פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{לעריכהמפנה|כרגע מופיע ככתבה. נדרש תמצות ועריכהמשה אשכנזי|אשכנזי (פירושונים)}}[[{{דמות|שם=הרב משה אשכנזי|תמונה:=123.jpg|תיאור=רב קהילת חב"ד [[תל אביב - יפו]]|leftתאריך לידה=[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]]|thumbתאריך פטירה=[[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]|200pxמקום פעילות=[[תל אביב]] |הרב משה אשכנזיתפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]}}הרב '''משה אשכנזי''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]), היה [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], חבר וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[מאיר אשכנזי]] ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]] כבן יחיד לשתי אחיות. אביו היה בנו של הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בעיר [[שנחאי ]] שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם. בעיר זו התגורר ר' משה עד הגיעו לגיל 12.
בשנת [[תרצ"ד]] עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[ארץ הקודש]], בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. שם הגה בתורה הרחק מהוריו. בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי. בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה באותה שנה, ב[[ה' אלול]].  תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו, בתקופה בעיר זו שקד על לימודיו ב[[כולל]] אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.  ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצההתגורר עד הגיעו לגיל 12.
בעקבות פרשה משפטית שהיה מעורב בה, בשנת [[תשיתרצ"חד]] עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[ארץ ישראלהקודש]], והיגר לברזילבעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
==רבנות==בעקבות פטירת חמיו הרב [[אליעזר קרסיק]] בשנת [[תש"כ]] והחלל שנוצר בעקבות כך שאחד מבכירי העסקנים החב"דיים בארץ נפקד מבלי שהיה מי שימלא את מקומו, נכנסה בתו מרת בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[טעמא גוראריה]משפיע] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, כאשר הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביבמשה יהודה רייכמן]].  הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד ל[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] באומרו: "הרבי אמר לי יאריך ימים למורו הפרטי זאת על ממלכתו, עלי לקיים זאת".  כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא מנת להדביק את רצונו הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנהבית הספר היהודי בשנחאי== התקשרותו לרבי ==
בחודש [[התקשרותאייר]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים'הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], וכך גם חינך בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את ילדיוהחתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה באותה שנה, ב[[ה' אלול]].
מידי שנהתקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, לקראת סוף חודש ולאחר כחודשיים עברו להתגורר ב[[טבתתל אביב]] היה נוסע לאירופהבסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודשתומך רבות בישיבת חב"ד בתל אביב אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
כאשר ביקורו הראשון אצל [[הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה ב]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדותארה"ב]] או בזמן תפילה או לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[שיחת קודשצבי הירש חיטריק]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי בשהותו שם הורה לו הרבי כמו שאר הזקנים בני גילולנסות להסתדר בעבודה ב[[ניו יורק]], ומפאת כך, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות בשהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[הפטרהתשרי]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדותתשי"ב]]כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
מסירותו בעקבות עלילה בה עסקן שהתנגד לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספרהלשין על עסקני חב"ד כנקמה על פועלם למען הרבי, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמבשנת [[תשיחשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל ]] עזב עם משפחתו בהוראת הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביוארץ ישראל, והיגר ל[[ברזיל]].
את החוב הכבד שלקח על עצמו==רב קהילת חב"ד בתל אביב ==בעקבות פטירת חמיו הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] בשנת [[תש"כ]], נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה (בת הרב קרסיק) ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הרב אשכנזי הנמצא בברזיל, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע לשוב [[ארץ הקודש|לארץ הקודש]] ולמלא את החוב כולותפקידי חמיו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדולשבה ארצה, וכל החוב כבר נפרעוכפי הוראת הרבי, אולם מנהל הגמהרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ד ב[[ספר תורה של הרביתל אביב]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחיםחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד. ואכן השתתף בקביעות באסיפות, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים..והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי.
הבתפקידו כרב קהילה, כיהן במשך מספר שנים כחבר [[שידוריםבית דין רבני חב"ד]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.
== הפצת בשורת הגאולה ==הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד ל[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] באומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".
הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו מקושר לרבי מאוד. מילה של רהרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק וכך גם חינך את הציבורילדיו.
"בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר במידי שנה, לקראת סוף חודש [[התוועדות חסידיתטבת]] דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידותהיה נוסע לאירופה, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: "הכרתי הרבה חסידים של שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[אדמו"ר הרש"בי' שבט]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו 'ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר [[ליקוטי תורהשבת שקלים]]. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל' ויחידות'[[תורה אור]]שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, . מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]"שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.
בשנותיו האחרונות, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: "חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים". ==מקושר==
את בתו מרת אסתר השיא ר' הרב משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]]אשכנזי היה מקושר גדול לרבי, מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקבא. והדברים ניכרו בכל ימי חייו;
כאשר סיפרו לאדמו"הרבי היה בבית הכנסת, ר רבי ישראל מרדכי בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד' משה לא ישב. גם בהתוועדות, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר מ' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[ליובאוויטשהפטרה]] הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא או ב[[מלך המשיחהתוועדות עם הרבי|התוועדות]]".
== ענווה== כאשר נודע לו כי [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רביםהלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.
קפידות מיוחדות היו את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו לגבי נטילת ידיים לאחר ה[[שינה]] ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראשאת ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.
כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, ה[[קריאת שמע שעל המיטהשידור|שידורים]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רביםשל התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.
הכנה לדעניין [[בר מצווהבשורת הגאולה]] הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל ד[[בר מצווה]] היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכהבער בעצמותיו. הוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש ל[[בדיקת חמץ]] ועוד כהנה רבות"למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.
הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחבפעם אחת נכח ב[[התוועדות חסידית]] שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"דצ שלמדו חסידות, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמההם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', בבית כנסת נחלת בנימין[[תניא]] ו[[מאמר]]ים, עד שהתמנה לרבאבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך חסר להם 'רבי' ולכן הם לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווההמשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".
האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרטבתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא.
כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר מרחסטריווקא בשנת [[התוועדות חסידיתתשנ"ג]] לדידו הייתה קודשכי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ומשום ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כללמלך המשיח".
== הוי זהיר טפי == רב[[ג' משה היה תמוז תשנ"ד|ג'זהיר טפי' במידת הצדקהתמוז]] יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. בפועל כנפגש עם האדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הבישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא המשיח. גם בהמשך המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"אבא היה מחלק הרבה מאוד א]] והתגשמות [[צדקההרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]] בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת ואף השתתף ב[[צדקהכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] והרבה" - סיפר בנו ר' חיים - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.  משך שנים רבות, נהג מידי שהתקיימו בשנת [[יתשנ"א ניסןה]] בתור מתנה ליום הולדתו של הרבי להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו על ידי הרב [[משה וברזמרוני ציק]] ובשנים מאוחרות יותר גם לבנו הרב חיים, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.  במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.
גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלולבמשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, ולאחר [[פורים]] החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרדוראש השנה, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגיםיוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.
בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזהנכדיו. ב[[חודש אלול]] האחרוןלחייו, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.
== פטירתו ==
בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב ועגמת נפש.  הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.
בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח התארח אצל בתו מרת מלכה וילשנסקי ווילישאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. ביום שבת בשבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].
== משפחתו ==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ובניו]]
*אחיו יהושע*בנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], זע"ל רבו ה רבה של [[כפר חב"ד]] לשעבר.*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] , ע"ה התגורר בכפר חב"ד.*בנו הרב [[חיים אשכנזי]], ע"ה היה [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב. *בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשנסקיוילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקיוילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].
*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25979 הכרזת 'יחי' אחרי ג' תמוז / הגות ומחשבה] - {{אינפו|}}{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}{{עץ משפחת אשכנזי}}
{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
60

עריכות