1,256
עריכות
←חזרה
מקבלים עלינו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←חזרה) |
||
| (37 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד|אחר=אדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד|ראו=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]}} | |||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון | |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון | ||
|תמונה= | |תמונה=אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg | ||
|כינוי=אדמו"ר הצמח צדק | |כינוי=אדמו"ר הצמח צדק | ||
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] | |תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב שמואל קראוס בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]]. | |||
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב | |||
מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}. | מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}. | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ד]]{{הערה| ב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס"ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס"ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ"צ התחתן כשהיה בן י"ב או י"ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב"ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה"ז בשנת [[תקע"ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס"ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת פדיון הבן של רב"ש נ"ע", ועפ"ז, בעת הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב"ש בן שבע.}}, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]. | ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ד]]{{הערה| ב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס"ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס"ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ"צ התחתן כשהיה בן י"ב או י"ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב"ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה"ז בשנת [[תקע"ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס"ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת פדיון הבן של רב"ש נ"ע", ועפ"ז, בעת הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב"ש בן שבע.}}, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] | בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מהרבנית חיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערה|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולחסיד הרב [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק. | ||
כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה ש[[גירושין|יגרשנה]]. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין. | כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה ש[[גירושין|יגרשנה]]. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערה|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". | ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערה|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". | ||
לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד. | לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי [[נדוניה]] השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד. | ||
בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל. | בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל. | ||
| שורה 56: | שורה 58: | ||
בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}. | בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}. | ||
==תורתו== | |||
אדמו"ר הצמח צדק ידוע בתשובות הלכתיות רבות שנהג להשיב לכל הפונים אליו. השאלות והתשובות נדפסו בספרים שו"ת צמח צדק | |||
מאמרי החסידות וגם אגרות קודש נוספות נדפסו במהלך השנים, במהדורות רבות. | |||
===חזרה=== | |||
אדמו"ר הצמח צדק נהג לומר מאמר חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור. | |||
====החוזרים==== | |||
* הרב [[נחום מסטרדוב]]. | |||
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]] | |||
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]]. | |||
* הרב [[איסר בער גילרסון]] | |||
==פעולותיו== | ==פעולותיו== | ||
| שורה 66: | שורה 82: | ||
בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו. | בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו. | ||
אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}. | אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר '[[אזרח נכבד לדורותיו]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}. | ||
[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון "[[האח]]" החל מגליון 31 ואילך}}. | [[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון "[[האח]]" החל מגליון 31 ואילך}}. | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|טראכט גוט וועט זיין גוט}} | ||
אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם [[חשוב טוב יהיה טוב]] | אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם "טראכט גוט - וועט זיין גוט" - [[חשוב טוב יהיה טוב]] - פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד. | ||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}} | |||
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]]. | ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]]. | ||
בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק | בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה{{הערה| אגרות קודש הריי"צ חלק ב עמוד תצה.}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] תרכ"ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש [[חיים בער חיימסון|ר' חיים בער]] הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם". | ||
בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה | בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]]. | ||
לאחר | לאחר הסתלקותו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}. | ||
לאחר הסתלקותו | לאחר הסתלקותו [[התפצלות חסידות חב"ד|התפצלה חסידות חב"ד]], ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח [[חב"ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צמח בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
== תמונתו == | == תמונתו == | ||
| שורה 93: | שורה 110: | ||
העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור. | העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור. | ||
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה. העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}, | בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}, | ||
==משפחתו ותלמידיו== | ==משפחתו ותלמידיו== | ||
===משפחתו=== | ===משפחתו{{הערה|ראה: שלום דובער קוביטעשק, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1R9vKHPNgS83F8yaHddMmsaAxfxsNgmOn משפחת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בחייו]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], גיליון א'ק"א, עמ' 111 - 122.}} === | ||
לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי"ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא"כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}}, ושתי בנות: | לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|ראה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|כאן]].}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי"ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא"כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}}, ושתי בנות: | ||
'''בניו''' | '''בניו''' | ||
| שורה 112: | שורה 129: | ||
*בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]]. | *בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]]. | ||
=== | ===חשובי החסידים=== | ||
על חשובי החסידים של אדמו"ר הצמח צדק נמנים: | |||
* רבי [[הלל מפאריטש]] | * רבי [[הלל מפאריטש]] | ||
* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד" | * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד" | ||
| שורה 124: | שורה 142: | ||
*'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל). | *'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל). | ||
*'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]). | *'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]). | ||
*'''[[ | *'''[[ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב. | ||
*'''אגרות קודש''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג. | *'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש]]''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג. | ||
*'''יהל אור''' - על תהלים. | *'''[[יהל אור]]''' - על תהלים. | ||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
| שורה 137: | שורה 155: | ||
*[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]] | *[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]] | ||
*[[א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)]] | *[[א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)]] | ||
==ראו גם== | |||
*[[בני הצמח צדק (ספר)|בני הצמח צדק]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''', | *הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]] | ||
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''', [[קה"ת]]. | |||
* [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]''' | * [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]''' | ||
*'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני תשפ"א | *הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, עמוד 121 [[תשע"ג]] | ||
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ה - ועידת הרבנים תר"ג בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק | |||
*ועידת הרבנים תר"ג, בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק, אהלי ליובאוויטש חלק ג' עמוד 21 | |||
*'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני [[תשפ"א]] | |||
*'''כמו שפוסק הצמח צדק פוסקים בשמיים''', [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1954 ע' 64-74. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו"ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ | *[https://chabad.info/news/959292/ כתבי אדמו"ר הצמח צדק נפדו על ידי הרב משה הורנשטיין והושבו לספרית הרבי] {{אינפו}} | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו"ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | |||
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}} | ||
*'''[http://www.mylubavitch.org/ | *'''[http://www.mylubavitch.org/מוסרים-ומרגלים-בבית-הצמח-צדק/ מוסרים ומרגלים בבית הצמח צדק]''', באתר העיירה ליובאוויטש | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/ | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/המבשר_תורני_מצורע.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו"ר הצמח צדק ב[[תנועת ההשכלה]] {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_18.html תגלית נדירה: נחשף הציור העתיק שמיוחס ל'צמח צדק' בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}} | {{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] - [[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}} | {{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] - [[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}} | ||