פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א) (הצגת מקור)

גרסה מ־08:40, 17 במאי 2024

נוספו 35,011 בתים ,  17 מאי
←‏תפקידו כרבי: תקלדה
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[תמונה:הרבי.jpgאדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|leftאחר=פירושים נוספים|thumbראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}{{דמות|250pxשם=רבי מנחם מענדל שניאורסון|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי מיליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח ]]|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]|תפקידים נוספים=|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל לוי יצחק שניאורסון]], הנשיא השביעי, ([[דור שישיאדמו"ר הריי"צ]]|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת ברחבי העולם|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר הצמח צדקשליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]] שעל שמו הוא נקרא)|השתייכות=}}'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''; מכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, נולד בהרבי מ[[יליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"א ניסן ד '''הרבי'''. יליד שנת [[תרס"ב]] - 1900 (למניינים1902) לאביו הגאון, החסיד והמקובל הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[רבי לוי יצחק שניאורסוןחסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורהבין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, נגלה ונסתרבמטרה להביא את היהדות לכל [[יהודי]] ויהודי. בתקופת מלחמת העולם הראשונהבעשייתו, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[פוליןגאולה]].
ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}. ==שנות צעירותתולדות חיים=====לידתו וצעירותו==={{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902 [[למניינם]]){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.
* משנת ב[[תרפי"דח בניסן]]-1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית , חול המועד פסח, נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (הרבי, רבי יוסף יצחק) נ"ע[[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כבמהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"שר ההשכלהח בניסן]] שנת [[תרל" של האדמוח]]}}. הרבי נקרא בשם "ר הריימנחם מענדל"צ. עומד לימין האדמועל שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטיתהצמח צדק]].
* משנת לאחר שבשנת [[תרפתרס"ט]]-1929 התמנה אביו של הרבי, הרב לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (למנייניםבעבר [[יקטרינוסלב]]) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכללמשפחתו עברה לגור במקום.
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=שנים ראשונות בארצות הברית|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}
* בבשנת [[כתר"ח סיון תש"אפ]] - 1941 מצליח להינצל משיני הנאצים ימ"ש ולהגיע בשלום ל", כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[[פיתחה של רומי]]", היא - ניו יורקhttps://col.org. נכנס מיד בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידותil/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342. עד pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[תש"ישנים ראשונות]] (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידותחלק א' עמוד 131. אך לא ידוע האם שימש בתפקיד ואין לכך עדויות או ראיות נוספות}}.
* תשבשנת [[תרפ"י - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמוג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ר הריג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים]], רבניםכאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, שוחטיםמילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], סופרי סתמהדורת [[תשנ"ם ועוד משרות בקודשג]]}}. מתחיל לפרסם ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מכתב כללימאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מכתבים כללייםנאסר]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושותהרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[התוועדות|להתוועדויותמלחובקה]] שלו מתחילים לנהור המוני-ורק [[חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.
==קבלת הנשיאות==ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]], גרמניה..
* ===נישואיו==={{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}ב[[ו' בכסלו]] [[תשיתרפ"אט]] - 1951 - בבא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[י' שבט תישחיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|יוחיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"ד שבטצ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]] - יום השנה {{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[י' שבט תש"י|להסתלקות חותנובערל משה שמוטקין]] - מקבל על עצמו באורח רשמי את הנשיאות החבאדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "דיתאת בתי נתתי לאיש. אומר את מאמר החסידות הראשון שלו כנשיא השביעי הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - מאמר או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"{{מקור}}}}. ב[[שבת]] [[באתי לגניפרשת ויצא]], [[י". מעורר בכל הזדמנות לפעול במרץ לזכות יהודים במצוות ולקרבם א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ומצוות, ובמיוחד את הצעירים ובני-הנעורים. מעורר להפיץ את מעיינות החסידות חוצה ולהביא בכך את ("[[מלך המשיחאופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.
==מפעולותיו בין השנים: שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תשיתרפ"בט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] - בחצר ישיבת [[תשתומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"כרים רבים מרחבי [[פולין]]==.
* תשי"ב - 1952 - מייסד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ולהוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודשרוסיה]] ת"ו. מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות. מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון]]חתונתם בנם. מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. מכריז שחינוך "תינוקות באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יוםהחתן והכלה.
* על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"גד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] - 1953 - מייסד {{PDF}} תורת מנחם [[אגודת נשי ובנות חבתשי"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.כרך א (י) עמ' 206}}|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}
* לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[תשי"דריגה]] - 1954 - מעורר אודות . חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[מבצע ארבעת המיניםשבת מברכים|שבתות מברכים]]ובימי חב" ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[חג הסוכותהלכה]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. מייסד בית-ספר תורני , [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|חקלאי בכפר-חב"דקבלה]]. מעורר לזכות את הרבים ב"ו[[מבצע מצהחסידות]]" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרותוהטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.
* ===ברלין==={{ערך מורחב|ערך=[[תשטהרבי בברלין]]}}[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"וב]] - 1955 מייסד ארגון , עם אדמו"ר הריי"צ, [[צעירי אגודת חבתש"ד ארצות הבריתב]] ובקנדה. מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב]]ב[[י' שבט]] [[תרפ"ד. מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבתט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבותבהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.
* במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לבקר אצל הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תשטתר"זצ]] - 1956 מייסד ישיבת , כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[אהלי תורהארצות הברית]]", אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.[[קובץ:בצעירותו. מייסד ארגון jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[בית רבקה אוסטרליהגרמניה]] ובקנדה. מייסד מחנה קיץ תורני "באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[גן ישראלפריז]]" למען הנוער היהודי בארצות הברית. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.
* ===פריז==={{ערך מורחב|ערך=[[תשי"הרבי בפריז]]ז - 1957 מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה}}בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו.
* [[תשיבמקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"ח]] - 1958 מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ופרצתימי מלך]]". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודיחלק א' עמ' 372 -התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים380}}.
* מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[תשי"טדמי מעמד|דמי המעמד]] - 1959 מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה. מייסד ישיבת שנשלחו מ[[תומכי תמימים קרית גתארצות הברית]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספוליאל חצרו של חמיו בפולין.
* [[תש"כ]] - 1960 מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו. מייסד [[שיכון חב"ד ירושלים]] ת"ו.
==מפעולותיו בין השנית: [[תשכ==עריכת דברי חסידות====הרבי ערך אז דברי חסידות על פי הוראות חמיו אדמו"א]] - [[תשר הריי"ל]]==צ:
*חוברות '[[תשכהתמים]]'*[[שיחה|שיחות]] אדמו"אר הריי"צ*אגרות של הרבי הריי"צ *מפתחות ל[[ספר התניא]] - 1961 הושלמה הקמת "*מפתחות ל[[תורה אור]]*מפתחות ל[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטשלקוטי תורה]]*מפתחות למאמרי [[אדמו" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חבר הרש"ד באירופהב]] *קבצים תורניים אחרים{{הבהרה}}.
* === בתקופת מלחמת העולם השנייה ==={{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}[[תשכ"בקובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק [[שחמט]] - 1962 מייסד עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא [[כולל לאברכיםפרכטולדסדורף]]בשנת [[תרצ"ז]]]][[קובץ:Ship. מייסד סניפי ה"jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[מרכז לענייני חינוך]]חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו" במיניסוטה ובפילדפיה (ארהר שליט"בא). מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה. מייסד ישיבת "|הרבנית]] מפורטוגל ל[[הדר תורהניו יורק]]]]", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
* בחודש [[תשככסלו]] [[ת"דש]] - 1963 מכריז על שנת ה-150 להסתלקות החלה [[אדמואגודת חסידי חב"ר הזקןד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זהבהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית.הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. עורך תעמולה לפדות במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזלהאישור. מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודשבפועל, טרם התקבל האישור.
* בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[תשכ"הארצות הברית]] - 1965 סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו ), הרבי והרבנית עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים ולפנות ערב של מקרא"ליל חג השבועות, הגיעו לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ויינה של תורה" ומאז בכל ש עברו מווישי אל העיר [[שבתניס]](ניצה), שם התגוררו שמונה-קודשתשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[התוועדותכ' בניסן]] מבאר קטע מפרוש רשתש"י לפרשת השבוע. מייסד את א התקבלו הויזות ב[[שיכון חב"ד לודמרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.
* לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[תשכליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"וז בסיוון]] - 1967 מייסד תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[קרן חנהכ"ח בסיוון]]תש" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהןא הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. * מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנהאת פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי" בארץ וברחבי העולםצ במיוחד עבורם.
* ===בארצות הברית==={{ערך מורחב|ערך=[[תשכביקור הרבי בפריז (תש"ז)]] - 1967 מכריז שהשנה היא }}מיד עם הגעתו של הרבי ל[[שנת הקהלארה"ב]]. מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[מבצע-תפיליןחסידות]]" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו * בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צהבשנת [[תש"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד צ ליושב ראש מוסדות וארגונים החב"מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה"שטחים"]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).דיים המרכזיים:
* [[תשכ"חמחנה ישראל]]*[[מרכז לעניני חינוך]] - 1968 מקים ועד ציבורי להפעלת *[[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש הוצאת ספרים קה"צמח צדק" בירושליםת]] העתיקה ת"ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.
* בשנת [[תשכתש"טג]] - 1969 מעורר שכל כנס מונה גם לעורך ראשי של רבים ישולב עם תורה וצדקה * מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים, * מייסד ספרי [[נחלת הר חבקה"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכית]].
* [[תש"ל]] - 1970 מסיים את כתיבת באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"חלוקת דולרים]]אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. מתחיל (הרבי גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של "'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[מיהו יהודידברי משיח]]"}}.
==מפעולותיו בין השנים: ב[[תשלכ"אה אדר]] - [[תש"מז]]==נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל [[התקשרות]] לרבי הריי"צ.
* ===קבלת הנשיאות======פעילות למען קבלת הנשיאות==={{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}[[תשלקובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"אב]]]]לאחר [[י' שבט]] - 1971 יוצא בקריאה תש"לכבוש את העולם י (1950), כאשר נודע על ידי לימוד התורה[[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". מייסד בדרום-אפריקה, סניף כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"ה[[מרכז לענייני חינוךרבי]]" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה}}, כממלא מקומו.
* [[תשל"ב]] - 1972 מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות-הברית בפרט. מעורר פעילות רבה נעשתה על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכארהידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. מעורר לזכות את עולי רוסיא במצוות [[פורים]]. מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל -
ב[[ארצות הברית]]: * הרב [[תשלאליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"גצ*הרב [[ישראל דזייקאבסאן]] - 1973 מעורר לייסד ספריות-קודש מראשי אגודת חסידי חב"ד*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|ראה בספר בכל רחביביתי נאמן הוא}}*הרב [[שמואל זלמנוב]]*הרב [[שמואל לויטין]] -תבל. שכל בית יהודי יהיה "המשפיע *הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]*הרב [[דובער חסקינד]]*הרב [[בית מלא ספריםמאיר אשכנזי]]". מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. בקיץ - רבה של אותה שנה יוצא בקריאה שנחאי {{הערה|ראה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"כך: ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם". מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. מייסד את ' [[קרית חב"ד צפתבנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.
ב[[ארץ הקודש]]: * הרב [[תשלאליעזר קרסיק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"דבארץ הקודש{{הערה|ראה בספר עבד אברהם אנכי}}*הרב [[משה גוראריה]] - 1974 מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים ממנהלי אגודת חסידי חב"ד*הרב [[מבצע תורה|תורהשמרל גוראריה]]", "*הרב [[מבצע מזוזהאברהם פאריז]]{{הערה|מזוזהראה: ר' [[אליהו וולף]]", "מבצע צדקה|צדקהאחד היה אברהם עמוד 88}} *הרב [[שלמה יוסף זווין]]" "מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים*הרב [[אברהם חן]]" - "יבנה וחכמיה" "מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב*הרב [[אברהם חיים נאה]]". מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. מעורר על כינוס ילדים ב{{הערה|[[חנוכהשניאור זלמן ברגר]]- פוסק, מחבר ספרי הלכה ומנהג '''[https://chabadpedia. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבתco. מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"[[ונק מצוות|טנקיםil/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]]"''', שבועון בית משיח גליון 959 וראה בספר נודע בשיעורים}}.
באירופה: *הרב [[ניסן נמנוב]] מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}* הרב [[תשל"הישראל נח בליניצקי]] - 1975 פותח בתעמולה אודות המבצעים: "*הרב [[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיהאברהם סנדר נמצוב]]", "*הרב [[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחהסעדיה ליברוב]]".
* [[תשלהללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ו]] - 1977 מעורר שוב אודות קבלת ד ב[[סמיכה לרבנותארצות הברית]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. שולח ב[[שליח|שליחיםארץ הקודש]] לערי הקודש ירושלים וצפתוברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. מכריז על שנה זו ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"כד יקבלו את נשיאות הרבי.עם זאת, חלק מ[[שנת החינוךחסידי חב"ד]]". מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"וכן [[מבצעיםהרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי". מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את הצ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[י"ב פסוקיםשמריהו גוראריה]] ומאמרי חז(הרש"ל" שליקט. מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירהג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש" בימי בין המצרים. מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]]. מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה. ולייסד קופות גמילות-חסדיםג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.
* בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[תשל"זחסיד]] - 1977 מייסד ישיבה גדולה ים רבים מכל העולם [[תומכי תמימים קראקסכתב התקשרות|בקראקס מכתבי התקשרות]] ושלחום ל- ונצואלה[[770]] * מציע לערוך "הקפות שניות" בעיר הקודש , אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[חברוןמכתב כללי|מכתבים כלליים]] וב, הוראות, קבלה ל[[ירושליםיחידות]] העתיקהועוד. מעורר לחדש את עניין הבמוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[משפיעהתוועדות עם הרבי|משפיעיםהתוועדות]]לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי" לאנשים (צ, אמר הרבי את ה[[עשה לך רבמאמר]]) ו"משפיעות[[באתי לגני]]" לנשים, שמתפקידם לעורר ובכך קיבל באופן רשמי את הלב והמוח לעבודת ה'הנהגת חסידות חב"ד{{הערה|ראה בספרים ימי מלך חלק ג וימי בראשית}}.
* ==בהנהגת חסידות חב"ד==[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[תשלל' שבט]] [[תשי"חא]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - 1978 מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד". מייסד ישיבה גדולה "מוסף [[אור אלחנן לוס אנגבית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ'לס51, [[תשרי]][[תש", קליפורניהפ]]. שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. הורה להדפיס את ה}}]]===תפקידו כרבי===לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"תניאצ התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי" צ בכל מדינות העולםרחבי תבל.
* עוד טרום קבלת הנשיאות, שלח הרבי שלוחים ראשונים ל[[תשל"טמרוקו]] - 1979 מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת "הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחהשלמה מטוסוב]]"ולפי הוראות הרבי שלוחי הרבי למרוקו, ייסדו ישיבות, תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במרוקו, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. מייסד כולל אברכים במלבורןבמקביל הוקמו במרוקו בהכוונת הרבי גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, אוסטרליהסופרי סת"ם ועוד משרות קודש.
* בשנים הראשונות לנשיאות שלח הרבי שלוחים לרחבי [[תש"מארצות הברית]] - 1980 מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים". מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. מבקש לערוך [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות "ל"ג בעומר"]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות" * יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה" * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חוכמות נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחוריםברזיל]])ועוד.
==מפעולותיו בין השנים: הרבי פירסם [[תשמ"אמכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק, מכתבים כלליים פורסמו על ידי שלוחי הרבי בעיתונות ובאמצעים אחרים כדי להפיץ את המסרים לכלל ישראל, למספר שיא של יהודים. רבים פנו אל הרבי לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] - שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"נ]]==י}}.
* [[תשמבהתוועדות י' שבט תשי"א]] מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב"[[צבאות השם]]" (בסיסמת: "[[ווי וואנט משיח נאו]]"). * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. * מעורר ובמיוחד במאמר באתי לגני, שם הרבי דגש על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא"ח]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]תכלית מטרתו בעולם - להביא לגאולה והתגלות המשיח במהרה. * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה{{הערה|ישיבה גדולה ב"קזבלנקה" מרוקו]]. * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב"מונטריאולזמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בשבט תשי"א התבטא הרבי, קנדה]]. * מסדר ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "סדר [[ברכת החמה]] – עבחסד וברחמים"פ מנהג חב"ד". * יוצא בקריאה ושכל עניינו הוא שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע"י (השתתפותם יהודי יהיה ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדתשמחה]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה"קולהפוך את כולם לחסידים. * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"[[צבאות השם]]" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר"לימי בראשית, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) מאחורי מסך הברזל באם אינם עולם לארץ הקודשעמ' 387}}.
* במהלך [[תשמ"בהתוועדות]] (1982) ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח. *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורהפורים]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו[[תשי"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז]] שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, ספרדהחל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", תימן האריז"ל וכומקושר דאַרף מען זיין צום רבי'). * מורה להנהלת ישיבת ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [[תומכי תמימים=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "תומכי תמימים. בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן" ובני ביתם, וכן להנהלת שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן"[[בית רבקה]]כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר " כתיבת סנשמתו עדן"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר , אלא "בית רבקהנשמתו בי" ובני ביתן!... מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"{{הערה|תורת מנחם, תשי"א - חלק ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות', עמ' 326.}}. * מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי בבהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[הפצת המעינות חוצהד' תשרי]][[תש" ובי]] וראו גם שיחת שבת [[מבצע חנוכהפרשת פינחס]]. ואשר בכמה ספרים שנת [[תשמ"ב היא שנת הקץה]]}}. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר"ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כ[[ספר תורה לחיילי צה"להתקשרות|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי מקושר]] לחותנו [[אדמו"צבא הגנה לישראלר הריי"צ]] – אנשי חיל דאה"ק. * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של , היה הולך בקביעות ל[[ספר התניאאוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. * מעורר על דבר ההכרח לסיים שם היה קורא את הפ"מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדיםנים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.
* הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[תשמכ"גאלול]] (1983) ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק [[אדמותשכ"ר המהר"שג]] שענינו והנהגתו היתה "[[לכתחילה אריבער]]"}}, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נחוהקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|ז' מצות שלהם]]. * מכריז על "[[רגע של שתיקה]]" – "עין רואה ואוזן שומעתבכלל אין עניני לומר מוסר", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על התוועדויות תשמ"עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתייםח חלק ב עמ' 533}}.
*על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, בדרך כלל לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[תשמשמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"דו]] (1984) פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' שנת דברי משיחתשרי]] [[תשכ"ה]]}}.
* מעורר – בקשר למצב ===סדר יומו==={{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"הריני מקבל עלי מצות עשה צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של ואהבת לרעך כמוך"החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], ולאחרי כל תפלה מהגשבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה' תפלות ]]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את פניך"ברכתו ועצתו.
* מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות מידי [[שבת]] מתקיימת [[בעלי חיים טהוריםהתוועדות]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא. * מייסד עם הרבי, בה נושא [[תומכי תמימים יוהנסבורגשיחה|ישיבה גדולה שיחות]] העוסקות הן ב"יוהנסבורג[[תורת הנגלה]]" דרום אפריקה. * הורה להדפיס את והן ב[[ספר התניאתורת החסידות]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע)והן בעניני השעה. * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקבהחל משנת [[תשכ"ה גאולה האמיתית והשלימה ע]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י ]] ב[[משיחפרשת השבוע]] צדקנו תיכף ומיד. * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. * מציע שכל אחד , החל מסוף שנת [[תקנת הרמבתש"ם|יקבע שיעור יומי ל]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי אביו בספר משנה תורה[[לקוטי לוי יצחק]], והחל משנת [[תשד"מ]] – יד החזקה – להרמבהחל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד משיעורי [[הרמב"ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולההיומי]].
* ===פעולותיו===[[תשמ"ה]] - 1985 - מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבותקובץ: השנה תהא שנת מלך המשיחהרבי. * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "[[רגע של שתיקה]]". * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. * מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי [[תקנת הרמב"םjpeg|ממוזער|"סיום" לימוד הרמב"ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. * קורא את בית הכנסת שלו בשם "[[בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)250px|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטשהרבי]]". * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ{{ערך מורחב|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. * מציע שבכל הזדמנות פעולותיו של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
====הרחבת מעגל הפצת היהדות והחסידות====
עם עלותו לכס הנשיאות, הרבי החל בפעולות רבות כדי להרחיב את מעגל הפצת היהדות והחסידות, הן בייסוד וביסוס מוסדות חינוך, והן בפתיחת והרחבת ארגונים חב"דיים.
בתקופה זו שלאחר קבלת הנשיאות הרבי ייסד בארץ הקודש את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וארגון [[נשי חב"ד]], חולל שינויים מבניים וארגוניים עם הוראות חדשות כלליות ופרטניות בארגון [[אגודת חסידי חב"ד]] תוך כדי הצבתו כארגון על לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש. זאת לצד סיוע לארגון [[כולל חב"ד]] אשר העניק סייע לחסידים בתחום הגשמי {{הערה|ראה באגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא ובספר עבד מלך}}.
בארצות הברית הרבי הקים את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק וארגון נשי חב"ד, ובד בבד ביסס ופיתח את הארגונים אותם ניהל עד אז - מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת.
במקביל הרבי שלח שלוחים למדינות שונות בארצות הברית, ומדינות נוספות כמו אוסטרליה, ברזיל ומרוקו. ובמקומות אלו נוסדו מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים, במקביל לפעילות לקירוב ליהדות וחסידות בכל מקום בהתאמה לתנאי האוכלוסיה היהודית המקומית.
בד בבד פעל רבות למען [[כפר חב"ד]] בגשמיות וברוחניות, מהוראות פרטניות בכל תחומי החיים, דאגה להרחבת המוסדות, ביסוס מפעלים ומצב גשמי, ועד ענייני צניעות, חינוך ופעילות להפצת המעיינות.
====פעילות בקרב ה[[יהדות ספרד|ספרדים]]====
הרבי הרחיב את הפעולות בקרב יהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]],באמצעות שלוחים למדינות המוצא בתחילה [[מרוקו]] ובהמשך ל[[תוניסיה]] ובשנות הנ' גם ל[[אוזבקיסטן]] ו[[גרוזיה]] ופעילות עם יהודים ספרדים בכל העולם.
. * ====רה-אורגניזציה בארץ הקודש====זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, הגיע יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידויות ארוכות בהן הרבי הורה והדריך בענייני העסקנות החב"דית והחובה להקים 20 מקוואות-טהרה חדשים במקומות שלעת-עתה עדיין אינם קיימיםעוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}. * וכן קרנות עזר וסיוע לרוצים להכשיר מטבחיםבעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, מבצע שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"כשרות-האכילהא אגרות מיוחדות לאגו" וכן קרנות ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים להפצת מצוות הדלקת נרות שבת {{הערה|ההוראות על ההקמה הגיעו באמצעות אגרת לאגודת חסידי חב"ד, אגרות קודש ומצוות כשרות וטהרת המשפחה. * מכריז חלק ד' אגרת א'סד}} – [[צעירי חב"ד]]{{הערה|על הרחבת פעילות שלוחיו בעולם במבצע הקמתו ראה בספר חייל בשירות הרבי}}, [[נשי חב"שליח עושה שליח" ובכך נפתחות ברחבי העולם שלוחות נוספות ד]]{{הערה|על הקמת הארגון ראה בספר הפרטיזן}} ועוד. והרחבת הפעילות להפצת התורה, היהדות ומעיינות החסידות * מכריז על מבצע והחסידות. הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"שיעורי תורהד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צעירי חב" בקנה מידה נרחבד{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד וחייל בשירות הרבי}}. * מורה לערוך חגיגות וסיומים של שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"יד החזקהד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב" לרמבד]], [[נשי חב"ם ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ברוב עםד וקהילות חב" ד בכל קצוי-תבל. * מעודד את מדינות העולםרחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]], [[דוד עבדי]], [[חייל בשירות הרבי]], המציינות את מלאות 800 שנה להולדת הרמב"ם[[הפרטיזן]]}}.
לפני חג השבועות מציע לערוך כינוסים מיוחדים לאהבת ואחדות ישראל כהכנה לקבלת התורה מחדש====פעולות לפי שנים====*שנת [[תש"י]] (1950): ייסוד מפעל השליחות במרוקו. שולח שליחים ראשונים למרוקו: הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]]. בהוראת הרבי הקים הרב מטוסוב רשת מוסדות בכל רחבי מרוקו.*שנת [[תשי"א]] (1951): הרבי מקבל הנשיאות. שולח את הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]]. עורך שינויים בהנהלת אגו"ח באה"ק ומעורר להקים ארגונים ייעודיים לפי קהל יעד.*שנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.
* תשמהחל משנת [[תשכ"ו - 1986 * ד]] החל הרבי שליטלפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"א מלך המשיח מעורר לפרסם ט]] ייסד עבור העולים את דברי גדולי ישראל שהתשוקה והציפיה לגאולה גורמת לזרוז הגאולה. * מעורר לייסד אירגוני "צבאות ה'" "תפארת זקנים" "חוכמת נשים" ו"בתי-חב"ד" במקומות שעדיין אינם קיימים, והיכן שיש - להגדילם ולהרחיבם. * מביא על ידי הוראותיו להרחבת תפוצת ספרי חסידות שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. * לפני חג השבועות מציע לערוך כינוסים מיוחדים לאהבת ואחדות ואחדות ישראל כהכנה לקבלת התורה מחדש. * מעורר לקיים הוראת המשנה "עשה לך רב", ועד כמה הדבר חיוני לעבודתו הרוחנית של כל אחד ואחת, אנשים, נשים וטף. * החל מיום הולדתו בשנה זו מחלק דולרים לשליחות מצווה לרבבות אלפי ישראל בכל שבוע * מעורר על עריכת התוועדויות בימי סגולה ובהדגשה מיוחדת בנוגע לחיזוק האמונה בביאת המשיח!!!
מעורר אודות הקמת בתי-חב*ב[[ל"ד בבתים הפרטיים מייסד שיכון חבג בעומר]] [[תשכ"ד חב"ד בירושלים לעולי רוסיאז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים.
* תשמ"ז - 1987 מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. * מעורר אודות הקמת בתי חב"ד בכל מקום והן בבתים הפרטיים. * מעורר בנושא הפצת המעיינות חוצה עבשנת [[תשל"י השתדלות בחינוך קטנים בשנים וקטנים בידיעה. * מעורר ט]] בעת הדיבורים על-הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך שבכל מקום שהיולדת והוולד נמצאים יש לתלות בחדר "שיר המעלות" * מייסד שיכון חב"ד חדש בירושלים לעולי רוסיא. * מעורר בנושא הפרוזבול בשנת השמיטה.
מעורר להוסיף בלימוד ספריו של מרן ה*בשנת [[תש"בית יוסףל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק " בעל השולחן ערוך[[מיהו יהודי]]".
* בשנת [[תשמ"ח - 1988 מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח * מעורר שהשנה היא שנת "הקהל" שתוכנה, הוספה של כל עם ישראל ככלל ושל כל יחיד כפרט "ביראה א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה'" * מעורר לערוך פעולות וכינוסי "הקהל" בכל העולם במטרה לעורר לתורה ויראת-שמיים. * מעורר שגם בכינוסים הכלליים באו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא עולם בתורתו. * בסמיכות להסתלקותה של אשתו]], הרבנית הצדקנית, נתייסדו ברחבי-תבל מאות מוסדות של תורה, עבודה, גמילות חסדים לאנשים נשים וטף. * מורה שביום ז' אדר - הילולת משה רבנו - יעשו התוועדויות חסידיות בכל מקום אפשרי * מעורר שנשי ובנות ישראל יתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה והמצוות. * מעורר על "יום הולדת" הפרטי כיום סגולה * להוסיף בלימוד ספריו של מרן ה"הבית יוסף" בעל השולחן ערוך. * מתחיל להתוועד בכל שבת-קודש. * לקראת השנה הבאה מכריז על שנת ה"ילד והילדה" ו"שנת הבניין" * יוצא בקריאה שכל אחד (ואחת) ישתדל לפעול כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לילדי ישראל כ"י]].
בהוראת שעה (חד-פעמי) מורה לבחור ל*בשנת [[תשנ"אגודת ישראלא]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים ", בבחירות לכנסתעשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.
* תשמ== פועלו והשפעתו ===== פעולותיו בעולם היהודי ==={{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ט - 1989 מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה * בהוראת שעה מורה לבחור לופרצת"אגודת ישראל". * ומחזק את ההתעוררות לבניין בתים ב, הלקוחה מהפסוק "שנת הבנייןופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" * קורא ליחידים לנצל זאת לתוספת בניין ביתם הפרטי וכן לייסד שכונות חדשות. * קריאה זו הולכת ומתפשטת ורבבות בתי בני-ישראל{{הערה|בראשית כח, מוסדות חינוך ובתי-כנסת נבנים בעולם כולויד}}. * מעורר לנצל את חודש כסלו במיוחד ללימוד והפצת תורת החסידות * במסגרתם קרא הרבי שליט"א מלך המשיח הורה להדפיס מחדש ב"אותיות מרובעות" לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את כל ספרי החסידות שהיו עד היום בכתב רש"יהמצוות וללמוד תורה, בין היתר, כדי להקל על הלומד בהם ולעשותם לנחלת הכלל * מכריז שזוהי שנת ה-40 להסתלקות הילולת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה ה"לב לדעת ועיניים לראות ואזניים לשמוע" ואז אדם עומד על דעת רבוידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].
הרבי מודיע שהמהפכות הקיצוניות המתרחשות בשנה זו בכמה מדינות בעולם ללא מלחמות בשקט ובמנוחהמאוחר יותר, מעידות יזם פעולות ציבוריות שכונו על כך שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלותידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.
תש"ן - (1990) הרבי שליט"א מלך המשיח מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים * מעורר שכל יהודי נדרש לעבוד עבודתו הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן של "נס" לגבי הנהגתו אשתקד * שולח שליחים למדינות ש"מאחורי מסך הברזל" להקים מוסדות חינוך ולחזק היהדות וכך נוסדו מוסדות רבים וקהילות * מעורר לחדש את המנהג שהיה עוד מימות משה רבנו "להקהיל קהילותחד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', קהילות בכל שבת..עמוד 272. ללמוד ולהורות לישראל דברי תורה" - עניין מפרשת השבוע וכן על פי פנימיות התורה * מעורר להנהיג בכל מוסד או מפעל שהמנהל יחלק לתלמידיו/עובדיו לפחות פעם אחת בשבוע "מעות" לשליחות מצווה לצדקה ולעודדם להוסיף משלהם להרבות בצדקה. וממליץ שיתבצע ביום שישי - ערב שבת [[אגרות קודש * הרבי שליט(אדמו"א מלך המשיח מודיע שהמהפכות הקיצוניות המתרחשות בשנה זו בכמה מדינות בעולם - ללא מלחמות בשקט ובמנוחה, מעידות על כך שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות וזהו ביטוי ל"שנת ניסים" וקורא להתחזק בציפיה לקראת הנס הגדול של הגאולה השלמה * מעורר לנצל את החופש בבתי-הספר הממלכתיים להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות * בנר חמישי (5) של חנוכה, הרבי ר שליט"א מלך המשיח עורך כינוס עולמי לילדי ישראל באמצעות הלוויין * מורה להשלים הקמת 1000 (אלף) מוסדות חב"ד בעולם|אגרות קודש]], לרגל שנת ה-40 (מתש"חלק י) * כדי להוסיף בברכתם, שלוותם ובטחונם של כל בני-ישראל שליט"א בכל מקום שהם, יוצא בח עמוד קע"קול-קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשיםז}}, נשים וטף יוסיפו בלימוד התורהואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, בתפילה ובצדקה (ופרט כיצד) * מעורר שכל אחד יעשה התלוי בו לכנס ילדים "ברוב עם הדרת מלך" לכבוד הילולת רשב"י בל"ג בעומרחלק ו', בשמחה גדולה * כל התורה וכל המצוות הן נחלת כל יהודי באשר הוא * מודיע שסימנה של השנה הבאה היא "תהא שנת אראנו נפלאות * הרבי שליט"א מלך המשיח מצהיר שבקיום מצוות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם * יוצא "בקול קורא" לצו ודרישת השעה - שכל אחד (ואחת) ישתדל לייסד שיעור תורה וללמד אחרים * שכל אחד ואחד יהיה "מגיד-שיעור" בלימוד התורה לרבים - בעשרה, שלושה או שניים, * להוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית-רבן * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!!!עמוד 274}}.
פרויקט אחר שיזם הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ תנש"א - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעלבערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ * קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בובספר פלא הדורות, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכוי' בשבט ה' תשמ"בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענוויםג, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ"עמוד 37}}.
* באור לכבעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ח ניסן מרעיד ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את אמות הסיפים בהודיעו כי האחריות להבאת הגאולה מוטלת המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף * מעורר שכולם יוסיפו בלימוד התורה ובפרט בענייני משיח וגאולה, לפעול התגלות וביאת המשיח בזריזות ולהדר גם במצוות הצדקה וכל זה מתוך ציפייה ותשוקה חזקה לגאולה ולא רק בתור "סגולה" להחשת ביאת משיח אלא בעיקר להתחיל "לחיות עם הזמן" בענייני משיח וגאולה * וכך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה * מעורר שכל אחד יעשה מ"חלקו" בעולם "ארץ ישראלהמצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב" (במובן הזמן והמקום) * הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כל אחד ואחד שצריכים לקבל עם עצמם את ההוראות והעצות של שופט דורנו, יועץ דורנו ונביא דורנו - הלא הוא נשיא הדור (מלך המשיח)!ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.
מכריז שבימים אלו מתקיים קיבוץ-גלויות==== מפעל השליחות ===={{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}חמיו של הרבי, כאשר הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצווי-תבל אל ארץ הקודשל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם.
תשנ"ב - 1992 מכריז שראשי תבות השנה הםהשלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי ובהם: תהא שנת נפלאות בכל. (בינה) * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר שצו השעה לפענחם ולבררם כפי שהם בהלכות שבתורה * לאור ההכנה לביאת משיח צדקנו, הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר להתחזק בזהירות ובהידור ב"קידוש לבנה" ב"רוב עם" ובשמחה * קורא לסייע ליהודים שיצאו מרוסיה בכל מקום שהםהרב מיכאל ליפסקר, ובפרט שעלו לארץ-הקודש * מכריז כי יש לעמוד בתוקף המתאים על שלמות ארץ הקודש ולשלול מחשבות ותוכניות אומות העולם * ממליץ ללמוד על פי פנימיות התורה את עניינם של ארץ הקיני הקניזי והקדמוני כהקדמה לכיבושם הגשמי בעתיד * מודיע שבימינו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים * ישנה לא רק המציאות של משיח אלא הרב שלמה מטוסוב והרב ניסן פינסון ובמקביל נשלח השליח הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]] וכך גם ההתגלות של משיח! * מודיע שעכשיו צריכים רק לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממשנשלחו שלוחים רבים ברחבי [[ארצות הברית]].
* מכריז שכעת נותר רק לפקוח בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את העיניים ולראות איך שהכל מוכן לגאולה * העבודה כעת היא להביא את ההתגלות בפועל בעולם * מורה שנכון הדברמקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, שכל אחד יפרסם אצל עמו ואצל הזולת ובכל על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום את הניסים שהקדוש ברוך ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא עושה עימנו מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלמה * מעורר שעל מקיף כמעט כל אחד ואחת מוטל התפקיד לקרב ("ציבור") לפחות עשרה מישראל לתורה ומצוות * מודיע שעל ידי לימוד תורת נשיא הדור בפה דווקא יתמלא המניעה והעיכוב של שלילת הדיבור אצל נשיא דורנו * מורה להוסיף בענייני שמחה * מכריז שבימים אלו מתקיים קיבוץעיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-גלויות5000 שלוחים, מתוכם 1, כאשר יהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצווי-תבל אל ארץ הקודש * מעורר על הצדקה באופן של "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה" וכן על אחדות ואהבת ישראלק] {{COL}}}}.
ייסורי משיחמרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, הרבי שליטלתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"א מליובאוויטשד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
ז==== תקנת לימוד הרמב"ך אדר א' תשנם היומי ===={{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ב וכן ם]]}}בשנת [[תשד"זמ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ך" אדר ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה'תשנ"ד "אכן חליינו הוא נשא וה' הפגיע בו את עוון כולנו[[רמב" ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי שליטב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א מלך המשיחב, "בר-נפלי" נופל באוהל הקדוש ומסתלק ממנו כוח הדיבורעמוד 271 ואילך}}. ובאופן גלוי לעין אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל נכנס למסכת ייסורין תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שמתואר על מלך המשיח (בישעיהו נג-נד)שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. בשארית כוחותיו בשיא היסורים לעיני ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל העולם מעודד מידי יום, למעלה משנה היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הכרזת הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!!!ם שמסיימים פעם בשנה.
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.
את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח חי וקיים, נשמה בגוף - "מלך ביופיו תחזינה" עינינו בקרוב ממש, אמן!בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.
* ג' תמוזבעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, התשנ"ד הרבי שליט"א מלך המשיחהצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, נעלם מעינינו הגשמיות, כדי להביא את ניצחון הגאולה. וכיום (9) שנים מאז ג' תמוז, הולכת וגוברת הציפיה הדרוכה להתגלותו המיידיתכיסוד המוסר החברתי המודרני. לא רק "שהרועה לא עזב את צואן מרעיתו" חלילה, אלא שגן הצאן לא שכח את הרועה הנאמן - הזן ומפרנס את האמונה הברורה והמוצקה והנוקבת כל הר והופכת אותו למישור, הולך ומוסיף ואור בשמחה ובביטחון גמור "שהנה זה (הרבי שליט"א מלך המשיח) בא." ומפי כול פורצת ההכרזה מכל שבט לוי - הנאמנים למשה שבדורנו - לרבי שליט"א משיח צדקנו - יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" מלך ביופיו תחזינה" עינינו בקרוב ממש, אמן!
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.
התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.
והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.
|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.
==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון, מלך המשיח שליט"א, נולד ביום שישי, [[י"א ניסן תרס"ב]], בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]],לאביו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[הרבנית חנההתבוננות]]של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.
==שנות ילדות==בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.
תיאר הרבי את שנות ילדותו כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה==תורתו ומשנתו=====ספריו===[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת jpg|שמאל|ממוזער|250px|לקוטי שיחות על סדר הפרשית]]{{ערך מורחב|ערכים=[[תשט"זספרי הרבי מליובאוויטש]] כותב , [[שיטת הלימוד של הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".]]}}
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-40 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.
==נישואין==הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.
מסדר הקידושין בחתונת כבשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"ק אדפ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש מה"מ היה פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.===לימוד חכמות חיצוניות==={{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ בעצמו וגם . הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את השבעדעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאדטכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעיםנדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאתע' 408}}.
כאשר אמר עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את הברכותדעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[אדמו"ר הרש"השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]] נ. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ע -בהתפעלות גדולה: אויו, הרבי (אדמו"ר הרש"שיחת נח ב) הרי מסדר קידושין! .}}.
חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר הריישליט"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסוביםא חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.
אחר הסעודה===היחס למדינת ולארץ ישראל===[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], בשעה שלוש וחצי לערך[[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, עמדו הקהל והאדמוהרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]{{ערכים מורחבים|ערכים=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}הרבי כאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול רי חב"ד הקודמים (כריקוד חסידי פולין[[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]])התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.
כשישבו האדמוהרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"רים לנוח מעטל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, לקח והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי הרייב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"צ ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חבהשבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ד במהירותט, ועוד. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם}}.
על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופרעם זאת, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' הרבי לא [[בערל משה שמוטקיןעלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] את כ"ק מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ מה טיבו ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של חתן זההרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, והרבי השיבובשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש: "את בתי נתתי לאיש{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. הוא בקי בבבלי ובירושלמיובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתוובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}..."
===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנים תש"נ-תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר (חנוכה תשנ"ב]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}} ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.
הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.
==קבלת הנשיאותהרבי כמלך המשיח== מיד עם היוודע דבר הסתלקות {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא. בתל אביב ישבו באבילות זמן מה, ולאחר מכן אמר הרב [[אברהם פריזמליובאוויטש כמלך המשיח]] כי הוא מכיר היטב את הרמ”ש והוא “הצנע לכת” באופן מופלג, והוא ראוי להיות האדמו”ר החדש. הוא הוסיף וביקש שכל אחד יכתוב מכתב התקשרות ולהפציר ברמ”ש שיואיל לקבל את כתר הנשיאות. }} שלושה ימים לאחר ההסתלקות, ניגש הרב הרבי מוגדר כ[[יצחק דובאוומלך המשיח]], מזקני החסידים באנגליה ששהה באותה עת בבית חיינו, אל הרבי, והפציר בו לקבל העתיד לגאול את הנשיאות. המענה היה “דער רבי לעבט” (הרבי חי)עם ישראל. הרב דובאוו לא הירפה ואמר כי אצל כל הרביים היה את העניין של חיים לאחר ההסתלקותההכרה ברבי כמלך המשיח, ולמרות זאת היה ממלא מקום. פורסמה על כך ענה: “מה אתם חושבים (ואמר את שמו הקדוש) הוא רבי?”  בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו חסידים ידי רבני חב"ד מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.  בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי-פרטי ראשון לעדת החסידים.  למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.  כל העת התחמק הרבי מלקבל את הנשיאות באומרו שעליו “לקבל הוראות”. כשהחסידים שמעו כך, הבינו היכן היא הכתובת הנדרשת, וביום ב’ באייר נסע מניין של חשובי החסידים אל ציון אדמו”ר הריי”צ, שם התפללו וביקשו שהרבי יקבל את עול הנשיאותואליהם הצטרפו רבנים בכירים מחוגים אחרים. מובן שלא סופר הפרסומים הרבניים הם באמצעות פסקי דין הלכתיים המסתמכים על כך לרמ”ש, אולם מיד לאחר מכן נודע כי הרמ”ש הפסיק להשתמש בביטוי זה.  ביו”ט שני פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], ממזכיריו של אדמו”ר הריי”צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא”ח. הרבי לא נענה לועצמו לנושא, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.  בשנה שלאחר ההסתלקות [התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.  בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני החסידים על פי בקשתם.  בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיבבדרכים שונות.
בחודשים כסלו וטבתבשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא מוכן לקבל ]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלטשירת החסידים: {{יחי}}.
בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניואמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] -[[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צטיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט תשי”א]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.
כאשר נודע הדבר לרביעל פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, ביקש מהרב סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[חודקובנצחיות חייו של הרבי]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים}}, והם נכנסו גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס ]], כאשר את ההכחשה. רק לאחר תחנונים ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים נעתר להם הרבילברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.
שבוע ==ניגוניו=={{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויהההקפות.
במוצאי #'''[[י’ שבט תשי”אניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]] נאסף קהל ''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים להתוועדות עם הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.#'''[[‏770שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדותהניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", קם החסיד הישיש הרב בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[אברהם סנדר נמצובתשל"ד]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא”ח.
ואכן== לקריאה נוספת ==;ביוגרפיה* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', בשעה עשר וארבעים דקות[[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], פתח הביוגרפיה של הרבי ואמר את המאמר ד”ה “מלובביץ'''', [[באתי לגנימרכז ההפצה ממש]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט תשס"ז.* הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב [[ברוך אוברלנדר]] '''[[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]]''', ביוגרפיה מקיפה על ידי שנותיו הראשונות של הרבי הקודם- [[תרס"ב]] עד [[תרפ"ט]]* הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] והרב [[יוסף יצחק גרינברג]], נאמר וכו’'''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)
לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.
חשוב להוסיף את דבריו של ;אלבומים* הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות[[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], כאשר '''הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעתשלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, זו הוצאת [[הרבנית חיה מושקאארגון הגג]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה[[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].
==פטירתה ;מחקרים* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של הרבנית==חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].;תורתו*קבלת תורת דור השביעי, הרב [[בנימין סוחייק]] משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], התמים מוסף [[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf גיליון נ"ב] פסח [[תשפ"ד]], עמוד 14*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
ביום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה
==משפחתו==;שונות* הרב [[חס"ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב"ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - שבועון "[[בית משיח]]" גליון 470* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד. מוסף [[שבועון בית משיח]], [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על [[מלחמת יום הכיפורים]]. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. *'''הבשורה''' של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].*'''מצווה עלינו לספר''' סיפורי הרבי - 120 סיפורים על הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[פסח]] [[תשפ"ב]].*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - קשרים של הרבי עם אמנים רובם ציירים - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]], ד"ר בן ציון בר עמי, ר' אליעזר טיפנברון, ר' יוסי רוזנשטיין.{{בית|תמי הולצמן|רבי וחסידים בעין המצלמה|1315|20-26|תשפ"ג}}
== קישורים חיצוניים ==;כללי*אביו[http: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]//chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש]- {{חב"ד בישראל}}*אמו[http: //www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[הרבנית חנהאתר בית חב"ד]]{{בית חב"ד|}}*רעיתו[http: [[הרבנית חיה מושקא]//old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]{{אינפו|}}*אחיו[http: הרב [[ישראל אריה לייב]]//old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, הרב [[דובער]מתי טוכפלד]{{אינפו|}}
;היסטוריה*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר {{COL|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=מספריו33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ג תשרי תשפ"ד}}*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}} *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר {{אינפו}}*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [[אגרות קודש]].* [[ביאורים לפירוש רש"י]] ;וידאו* [[ביאורים לפרקי אבות]]http://old2.* [[הדרנים של הש"ס]]ih.* [[יין מלכות ביאורים ברמב"ם]]chabad.* כללי רש"י, הרמב"םinfo/index.* [[לוח היום יוםphp?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]].{{וידאו}} - {{אינפו}}* [[לקוטי שיחות]]http://old2.* [[מגילת אסתר עם ביאורים]]ih.* [[ספר מאמרים]]chabad.* שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהגinfo/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}* שערי המועדים ראש השנה, {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.* שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחקקבלת הנשיאות של הרבי]].* [[תורת מנחם התוועדויות]], דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבות.עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}
{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}{{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}{{אחרונים}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב|*]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים|*]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
ברכת הגאולה
5,281

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/4535...681902"