודש את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וארגון [תשכ[נשי חב"ד]] - 1963 מכריז על שנת ה-150 להסתלקות , חולל שינויים מבניים וארגוניים עם הוראות חדשות כלליות ופרטניות בארגון [[אדמואגודת חסידי חב"ר הזקןד]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.. עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל. מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים תוך כדי הצבתו כארגון על טהרת לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש. זאת לצד סיוע לארגון [[כולל חב"ד]] אשר העניק סייע לחסידים בתחום הגשמי {{הערה|ראה באגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא ובספר עבד מלך}}.
* [[תשכבארצות הברית הרבי הקים את צעירי אגודת חב"ה]] - 1965 סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקראד בניו יורק וארגון נשי חב"ד, "ויינה של תורה" ומאז בכל [[שבת]]ובד בבד ביסס ופיתח את הארגונים אותם ניהל עד אז -קודשמרכז לענייני חינוך, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רשמחנה ישראל וקה"י לפרשת השבוע. מייסד את [[שיכון חב"ד לוד]]ת.
* [[תשכ"ו]] - 1967 מייסד "[[קרן חנה]]במקביל הרבי שלח שלוחים למדינות שונות בארצות הברית, ומדינות נוספות כמו אוסטרליה, ברזיל ומרוקו. ובמקומות אלו נוסדו מוסדות חינוך וארגונים חב" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן. * מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים דיים, במקביל לפעילות לקירוב ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולםוחסידות בכל מקום בהתאמה לתנאי האוכלוסיה היהודית המקומית.
* בד בבד פעל רבות למען [[תשככפר חב"זד]] - 1967 מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]. מייסד ישיבה גדולה במלבורןבגשמיות וברוחניות, אוסטרליה. מכריז על "[[מבצע-תפילין]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו * בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימיםמהוראות פרטניות בכל תחומי החיים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהםדאגה להרחבת המוסדות, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימיםביסוס מפעלים ומצב גשמי, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוותועד ענייני צניעות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים)חינוך ופעילות להפצת המעיינות.
* ====פעילות בקרב ה[[תשכ"חיהדות ספרד|ספרדים]] - 1968 מקים ועד ציבורי להפעלת ====הרבי הרחיב את הפעולות בקרב יהודים [[בית הכנסת צמח צדק - ירושליםיהדות ספרד|בית הכנסת ובית-המדרש "צמח צדק" בירושליםספרדים]],באמצעות שלוחים למדינות המוצא בתחילה [[מרוקו]] ובהמשך ל[[תוניסיה]] ובשנות הנ' גם ל[[אוזבקיסטן]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל [[גרוזיה]] ופעילות עם יהודים ספרדים בכל העולם בענייני חינוך.
* ====רה-אורגניזציה בארץ הקודש====זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, הגיע יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידויות ארוכות בהן הרבי הורה והדריך בענייני העסקנות החב"דית והחובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים{{הערה|ההוראות על ההקמה הגיעו באמצעות אגרת לאגודת חסידי חב"ד, אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד}} – [[צעירי חב"ד]]{{הערה|על הקמתו ראה בספר חייל בשירות הרבי}}, [[תשכנשי חב"ד]]{{הערה|על הקמת הארגון ראה בספר הפרטיזן}} ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות. הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צעירי חב"ד{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד וחייל בשירות הרבי}}. שלושת מנהלי אגו"טח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - 1969 מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה * מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודיםקיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], * מייסד [[נחלת הר נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד|שכונה וקהילות חב"דית בקרית מלאכיד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]], [[דוד עבדי]], [[חייל בשירות הרבי]], [[הפרטיזן]]}}.
====פעולות לפי שנים====* שנת [[תש"י]] (1950): ייסוד מפעל השליחות במרוקו. שולח שליחים ראשונים למרוקו: הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]]. בהוראת הרבי הקים הרב מטוסוב רשת מוסדות בכל רחבי מרוקו.*שנת [[תשי"א]] (1951): הרבי מקבל הנשיאות. שולח את הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]] - 1970 מסיים . עורך שינויים בהנהלת אגו"ח באה"ק ומעורר להקים ארגונים ייעודיים לפי קהל יעד.*שנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את כתיבת הארגון "[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"לקבלת פני משיח צדקנוב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]. מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[מיהו יהודיופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.
==מפעולותיו בין השנים: *החל משנת [[תשלתשכ"אד]] - החל הרבי לפעול למען יהודי [[תשלרוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]]==ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].
* ב[[תשלל"אג בעומר]] - 1971 יוצא בקריאה [[תשכ"לכבוש ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את העולם על ידי לימוד התורה. מייסד בדרום-אפריקה[[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, סניף "הלאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[מרכז לענייני חינוךשלימות הארץ]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה, במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים.
* בשנת [[תשל"בט]] - 1972 מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט. מעורר בעת הדיבורים על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארה. מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות הסכמי [[פוריםקעמפ דייויד]]. מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. יוצא בקריאה התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבאכך.
* בשנת [[תשלתש"גל]] - 1973 מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[בית מלא ספריםמיהו יהודי]]". מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם". מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. מייסד את [[קרית חב"ד צפת]].
* בשנת [[תשלתשמ"דא]] - 1974 מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים "הקים הרבי את ארגון [[מבצע תורה|תורהצבאות ה']]", "ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "מבצע צדקה|צדקה]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספריםאות בספר התורה לילדי ישראל]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]". מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת. מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[ונק מצוות|טנקים]]".
* בשנת [[תשלתשנ"הא]] - 1975 פותח בתעמולה אודות המבצעים: "נשא הרבי [[מבצע כשרות האכילה והשתיההשיחה הידועה|כשרות האכילה והשתיהשיחה]]בה דרש מהחסידים ", "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]עשו כל אשר ביכלתכם"להבאת משיח צדקנו.
* == פועלו והשפעתו ===== פעולותיו בעולם היהודי ==={{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[תשל"ויהדות]] - 1977 מעורר שוב אודות קבלת ו[[סמיכה לרבנותתורת החסידות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. שולח [שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת. מכריז על שנה זו בסיסמת "כ[[שנת החינוך]]ופרצת". מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. מעורר לזכות גם את האסורים היהודים בהלקוחה מהפסוק "[[מבצעים]]ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את ה"[[י"ב פסוקים]] ומאמרי חז"ל" שליקט. מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי המצוות וללמוד תורה, בין המצריםהיתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. מכריז אודות כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[מבצע אהבת ישראלתשמישי המצוות]]. מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה. ולייסד קופות גמילות-חסדים.
* מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[תשלנרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"זג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] - 1977 מייסד ישיבה גדולה לקראת [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלהחג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]] * מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש , שמיעת [[חברוןעשרת הדברות]] ובב[[ירושליםחג השבועות]] העתיקה. מעורר לחדש את עניין ה"לאלו שאינם מגיעים ל[[משפיעבית כנסת|משפיעיםבתי הכנסת]]" לאנשים (, קיום ארבע מצוות ה[[עשה לך רבפורים]]) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'ועוד.
* הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[תשלאגרות קודש (אדמו"ר שליט"חא)|אגרות קודש]] - 1978 מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. מגביר את מאבקו נגד החזרת ה, חלק י"שטחיםח עמוד קע" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד". מייסד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנגז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו'לס]]", קליפורניה. שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולםעמוד 274}}.
* פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[תשל"טעשרת המבצעים]] - 1979 מעורר לייסד חברת-נשים לעורר ', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על דבר שמירת "יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|טהרת המשפחה[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ". עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. מייסד כולל אברכים במלבורןג, אוסטרליהעמוד 37}}.
==מפעולותיו בין השנים: בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תש"מתפילין]] - בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[תשמנשי ובנות חב"ד]]==פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.
* ==== מפעל השליחות ===={{ערך מורחב|ערך=[[תשבית חב"מד]] - 1980 מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על }}{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית (ידי) בנים". מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "לתשע"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף)}}חמיו של הרבי, לשמוע את הרבי הריי"עשרת הדברות" * יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראלצ, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה" * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים (פעל לקרב יהודים ל[[כולל תפארת זקניםתורה]]) לנשים (ול[[תפארת חוכמות נשיםמצוות]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]), ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם.
* השלוחים הראשונים נשלחו ל[[תשמ"אמרוקו]] - 1981 - מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמתבתקופה הראשונה לנשיאות הרבי ובהם: "[[ווי וואנט משיח נאו]]"). * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. * מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]]. * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאול"הרב מיכאל ליפסקר, קנדה]]. * מסדר "סדר הרב שלמה מטוסוב והרב ניסן פינסון ובמקביל נשלח השליח הרב [[ברכת החמהצבי הירש חיטריק]] – ע"פ מנהג חב"ד". * יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם בל[[ירושליםברזיל]] עה"ק. * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"וכך גם נשלחו שלוחים רבים ברחבי [[צבאות השםארצות הברית]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודש.
* בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[תשמחסידי חב"בד]] - 1982 - ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח. *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית בפרט, ומכל [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורהיהודי]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנזבכלל, ספרד, תימן האריז"לעזוב את מקומו ולהתמסר ל וכו'). * מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימיםהפצת היהדות]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "תומכי תמימים" ובני ביתם, וכן להנהלת "וה[[בית רבקההפצת המעיינות חוצה|חסידות]]" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתןבמקומות הזקוקים לכך. מעורר אשר מצוה כחלק מדרישה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות. * מעורר הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב"ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[הפצת המעינות חוצהבתי חב"ד]]" ובברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[[מבצע חנוכה]]https://col. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץorg. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"תil/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי "צבא הגנה לישראל"]] – אנשי חיל דאההשבוע ייצא השליח האלף בארה"ק. * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. * מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים{{COL}}}}.
* [[תשמ"ג]] - 1983 - ראשי התיבות מרבית המשאבים של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיחהשלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק הם הביאו ל[[אדמו"ר המהר"שחזרה בתשובה]] שענינו והנהגתו היתה "של יהודים רבים, ב[[לכתחילה אריבערישראל]]"ומחוצה לה, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיחבעיקר החל משנות ה-60. * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[ז' מצוות בני נחיהדות|ז' מצות שלהםדת]]. * מכריז על , בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[רגע של שתיקההיום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ" – ז טבת], ספריית חב"עין רואה ואוזן שומעתד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב", להנהיג זאת בכל ד המפעילים בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודיםתמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על php?id=1788 כולל חב"עצומהד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתייםד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
* ==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ===={{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תשמתקנת לימוד הרמב"דם]] - 1984 - פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח. * מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) }}בשנת [[תשד"הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים מ]] יזם הרבי את פניך". * מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות מפעל [[בעלי חיים טהוריםהרמב"ם]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא. * מייסד ה[[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ברמב"יוהנסבורגם]]" דרום אפריקה. * הורה להדפיס את לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[ספר התניאלקוטי שיחות]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם עחלק ל"ע)ב, עמוד 271 ואילך}}. * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקבאחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י [[משיח]] צדקנו תיכף ומידם. * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל השערים היד החזקה; מסלול של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. * מציע שכל פרק אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמבליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולהשמסיימים פעם בשנה.
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ======= שבע מצוות בני נח ====מפעולותיו בין השנים[[קובץ: שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] - [[תשמ"טז]]שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.
* [[תשמ"ה]] - 1985 - מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח. * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות את ההשפעה על אומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]". * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. * מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"ם|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. * קורא לשמור את בית הכנסת שלו בשם "[[בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[מזכירותגאולה]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]". * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות ראה בהרחבה בערך [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]וכתתו חרבותם לאיתים] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. * מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה}}.
* [[תשמ"ו]] - 1986 - מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה. * מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס. * מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל. * מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס. *ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לברכה]] לכל אחד ואחתבעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע. * מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל. * מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל. * מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד [[הלכות בית הבחירה]]. (ושבי') בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'. * מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה חשיבותן של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. * מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו שבע מצוות בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלולנח, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'"כיסוד המוסר החברתי המודרני.
* ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}בשנת [[תשמתשל"זח]] - 1987 - מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. *החליט הקונגרס של [[הרביארצות הברית]] מכריז שהשנה הוא תהא זו שנת משיח. * מעורר אודות הקמת להכריז על [[בית חבי"ד|בתי חב"דא בניסן]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמיום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף"ח) שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטירחבי ארצות הברית. עוד פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכםבנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ילד וילדהג'ימי קרטר, לעשות מן החדר שלכםמוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, המטה, השולחן וכו' –מוכרז "ביתיום החינוך והשיתוף" של תורהארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורההולדתו של הרבי, לומר תפלה להשםשהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מואף ביאר ב[[שבתהתוועדות]] ו{{הערה|י"א ניסן [[יום טובתשל"ח]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר }} את משמעותה של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – קביעת יום זה כ"להשם הארץ ומלואהיום חינוך" :{{ציטוט|תוכן=הממשלה הכריזה על יום מסויים (או בראשי-תיבות: "לה"וי"א ניסן) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]כ". * מעורר עיום החינוך"ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעהבכל רחבי ארצות הברית. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוךלכל דבר צריך להיות מקור בתורה. * מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואהולכאורה - היכן המקור לענין זה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב. * מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם בסיום שנה השביעית. * ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי"ענין החינוך, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]"שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.
* [[תשמ"ח]] - 1988 - מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבותהתשובה על כך היא: תהא שנת חרות משיח * *[[הרבי]] פותח בהכרזה שהשנה היא תהא שנת חירות (ע"י) משיח. * מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "[[שנת הקהל]]" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת החיוב של קבלת עול מלכות שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. * מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. * מעורר הוא תמידי בכל הלילות של [[חג הסוכות]] רגע, ולמרות זאת נקבע על דבר כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[שמחת בית השואבהיציאת מצרים]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. * מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה. * מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של , ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ"א]]). *במוצאי כ' חשווןמיוחד בשנה, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט". *ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]]חג הפסח, נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ"ז חשוון תשמזמן חירותנו"ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]" ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] ; החיוב של שבת קודש הסמוך. *ביום הבהיר [[ר"ח כסלו תשל"ח|ר"ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. * מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "[[פרסומי ניסא]]" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום. * מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]", שבכל מקצועות לימוד התורה. * יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. * מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג הוא בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיורגע פנוי, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה ואף על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. * מעורר לנצל פי כן קבעו יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש"י|י' שבט]] – כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. * ביום רביעימיוחד בשנה, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]]חג השבועות, לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה * מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. * מייסד "[[קרן חמ"ש]]" על שם [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה. * מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. * מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. * מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי ה[[פורים]]. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע). * יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת 0מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות כיום של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. * מעורר שביום [[י"ג ניסן תרכ"ו|י"ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הצ"צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה. * מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי. * נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא"ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו"ר הזקן]]. * מתחיל לבאר התעוררות מחודשת בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת הקשור לקבלת התורה "והחי יתן אל לבו". * מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו). * מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. * מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י"ג תמוז]]ולימודה.
* [[תשמ"ט]] - 1989 - מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"[[שנת הילד והילדה]]"והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טוביםשכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . * מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג). * מציע שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע) יכנס כל לעבדו שכם אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. * מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. * מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל"ד|יו"ד כסלו]]). * מעורר (ב[[י"ט כסלו]]) ע"ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. * מעורר לערוך "[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]]" ביום ההילולא שלו (כ' טבת). * מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'". *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. * מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשאשאחד הענינים בזה הוא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשהשמלכות אדירה, ילמדו גם מפירושי חז"ל ב[[תורה שבעל פה]]. * מעורר לערוך סיום מעצמת-על"ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.* נואם בענינא דיומא לפני צאת ה"[[תהלוכה]]" (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. * מעורר שיערכו "[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב"אסרו חג". * מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר "[[קיצורים והערות לתניא]]" לאדמו"ר הצ"צשהיא בעלת השפעה בעולם כולו, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של דולר לצדקה)ענין החינוך.
|מקור==מפעולותיו משנת [[תשמשיחת י"א ניסן תשל"נ]]=ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}
* [[תש"נ]] - 1990 - הרבי שליטבנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים. * ביום א' ניסן מספר רב של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר דימי חינוך"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר בהתאם למספר שנותיו של דולר לצדקה). * מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשההרבי. * מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה. * מודיע שהההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחהיורק, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]. * מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של "[[כינוס השלוחים העולמי]]". * מעורר לנצל זמן החופש בבתישני בתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. *ביום המחוקקים ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מהאסמבלי' מדינות: [[ארץ הקודש]]והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[רוסיהשמואל בוטמן]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]. *ב[[יום שלישי]] "שהוכפל בו כי טוב", [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה"[[דידן נצח]]" באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי{{הערה|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה1='' טבת תשמ"ז]].* מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]. * מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"[[קופת רבינו]]" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים". * מורה שבקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם. * מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "[[ספר התניא]]" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה)http://chabad. *בקשר ליום היארצייטinfo/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר לכבוד הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל". * מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]]. * מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). *כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה. * מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"[[ל"ג בעומר]]" ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך". * מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה). * מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם. * מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"לקראת י"]. * יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'. * מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים. * מציע שבכל ניסן [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות קתשע"י שנה להולדת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ([[י"ב תמוז תש"מ]] – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו ([[י"ג תמוז תרפ"ז]] – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו". * מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"[[דידן נצח]]" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי [[ראש השנה]]. * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש"א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ * קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ"{{אינפו}}}}.
* [[תנש"א]] - 1991 - מכריז כי ראשי התבות ==== רגע של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות. * מעורר על דבר תיקון הפירצה שתיקה ===={{ערך מורחב|רגע של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי"). *במוצאי שתיקה}}בשנת [[כ' חשוון תרכתשמ"א|כ"ף מרחשוןג]] מחלק הרבי "[[קונטרס עץ החיים]]" לכאו"א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. *בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – [[תרע"ח]]" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה. *הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו. *ב[[י"ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה. *בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע רגע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכהשתיקה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א"). * מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכהבתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנהלאור כך שללא הכרה בבורא עולם, כולל – יום ה[[שבת]] קודש אין ערובה לשמירה על ידי נתינת אכילה ושתיה או חוקי היסוד השומרים על ידי דיבור טוב. *בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך החברה האנושית{{הערה|[[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקוםhttps://chabad. *[[י' שבט תש"י|ביו"ד שבט]] מחלק info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מאמר מעורר על "ברוך שעשה ניסים – [[תרסרגע של שתיקה"ד]]" בצירוף עם דולר לצדקה{{אינפו}}}}.
* מעורר לערוך "סדרי קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[חג הפסח|פסחהתבוננות]]" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסחהילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.
* בליל [[כ"ח ניסן תנש"א|כ"ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[משיחארצות הברית]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – רונלד רייגן על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות קריאה להנהגת ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "[[לחיות עם הזמן]]" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה. * בט"ו אייר (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכאו"א (אחרי תפילת ערבית) "[[דבר מלכות]]" שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הל' מלכים ("[[הלכות מלך המשיח]]") בנושא גאולה בצירףו שטר רגע של דולר לצדקה. *ב[[ל"ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ"ד|בשתיקה' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד – 770]] ומצד השני "יום הולדת כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] נ"ע ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות". * מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת. * מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה. *ביום הבהיר "[[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]]" – יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]" בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" מעורר הרבי שכאו"א יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל". * מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו. * מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ע"י לימוד החסידותבבתי הספר בארצות הברית.
* ==תורתו ומשנתו=====ספריו===[[תשנ"ב]] - 1992 - מכריז שראשי תבות השנה הםקובץ: תהא שנת נפלאות בכלליקוטי שיחותPictureFileName. (בינה) * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה. * לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם". * מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב"ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות. * מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. * [[כ' חשוון תרכ"אjpg|שמאל|ממוזער|בכ"ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס – כ"ף מ"ח – תשנ"ב]]" בצירוף [[חלוקת דולרים250px|דולר לצדקהלקוטי שיחות על סדר הפרשית]]. * בכ"ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס סיום והכנסת ס"ת]]" בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]" (בקשר לסיום ס"ת לזכות ולע"נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע). * מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם. *בטו"ב כסלו – מחלק הרבי לכאו"א "[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ"ט]]" (בקשר עם יום החתונה ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה. * מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "[[פרסומי ניסא]]" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה. * בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב"). * מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות{{ערך מורחב|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה. * בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק ערכים=[[אדמו"ר הריי"צ]], מעורר ספרי הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]]. * ביו"ד שבט – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ מאמרים – תרפ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה. * מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה. * מעורר לבטל לגמרי הקס"ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראלמליובאוויטש]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו"א "[[קובץ כ"ב שבט – תשנ"ב]]" בצירוף שטר שיטת הלימוד של חמ"ש דולר לצדקה ופרוסת "[[לעקאח]]". * מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]". * מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "[[קונטרס פורים קטן – תשנ"ב]]" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח". * מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקדש. * מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".}}
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-40 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
*===הפצת המעיינות==={{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[כ"ז אדר תשנ"ב|ז"ך אדר א' תשנ"בשלוחים]] וכן ו[[כ"ז אדר תשנ"ד|"ז"ך" אדר ה'תשנבתי חב"ד]] "אכן חליינו הוא נשא וה' הפגיע בו את עוון כולנו" הרבי שליט"א מלך המשיח, "בר-נפלי" נופל באוהל הקדוש, ובאופן גלוי לעין כל נכנס למסכת ייסורין כפי שמתואר על מלך המשיח (בישעיהו נג-נד). בזמן זה, לעיני כל העולם, מעודד מידי יום, למעלה משנה אשר הביאו את הכרזת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]"תורת החסידות לכל מקום ומקום.
* [[ג' תמוז תשנ"ד]] הרבי שליט"א מלך המשיחהתבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, נעלם מעינינו הגשמיות. עד היום הולכת וגוברת הציפיה הדרוכה להתגלותו המיידית. לא רק היות שהיא בגדר של "שהרועה לא עזב את צואן מרעיתומצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים" חלילה, אלא שגן הצאן לא שכח את הרועה הנאמן - הזן ומפרנס את האמונה הברורה והמוצקהובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, הולך ומוסיף ואור בשמחה ובביטחון גמור "שהנה זה (גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי שליטלסופר והחוקר ד"א מלך המשיח) באר [[יצחק אלפסי]]}}."
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=משפחתו15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.===לימוד חכמות חיצוניות==={{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.
*אביועם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: הרב א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[לוי יצחק שניאורסוןכפירה]]*אמו: בה' וב[[הרבנית חנההשגחת ה'|השגחתו]]*רעיתו: . ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[הרבנית חיה מושקאעבודה זרה]]*אחיו: הרב . ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[ישראל אריה לייבצניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, הרב [[דובער]]שיחת נח ב.}}.
במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1==מספריו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https:==//chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.
* ===היחס למדינת ולארץ ישראל===[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[אגרות קודשא' בכסלו]].* [[ביאורים לפירוש רשתשנ"יב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]] * {{ערכים מורחבים|ערכים=[[ביאורים לפרקי אבותמדינת ישראל]].{{* }} [[הדרנים של הש"סשלימות הארץ]].{{* }} [[יין מלכות ביאורים ברמב"םהבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]].}}* כללי רשהרבי כאדמו"י, הרמברי חב"ם.* ד הקודמים ([[לוח היום יוםאדמו"ר הרש"ב]].* ו[[לקוטי שיחותאדמו"ר הריי"צ]].* ) התנגד לרעיון ה[[מגילת אסתר עם ביאוריםציונות|ציוני]].* , עם זאת ראה ב[[ספר מאמריםמדינת ישראל]]כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט.* שערי אהבהנדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", אמונהכפר חב"ד, ארץ ישראל, גאולהתש"מ, הלכה ומנהגע' 119.* שערי המועדים ראש השנה}}, יום הכיפוריםאולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, חג הסוכותפרדס חב"ד, חנוכהגליון 11 (קיץ התשס"ג), אדר-פוריםעמ' 189; לקט ופרט, חג הפסחחלק ב', ימי הספירה, חג השבועותה'תשע"ז, תמוז-אבעמ' קלח.* שערי לימוד חסידותהגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, מילהבחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, צדקה, שמיטה.* [[תורת מנחם תפארת לוי בשם ד"ר יצחק]].* [[תורת מנחם התוועדויות]]ברויאר, דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבותמהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.
הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט, ועוד.}}. עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}. ===תורה ומדע===[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנים תש"נ-תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר (חנוכה תשנ"ב]]הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}} ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת. הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}. ==הרבי כמלך המשיח=={{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד מכל רחבי העולם ואליהם הצטרפו רבנים בכירים מחוגים אחרים. הפרסומים הרבניים הם באמצעות פסקי דין הלכתיים המסתמכים על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}. אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}. על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים. ==ניגוניו=={{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות. #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]]. == לקריאה נוספת ==;ביוגרפיה* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.* הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב [[ברוך אוברלנדר]] '''[[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]]''', ביוגרפיה מקיפה על שנותיו הראשונות של הרבי - [[תרס"ב]] עד [[תרפ"ט]]* הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] והרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)  ;אלבומים* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]]. ;מחקרים* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].;תורתו*קבלת תורת דור השביעי, הרב [[בנימין סוחייק]] משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], התמים מוסף [[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf גיליון נ"ב] פסח [[תשפ"ד]], עמוד 14*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).  ;שונות* הרב [[חס"ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב"ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - שבועון "[[בית משיח]]" גליון 470* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד. מוסף [[שבועון בית משיח]], [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על [[מלחמת יום הכיפורים]]. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. *'''הבשורה''' של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].*'''מצווה עלינו לספר''' סיפורי הרבי - 120 סיפורים על הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[פסח]] [[תשפ"ב]].*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - קשרים של הרבי עם אמנים רובם ציירים - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]], ד"ר בן ציון בר עמי, ר' אליעזר טיפנברון, ר' יוסי רוזנשטיין.{{בית|תמי הולצמן|רבי וחסידים בעין המצלמה|1315|20-26|תשפ"ג}} == קישורים חיצוניים ==;כללי*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב"ד בישראל}}*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס] {{אינפו|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד] {{אינפו|}}  ;היסטוריה*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר {{COL|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ג תשרי תשפ"ד}}*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}} *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר {{אינפו}}*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ;וידאו*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}  {{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}{{אחרונים}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב|*]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים|*]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
ברכת הגאולה
4,901

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/4538...681902"